לפני כעשרים וחמש שנה, הבן שלי, אז תלמיד ישיבת הסדר, מפקד בתותחנים ברמת הגולן, מתקשר אלי בדאגה. "אבא מביאים אלינו בנות לסוללה בשטח, מה אני עושה? אמרתי למפקדים שאנחנו בני ישיבות הסדר איננו יכולים להיות עם חיילות בשטח". היו אלה הימים בהם התחילו לשבץ בנות ביחידות הלוחמות. התותחנים היו ראש החץ למשימה הזאת. התגובה שלהם היתה: "טוב, אז נוציא אותך מכאן, ונעביר אותך לפקד על טירונים בבסיס טירונים בשבטה" . סנקציה קשה ביותר למפקד לוחם בשטח. "בוא נדבר עם ראש הישיבה שלך", הצעתי. ראש הישיבה נדהם, הדבר לא היה ידוע לו, אינני יודע אם לראשי הישיבות האחרים הדבר היה ידוע. אכן, הייתה זו ראשית הדרך בה החלו לשלב בנות, בתפקידי לחימה ביחידות קרביות. זו הייתה מגמה חד משמעית. אמרתי לבן שלי: "אתה מוסר על זה את הנפש, קדושת המחנה זה הדגל של הצבא הישראלי, וכוח הניצחון שלנו. גם אם תצטרך לעזוב ולעבור לבסיס הטירונים. "כן, אבל אלה החיילים שלי, אני הכשרתי אותם, אני גידלתי אותם, איך אעזוב אותם?". ניסיון בהחלט קשה לכל מי שהיה מפקד בצבא. בסוף, המפקדים שאהבו אותו מאד, מצאו פתרון, והעבירו אותו לסוללה מקבילה שם לא היו בנות. אמרתי אז לראש הישיבה, אסור לנו לשתוק, אין לנו רשות להשחית את נשמת הילדים שלנו, ולא להפקיר את קדושת המחנה. תכנס מיד את כל ראשי הישיבות ותגידו לצבא, בנות זה קו אדום! בחורים דתיים, ולאו דווקא בני ישיבות, לא יכולים לשרת עם בנות בחיילות השדה. תגידו לצבא, שאם יביאו בנות ליחידות שלנו, אנחנו נעצור את הגיוס של הבחורים שלנו, במחזור הגיוס הבא אין הסדרניקים! אז עוד אפשר היה לעשות את זה, תהליך שיבוץ הבנות היה ממש בראשיתו. כפי שאתם רואים הדבר לא נעשה. אבל בתותחנים אין היום הסדרניקים, ובבית הכנסת של שבטה אין מנין. אנחנו "ממלכתיים", "הולכים עם הצבא ולא נגדו" "אנחנו מבינים את צרכי הצבא", ועוד כהנה עמדות ציוניות דתיות שימושיות. 75 שנה הפקרנו את נשמות הילדים שלנו בצבא, הבאנו אותם לעשרות אחוזי חילון, שרבים התחילו בוודאי בצבא, היינו ילדי הכאפות של האג'נדה הפרוגרסיבית של היוהלם וכל המטה הכללי. כל זאת כדי לא לזלזל בקדושת השירות, עזרת ישראל מיד צר, וכהנה וכהנה. והנה היום אני שומע להפתעתי הרבה, שלמען החיילים החרדיים, צה"ל הגדול יכול לעשות הכל. לא יהיו נשים. אין פקידות שלישות, אין פקידה פלוגתית, אין משקית ת"ש, אין מדריכות ירי, אין מדסיות. אין, אין, אין בנות בכל טווח הראיה והשמיעה. ומעל הכל הבטחה מפורשת של האלוף זיני מקים החטיבה: "אם חייל אחד מהחטיבה ירד ברמה הדתית שלו, יהיה זה כשלון של הצבא כולו". ואני בוכה, איפה היינו 75 שנה, איזה מחיר של נשמות קדושות שילמנו, למה לא יכולנו לעמוד על שלנו? איזה היתר יהיה עכשיו לבחור דתי לשרת ביחידה שיש בה משקיות, מדסיות, שירת נשים, ועוד, אם הוא יכול לעשות זאת בחטיבה החרדית. מה שאסור לבחור חרדי מותר לבחור דתי לאומי? אולי, אולי בגלל שאנחנו מזרוחניקים, ממלכתיים, תקראו לזה איך שתרצו, מותר לבחורים שלנו לישון עם חיילות בנמר, מותר לבנות להתקלח בשטח בפני הבחורים שלנו, ועוד ועוד. על מדריכות , ומדסיות כבר מזמן וויתרנו. כי אנחנו מבינים את הצורך. מסתבר שאין "צורך", אפשר לעשות חטיבה שלמה בלי "צורך". אז מורי ורבותי רבנים ומנהיגי הציבור הדתי לאומי, הגיעה השעה. כמו שהמלחמה הזאת ריסקה הרבה קונספציות, היא תרסק עכשיו את הקונספציה שבחור דתי לאומי יכול לשרת עם בנות לוחמות. לא ולא! הגיע הזמן שהצבא יכיר בכך, שקדושת הנשמה של הבחורים שלנו, לא פחותה מקדושת הנשמה של כל מתגייס חרדי. אני פונה לצבא הגדול, שמסתבר שכשהוא רוצה הוא כל יכול, תבטיחו בבקשה לכל בני הציונות הדתית מה שהבטחתם לחרדים. "אתם תצאו מן הצבא כמו שנכנסתם"! ולא, לא התכוונתי שנעשה חטיבה חרדלית, אנחנו כן מחוברים, ומרגישים חלק מכל עם ישראל, ושמחים להיות איתם יחד תחת אלונקה אחת, כפי שראינו במלחמה האחרונה. אבל אנחנו מבקשים לדאוג גם לקדושה של הבנים שלנו. מורי ורבותי, הרבנים, ראשי הישיבות, מחנכים, מנהיגים, וחיילים קדושים, זוהי שעת מבחן לכולנו. עכשיו צריכים לצאת בקריאה, אנחנו נילחם על נשמתו הקדושה של כל חייל שלנו. עכשיו במסגרת ניפוץ הקונספציות, אולי כמו שאפשר בצבא קטן וחכם, אפשר גם ב"צבא קטן וקדוש" בלי בנות לוחמות. איך נסתדר בלי בנות לוחמות? פשוט, "צבא קטן וקדוש"! לא עוד צבא קטן וחכם, "צבא קטן וקדוש". גדעון וויתר על 33,000 חיילים וניצח עם 300 שלא כרעו על ברכיהם לשתות מתרבות הפרוגרס, בניצוחה של היוהל"ם. ולא, אל תתבלבלו, זוהי מלחמה על כל הצבא, על הניצחון במלחמה, על כל חייל שלא ייפגע, כי כדי שה' יהיה במחנה, הוא חייב להיות קדוש. "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש". הכותב הוא משגיח בישיבה הגבוהה "עטרת מרדכי" בצפת, לשעבר ראש ישיבת בנ"ע במירון
