לפעמים אין ברירה אלא לזקק מושגי יסוד בדמוקרטיה, וכדי לעשות זאת, כדאי לפתוח בציטוט האלמותי של הנשיא האמריקני אברהם לינקולן מתוך הנאום הקצרצר שנשא בהקדשת בית הקברות לחללי הקרב בגטיסברג - ממשל של העם, בידי העם, למען העם, לא יכלה מן הארץ. זו אבן היסוד של הדמוקרטיה, בלעדיה אין דמוקרטיה, ולא משנה כמה שומרי סף, ויסודות משפטיים מהותיים, ומערכות חוקתיות ושאר מרעין בישין יספרו לכם אחרת. ממשל של העם, בידי העם, למען העם. אפשר להתווכח אם רונן בר נכשל ועד כמה (בעצם, על זה אי אפשר להתווכח, הוא הכושל ביותר בתפקיד זה מאז קום המדינה), אפשר להתווכח אם הדחתו נעשית על רקע כישלונו, אפשר להתווכח אם נדרש אמון הממשלה בראש השב"כ כדי שהוא יוכל לתפקד ואפשר להתווכח אם החוק – שלשונו ברורה וחדה – מותיר מקום לפרשנות בג"צית מתחכמת. על דבר אחד אי אפשר להתווכח – רונן בר הוא לא "ממשל של העם", והוא גם לא נבחר "בידי העם", אולי, רק אולי, הוא פועל "למען העם". כך או כך, הוא איננו קשור לדמוקרטיה. החלפתו לא תפגע בדמוקרטיה, לא תעלה ולא תוריד. פעילותו נגד הממשלה, לעומת זאת, עשויה לחולל כאן נזק אנטי-דמוקרטי לדורות. אפשר להתווכח עם גלי בהרב מיארה פועלת להכשיל את הממשלה או רק לייעץ לה במסגרת החוק, אפשר להתווכח אם ההתערבויות המתחכמות שלה בסוגיות קרדינליות והניסיון לשבש כל נושא מהותי מצדיקות את פיטוריה בקונסטרוקציה המעוותת שקיימת כאן, אפשר להתווכח אם ההליך ישים מבחינה משפטית, אם בן גביר קשור לזה או לא. על כל זה פחות או יותר אפשר להתווכח. עוד באותו נושא: שלוש סיבות למסיבות: על חזרתה של הרפורמה אל תתנו להם מילימטר השר לוין, פיטורי מיארה הם רק חלק מהעניין בין זלנסקי לנתניהו: לנו זה לא יקרה על דבר אחד אי אפשר להתווכח – גלי בהרב מיארה היא לא "ממשל של העם", והיא גם לא נבחרה "בידי העם", וגם כאן, אולי ורק אולי, היא פועלת "למען העם", או לפחות למען חצי עם. אבל הדחתה, כמובן, לא תגרום שום נזק לדמוקרטיה, אפילו ההיפך. השופטת כנפי שטייניץ, לצד עמיתיה המלומדים שכבר מיהרו לקבוע הרכב "מאוזן" (שופט ימני למראית עין ושני אקטיביסטים מובהקים, כדי להבטיח את התוצאה שבה יחפצו), אולי שוכחים את העניין הקטן הזה. מרוב עיסוק בפרטי הפלפולים והגמלים הפורחים באוויר שבנו לעצמם על דמוקרטיה מהותית ועל יסודות ליברליים ועל רעיונות חוקתיים יסודיים ועל עוד שלל צירופים חסרי פשר וקשר שיצרו בשנים האחרונות, מבית מדרשו של הממציא הדגול והמזהיר בשער אהרן ברק, הם שכחו כנראה את העניין הפשוט הזה וגם את האדם הפשוט. האדם הפשוט הוא זה שקולו מכריע בדמוקרטיה. לא שומרי סף, לא יועצים משפטיים, לא שופטים עליונים, לא 'שלטון חוק' דמיוני שמותאם אלסטית לפי הצורך ולא שום ערכאה אחרת. רק אדם הפשוט. אני, אתם, שאר אזרחי ישראל. אנחנו בעלי הכוח, אנחנו נותנים אותו אחת לארבע שנים, ואנחנו היחידים שיכולים לקחת אותו בחזרה. כל מי שמפריע לזה – פוגע בדמוקרטיה. ומילה קטנה לסיום על אהרן ברק, שאץ רץ להזהיר מ"מלחמת אזרחים". אגדה חסידית ישנה מספרת על שני אדמו"רים יריבים שחסידיהם נקלעו מזמן לזמן לקטטה אלימה. והיה, כאשר הזהיר האחד מהם "בשום אופן לא לנהוג באלימות" (באידיש זה נשמע טוב יותר), הבינו החסידים הנלהבים את המסר ומיד פרצו באלימות רבתי. אנא ממך, האדמו"ר ברק, אנחנו ימנים – אבל לא מטומטמים.
