בנובמבר הקרוב ייערכו הבחירות המשמעותיות ביותר עבור מדינת ישראל - הבחירות לנשיאות ארה"ב. מהצד הדמוקרטי יתמודד כנראה הנשיא המכהן והחלש במיוחד, ג'ו ביידן. מהצד הרפובליקני, ובכן, נראה שעוד מוקדם לדעת. ולמה זה חשוב לנו? כי כל אופציה עשויה להיות דרמטית במיוחד לעתידה של מדינת ישראל. מתוך ארבעת האפשרויות (ביידן, מועמד דמוקרטי חלופי, טראמפ, ניקי היילי) האופציה הבעייתית ביותר עבור ישראל היא מועמד דמוקרטי חלופי, והאופציה המועדפת היא זו של היילי, תומכת ישראל נלהבת, שנראתה עד הבוקר חסרת סיכוי. עד לפני דקה וחצי היה ברור לכולם שטראמפ יכבוש את הרפובליקנים בקלות. בסקרים הוא קיבל למעלה מ70%, את אספות הבוחרים באייווה הוא ניצח עם יותר מחמישים אחוז, אירוע נדיר למדי. אבל אם נפתח פתח להפתעה, הוא נוצר הלילה. הלילה נערכו הפריימריז של המפלגה הרפובליקנית בניו המפשייר, המדינה השנייה בדרך למועמדות המפלגה והראשונה שנהוג להתייחס אליה כחורצת גורלות ומסמנת דרך. הסיבות שונות ונרחבות, למשל העובדה שמועמדים שלא תפסו תאוצה באיווה כבר פרשו והקרב מתמקד יותר (רון די סנטיס כדוגמה). נתחיל מהסוף: טראמפ ניצח גם בניו המפשייר, והוא עדיין הפייבוריט לזכות במועמדות לנשיאות. ניקי היילי, שבסקרים הכלל ארציים מביסה את ביידן בקלות יתירה, תצטרך הרבה מאוד ניסים וצירופי מקרים כדי להפתיע, ובכל זאת, כפי שהיא הכריזה הלילה, המרוץ רחוק מלהסתיים. היילי יכולה להתעודד מהנסיקה המטאורית שלה בשבועות האחרונים ומהעובדה שהיא הכתה את הסקרים שוק על ירך. עד לפני ארבעה חודשים היא קיבלה אחוזים בודדים בניו המפשייר (בזמן שטראמפ קיבל הממוצע 45 אחוז ומעלה), ואז החלה לטפס בגרפים. לפני כשבועיים חצתה לראשונה באי אלו סקרים את קידומת שלושים האחוזים. בסקרי תחילת השבוע הגיעה עד ל38 אחוז. במציאות, היא קיבלה למעלה מ43% (נכון לספירת למעלה מתשעים אחוז מהקולות), כולל כמה נצחונות מרשימים על טראמפ, בעיקר במחוזות עירוניים (קונקורד, דובר ואחרים). עוד באותו נושא: הגרמנים למדו להבחין בין טוב לרע ושוב: הימין נפל בפח פסבדו-מוסרי המסע המוצלח ביותר של מנהיג ישראלי בארה"ב בתנאים הנוכחיים, אסור להמשיך לשלב ב' בצמרת הרפובליקנית יש לא מעט החוששים שמועמדות טראמפ עשויה להוביל להפסד שני ברציפות, יש גם הרבה נפגעי טראמפ, אנשים בסגנון מייק פנס שהנשיא לשעבר סיים את יחסיו עמם בטעם רע. עד כה, לא הייתה להם אלטרנטיבה של ממש, אבל אם היילי תשכיל להצטייר ככזו, הם עשויים לעלות על העגלה שלה ולתת לה דחיפה משמעותית. כעת, יש לצדדים חודש של היערכות רגועה יחסית (עם גיחה קצרה לנבדה ולאיי הבתולה). בעוד חודש, ב24 לפברואר, הם יגיעו לדרום קרוליינה, שם היילי כיהנה בעבר כמושלת (והייתה הראשונה להעביר חוק נגד הBDS) ובשבועיים שאחריה יהיה הסופר טיוזדיי המפורסם. כרגע הסקרים בדרום קרוליינה מנבאים להיילי 22% בלבד, מול 52% לטראמפ. אבל ההישג המפתיע מאוד בניו המפשייר, לצד פרישתו של די סנטיס, עשויים להפיח רוח גבית בקרב תומכיה. ואם היא תצליח להפתיע בדרום קרוליינה - הכל פתוח בקרב על הבית הלבן. ומילה לסיום: יש לנו נטיה לשכוח שוב ושוב את מגבלותיהם של סקרים ולהתייחס אליהם ברצינות יתירה. העובדה שאף מכון סקרים מבין הגדולים בעולם, כולל הסוקרים של ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, בוסטון גלוב, מכון אמרסון ואחרים לא הצליח לצפות את גודל ההישג של היילי, מלמדת אותנו שוב על מגבלות התחום. לא לשתות ואולי גם לא להריח יותר מדי, כפרפרזה לדברי הנשיא המנוח שמעון פרס.