השיר "להתבודד" הוא השיר החמישי של אלישיב-ציון אביאל, תושב נתיבות, שנולד בכפר דרום וגורש משם יחד עם משפחתו בתקופת ההתנתקות מרצועת עזה.
השיר נכתב בהשראת המסע הקשה שהעם עובר בתקופה האחרונה, ומתאר את ההתמודדות האישית והלאומית עם האתגרים הרבים, כמו גם את נקודת האור והנחמה שנמצאות בקשר עם הבורא.
אביאל, בן 18 בלבד, מדגיש בשיר את חשיבות ההתבודדות—הרגעים שבהם האדם מוצא זמן לעצמו לשוחח עם אלוהים ולמצוא בו נחמה ואמונה, במיוחד בתקופות קשות. השיר מתייחס גם לתקופה המיוחדת שבה אנו נמצאים, כשברקע המלחמות בדרום, בצפון וביהודה ושומרון, ומדגיש את ההשפעה של ההסתכלות האישית על המציאות שמסביב.
הפזמון המרכזי של השיר, "להתבודד ככה כולם אומרים, פשוט לשבת ולשפוך את המילים," מדבר על הצורך לשבת ולפתוח את הלב, ולראות את הניסים והטוב הקיימים בעולם, גם בזמנים של קושי. השיר "להתבודד" מצטרף לרשימת השירים הקודמים של אביאל, בהם "ליבי", "אנא בחסדך", "עושה רק הבורא" ו"תמלא".