השבוע, רואיין אצל 'אברי וגלעד' חזי וקסמן, אח של נחשון הי"ד, חייל גולני שנהרג לפני כשלושים שנה, בעת מבצע חילוץ מהשבי בו הוחזק על ידי מחבלי חמאס. בריאיון הוזכר חלק מפוסט אותו העלה חזי לפני כחצי שנה, ושם התייחס לקרע בעם, וביקש לאחד, לחזור למי שאנחנו, ובזווית אישית ממבצע החילוץ שנעשה למען אחיו בה השתתף סרן ניר פורז הי"ד שנהרג גם הוא באותו מבצע, כתב: "ניר היה מוכן להקריב את חייו, מה שלצערי אכן קרה". "ניר לא בירר מה היו דעותיו או השקפת עולמו של נחשון, שהיו שונות ואפילו הפוכות משלו. ניר הרגיש את התחושה הכי ישראלית שיש - 'אח שלי בשבי ואני בא להציל אותו גם במחיר של איבוד חיי'. ככה תמיד היה, וככה תמיד חייב להיות. אני לא מאמין שיהודי מסוגל להגיד לאחיו: אתה לא חושב כמוני, אז אתה לא אחי" " וכיצד אתה מרגיש כעת בזמן המלחמה? נשאל. "כל הזמן ב ON ו OFF ", "מאוד תלוי במגישי התוכניות", ברשתות החברתיות, זה משפיע מאוד על העם, ביקש חזי לאמר. וחשבתי, כמה הבקשה הטבעית של רבים מאיתנו עולה: בואו נחזור להיות אחים, ללא הבדלי וכו'. הנה אנו מתקרבים לפרשת יתרו, שם כל העם עמד מתחת לרגלי 'הר סיני', והיינו 'איש אחד בלב אחד', כלומר, ההרגשה הזו טבעית בנו, בנויה בנו היטב, כל שנותר לנו, זה רק להיזכר ולשוב למקורות, להיות מי שאנחנו בבסיס. השבוע יצא שיר חדש לצמד הראפרים 'סבלימינאל והצל' בשיתוף פעולה עם רביב כנר, תחת השם "זה עלינו". ומה שמתי לב? מה קנה אותי לצד כל המשפטים והמסרים חוצבי הבטן והלב? ראשית, בהקדמה, מתנגנות להם המילים "ימין שמאל ימין שמאל" בלופ, ולדעתי לא רק כי מדובר על מלחמה וקליפ המלווה בתמונות של צה"ל מגזרות שונות, כי אם מסיבה נוספת. דווקא הראפרים הללו, שלמיטב הבנתי מזוהים מספיק עם ה'ימין', אולי הקיצוני, מבקשים לשלב בשיר הזה, 'ימין ושמאל' יחד, את שני הצדדים. לכן, גם בהמשך השיר יבואו משפטים כמו: "אז הנה הבנו, כולנו אחד כולנו ביחד אותה הסירה, וואלה זה המצב לטוב ולרע לא משנה מי בחרת, כולנו אחד, לא מוצא ולא דת גם עכשיו מעונן, אבל יש עוד תקווה, האור לא כבה" ולקראת הסוף: "אוסס - צו השעה הוא צו פיוס אוסס - פתאום אח שלי עם השטריימל נכנס ללשכת גיוס אוסס - ואח שלנו מקפלן שוב בא לבית כנסת העתיד של הילדים שלנו תלוי רק במולדת ואין אחרת ! " מסתבר, שלהתפקח זה אומר להיות מחוברים, לשיר חזק על הביחד שלנו. "זה עלינו". הַפְגָּנַת כֹּחַ/ הרב יְהוֹשֻׁעַ אודְרבּרג מִתְחַלְּקִים לַגַּדְסָ"ר, פַּלְחָה"ן, לֹא לְקַפְּלָן, וְלֹא לְתוֹמְכֵי הַמִּשְׁטָר. כֻּלָּם יָמִינָה לַנֶּשֶׁק, שְׂמֹאלָה לַקַּסְדָּה, זֶה לְצַד זֶה לִלְחֹץ עַל הֶדֶק, וְלֹא יוֹדְעִים אִם מִתַּחְתֶּיהָ יֵשׁ כִּפָּה. נֶעֱמָדִים בח', לְאַחַר הִתְפַּלְּגוּת רַבָּה, עַכְשָׁו זְמַן לְהֵעָרֵךְ, כָּל הַפְּלֻגּוֹת תַּחַת אוֹתָהּ מִטְרִיָּה.