לפני שבועיים בשבת שובה בבוקר נקראתי יחד עם חבריי בצו 8 לגבול הצפון. היום זכינו לקיים את תפילות יום הכיפורים בקיבוץ בית זרע, אחרי 93 שנה שהקיבוץ קיים ועד השנה לא הייתה הסכמה שיתקיים מניין בכיפור.
השנה אנחנו החיילים קיימנו את תפילות כיפור במתחם הפלוגה בקיבוץ.
אנחנו כאן 12 חיילים דתיים והזמנו את חברי הקיבוץ בהודעת וואטסאפ סתמית בקבוצת הקיבוץ.
נכנס החג והיינו בהלם. עשרות חברים באו לתפילת "כל נדרי" וערבית. בבוקר באו מבוגרים מותיקי הקיבוץ לתפילת "יזכור" והשיא היה עשרות רבות עם ילדים נשים וטף שהגיעו בהמוניהם לסיום תפילת "נעילה" ותקיעת שופר.
אנשים התרגשו בדמעות. לא עלה בדעתי שזה מה שיגלגל לנו הקב"ה. המשמעות של הפסוק "בעל מלחמות זורע צדקות" קיבלה משמעות חדשה היום.
לפני שבועיים לא האמנתי שלא אהיה בבית המדרש בימים הנוראים. והנה מצאתי את עצמי בעל תוקע, גבאי, חזן ודרשן בקיבוץ בית זרע, מוקף בעשרות מחברי הקיבוץ הנפלאים שהרעיפו עלינו אהבה והתרגשו יחד איתנו בתפילות. הכי מרגש היה שבצאת הצום החברים מהקיבוץ לא הפסיקו להודות ולבקש בדמעות שנבוא בשנה הבאה...
לפני שנה היו לי ביום כיפור דמעות של כאב וצער ממראות הפירוד בצאת כיפור, והשנה התהפכו הדמעות להתרגשות ושמחה של אחדות.
"וחתום לחיים טובים כל בני בריתך"
משה נעמן, גדוד הבוקע, 5035