היום לפני 57 שנים, בא' בסיוון תשכ"ז, 9 ביוני 1967, שוחררה רמת הגולן במלחמת ששת הימים, בקרבות בזק שארכו יממה אחת בלבד.
עשרות שנים של מלחמות ורגיעה עברו מאז על רמת הגולן. ב-45 השנים האחרונות, עד השנה האחרונה, רמת הגולן היתה אחד האזורים הרגועים והשלווים במדינת ישראל, גם בימים בהם היו 'טפטופים' של פגזים תועים כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה.
בשבועות האחרונים גם רמת הגולן הפכה לזירת לחימה. מאות רקטות ששוגרו מלבנון נפלו בשטחיה. השבוע, כחלק מגל השריפות שהבעירו את צפון הארץ כתוצאה מפגיעת הרקטות, פרצו כמה שריפות גם ברחבי הגולן, מצפונו ועד דרומו.
יישובי הגולן, ברוך ה', לא פונו כמו יישובי גבול לבנון, פינוי שיצר כידוע 'רצועת ביטחון' לחיזבאללה בשטח מדינת ישראל; פינוי שסופו עדיין לא נראה באופק.
עובדה פחות ידועה, הגם שהיא מוזכרת בספרים על מלחמת ששת הימים, מתייחסת לשחרור הגולן: בעצם ימי המלחמה, שר הביטחון הטרי משה דיין העדיף לעקור ממקומם יישובים בעמק החולה ובעמק הירדן, במקום לשחרר את רמת הגולן.
מרדכי בר-און, שהיה ראש לשכתו של דיין במבצע סיני, מספר בספר ביוגרפי שכתב על דיין, 'משה דיין קורות חייו', כי בישיבת הממשלה בערבו של ה-8 ביוני, מוצאי היום הרביעי למלחמה, שדנה בדרישה לתקוף גם את סוריה אחרי הניצחונות על מצרים וירדן – בה השתתפו גם חברי קיבוצי הגליל, חבריו של לוי אשכול מדגניה, שביקשו לשכנע את השרים להסיר מעל ראשם את אימת הצבא הסורי – אמר דיין: "נכון שהסורים ממררים את חיי יישובינו בגבול הצפון, אולם אם אין אנשי היישובים יכולים לעמוד בכך, והכרחי לשנות את המצב, מוטב להרחיק את בנייני המשק של היישובים מן הגבול, ולא להכניס את ישראל למצב מלחמה עם מדינה ערבית נוספת" (עמ' 238).
במילים אחרות: דיין הציע להקים 'רצועת ביטחון' לאורך הגבול עם סוריה – בתוך שטח ישראל, כמו זו שנוצרה עכשיו בגבול לבנון.
איתן הבר, בספר 'היום תפרוץ מלחמה', שהוא מעין אוטוביוגרפיה של אל"מ ישראל ליאור ז"ל, מצטט משפט הרבה יותר חד משמעי של דיין: "אני מעדיף הזזת יישובים מן הגבול, על כיבוש הרמה" (עמ' 249). ח"כל מייקל אורן מצטט בספרו 'ששה ימים של מלחמה' ניסוח קצת שונה של דיין: "מוטב להרחיק את היישובים 20-30 ק"מ מהארטילריה הסורית מאשר להסתכן בפתיחת חזית שלישית, שתוביל להסתבכות מזויינת עם הסורים... במלחמה נדדו עשרות אלפי ערבים, ינדדו כמה עשרות ישראלים!"
אלא שאז, בניגוד להיום, היתה ממשלה שהבינה את הערך החשוב של ההתיישבות. סגן ראש הממשלה יגאל אלון, יריב אידיאולוגי ותיק של דיין, היה הראשון שהתעשת וקרא לעבר דיין: "אין להעלות על הדעת פינוי משקים, משום שזה בדיוק כמו ויתור על חלק מן הארץ". ואז גם ראש הממשלה לוי אשכול התייחס לדברי דיין, וקבע: "אין ניצחון גדול מזה לסורים" (עמ' 331).
למחרת, היום לפני 57 שנים, בנסיבות שעד היום לא ממש ברורות, שינה דיין את דעתו – מנהג חביב עליו, שמעולם לא חדל ממנו – והורה ישירות לאלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר, תוך עקיפת הרמטכ"ל רבין, לעלות על הרמה ולכבשה.
מי שמחפש ניסים במלחמת ששת הימים הרי לו נס נוסף: שלא הקשיבו לעצת דיין לעקור יישובים בעמק הירדן ועמק החולה. בזכות זאת קיימים היום גם היישובים בעמק החולה – וגם יישובי רמת הגולן.
עכשיו רק צריך להתפלל שהממשלה תעשה את המהלכים ההכרחיים, שגם תושבי גבול לבנון יחזרו לבתיהם ללא חשש רקטות או שריפות.