בראיון לערוץ 7 מספרת נאוה רוזנבלום, מארגון 'אמהות הלוחמים', על הדיון שהתקיים אתמול (שני) בכנסת כהוקרה לאמהות הלוחמים ועל דרישתן להביא להכרעה וניצחון ברור במערכה בדרום.
הכנס, מספרת רוזנבלום, היה חלק מיום הוקרה לכבוד אמהות הלוחמים. הובילה אותו השדולה ללוחמי המילואים שבראשה עומדים חמישה יו"רים ממפלגות שונות. הארגון התבקש לסייע בארגון היום שנפתח בשני דיונים בשתי ועדות, ועדת החוץ והביטחון והוועדה למעמד האישה. בדיונים המיוחדים שקיימו הוועדות לכבוד אמהות הלוחמים הועלו "נושאים שחשובים ומשמעותיים לנו כאימהות ולבנים שלנו", היא אומרת.
בדבריה מדגישה רוזנבלום כי דרישות שנשמעו על ידי הארגון עם הקמתו לפני 14 שנה נותרו רלוונטיות גם במערכה הנוכחית בדרום. "הארגון קם לפני 14 שנה ב'צוק איתן' בקריאה גדולה של אמהות הלוחמים שחיי חיילינו קודמים לחיי אוכלוסיית האויב. והמסר הזה ממשיך איתנו, כי אנחנו שומעים על החלטות ופעולות של מפקדים בצבא ודרגים אחרים שלא שמים בראש מעייניהם את חיי החיילים שלנו והמסר צריך להמשך ולהדהד. המוסר הנכון הוא שקודם כל חיי החיילים".
"אנחנו יודעות מה תפקיד החיילים, אבל כל מקבלי ההחלטות צריכים להניף את הדגל שאומר שהשיקול צריך להיות רק השיקול המבצעי ולא שיקולי דעת קהל ולחצים בינלאומיים. לדוגמא הוראה לחיילים לנקות בית חולים זה אחד הדברים שזעזעו אותנו בשבוע שעבר. יחד עם זה אנחנו קוראות בקול גדול להמשיך עד הניצחון. מדינה יוצאת למלחמה כדי לנצח, והניצחון הוא ערך חשוב כדי שלא יהיה עוד סבב ועוד מלחמה בעוד כמה שנים. כעת נוצרה הזדמנות שנכפתה עלינו על ידי חמאס ואנחנו חייבים לצאת כמנצחים".
רוזנבלום מסכימה לתחושה המתחזקת לנוכח סוגיית הסיוע ההומניטארי ופרשת יתומי עזה והעברתם לאיו"ש, ולפיה מישהו בקרב מקבלי ההחלטות לא הפנים משהו מאוד יסודי ביחס לחמאס ולרצועת עזה. עם זאת היא מציינת כי פעילות הארגון נמשכת לאורך כל ימי המערכה. "לא רק אתמול אנחנו בכנסת. בכל שבוע אנחנו בוועדות הכנסת ומשמיעות את קולנו, וחברי הכנסת מעודדים אותנו להמשיך בפעילות הזו. אנחנו פוגשות את חברי הכנסת בכנסת ובאוהל שהקמנו. אנחנו מחזקים אותם והם מחזקים אותנו. יש הרבה לחצים על מקבלי ההחלטות ויש קולות אחרים ואנחנו צריכים להשמיע את הקול הזה נגד הסיוע ההומניטארי. איזו מדינה מסייעת לאויב?".
האם לאמירות הללו יש אכן השפעה או שבמקומות בהם מתקבלות ההחלטה אין קשב לדברים? "אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הקול הזה לא היה נשמע. אנחנו יודעים שעל מקבלי ההחלטות יש לחצים מבית ומחוץ ואם נפקיר את הזירה הזו ולא נשמיע את הקול המוסרי הזה נגיע למחוזות אחרים, ולכן אנחנו ממשיכות. זה לא קל. ברמה האישית, עזבתי עבודה בתחילת המלחמה ועברתי לפעילות ציבורית בדיוק כדי להשמיע את הקול הזה, ואף פעם לא ניתן לדעת מה ההשפעה", היא אומרת באמונה שקולות כמו אלה וכמו שמשמיעים ארגונים נוספים משפיעים בסופו של יום.
על שאלת משמעותו בפועל של הניצחון, סוגיה הנתונה במחלוקת ציבורית, היא אומרת כי "כנציגת אמהות הלוחמים אני אומרת את עמדת הארגון שהוא א-פוליטי וכולל אמהות ממרחב הקשת הפוליטית עם מחשבות ודעות שונות. האמירה שלנו היא שאם הבנים שלנו בנמ"ר אז גם האימהות יכולות להיות ביחד. הקריאה לניצחון היא אכן מאוד מורכבת ואנחנו מציגות את מטרות הממשלה שהן הכרעת חמאס, השבת כל החטופים ושהחמאס לא יהווה איום על ישראל ושתושבי העוטף יוכלו לשוב בביטחה וללא איומים וממ"דים להתגורר ביישובי העוטף".
האם מעצם הצורך לומר את הדברים ניתן להבין שהמטרות הללו כבר אינן ברורות למקבלי ההחלטות? "עניין רפיח מאוד מדאיג אותנו ומעורר תהיות. המלחמה התחילה בשטיפה חזקה ובעצמה גבוהה ויש פתאום תחושה של עצירה. אנחנו שומעים את הלחצים הכבדים שמופעלים מארה"ב וממדינות אחרות ואנחנו שואלים את עצמנו מה קורה פה ולכן אנחנו ממשיכות בקריאה על לניצחון כולל רפיח".
לפי שעה, אומרת רוזנבלום, נפגשו חברות הארגון עם חברי כנסת ושרים מחוץ לקבינט המלחמה, ואולם מכתב שוגר לראש הממשלה בבקשה לפגוש גם אותו. היא בהחלט מקווה שהמכתב ייענה ופגישה שכזו אכן תקרה בזמן הקרוב.