אלעד קלימי
אלעד קלימיצילום: עצמי

עם בחירתו של טראמפ לנשיא ארצות הברית, דווקא כשנפתחת סוף סוף הזדמנות אמיתית להגברת חופש הפעולה הצבאי מול חמאס -הלחץ המדיני של הממשל הדמוקרטי כנגד הממשלה מתעצם מתוך רצון להציג הישג מדיני שיירשם על שמו של הממשל הדמוקרטי לפני החלפתו הרשמית בממשל הרפובליקני הנבחר.

בשנה האחרונה התמודדה הממשלה עם איומי אמברגו וסנקציות של ממשל עוין, שנציגיו התערבו בקביעות בישיבות הקבינט הביטחוני. חרב הסנקציות נחה מעלינו כל העת, והממשל כפה הכנסת כמויות מזון עצומות לרצועת עזה מתוך ידיעה שהרוב מגיע לידי חמאס, אשר מוכר את הסחורה במאות מיליוני דולרים וצובר עתודות מזון לשנים קדימה. כל זאת בשעה שהחטופים הישראלים נותרים מורעבים עם פת לחם אחת ביום. מתחילת המלחמה האמריקאים הצרו את צעדי צה"ל והקטינו את הסיכויים לפגיעה קשה בכוחות חמאס, תוך הפניית עיקר הלחץ לישראל. כעת, סוף סוף אפשר ללפות את ידינו על צוואר המחבלים ולהגיע להכרעה שתשנה את המציאות הביטחונית באמת.

הצורך בשינוי מהותי בדפוסי הפעולה של הכוחות בעזה מתקשר ישירות לגורלה של שדרות ולביטחונם של תושבי העוטף כולו. המהלך הצבאי בצפון הרצועה, שדוחק רבבות עזתים דרומה, הוא צעד מבורך, אך רחוק מלהספיק לבדו. יש לנקות את צפון עזה מתושבים ולהבטיח אחיזה ביטחונית ישראלית מלאה באזור, שתשיב את תחושת הביטחון לתושבי שדרות והסביבה. מראות של מאות תושבים עזתים מצפון הרצועה המשקיפים על בתינו מחלונותיהם הוא תרחיש בלתי נסבל, שלא יאפשר לתושבים לחוש ביטחון ויפגע בתהליך השיקום שאנו עוברים.

תושבי העיר שדרות, שמתמודדים עם שברי המציאות הכואבת שהותיר 7 באוקטובר, פועלים לשיקום חייהם מתוך עוצמה ותקווה. אך גם בעיצומו של השיקום, הם סובלים מעיכובים בשגרת היומיום כאשר פעילות הרכבת עדיין מוקפאת מאז תחילת המלחמה. רק בזכות הלחץ המתמשך של ראשי המועצות, של תושבי האזור ושל שר האוצר סמוטריץ', שסירב להקצות 800 מיליון שקלים למיגון מסילות הרכבת, הבינו בצה"ל כי האחריות אינה מוטלת על הדרג המדיני אלא מחייבת שליטה צבאית מלאה באזור. הירידה המשמעותית בירי ובניסיונות הפיגוע מוכיחה כי פעולה ממוקדת משיגה את מטרותיה, ואנו חייבים להמשיך ללחוץ – אין מקום לפשרות על חשבון ביטחונם של תושבי הדרום.

מאורעות 7 באוקטובר הותירו צלקות עמוקות בכל אחד ואחת מתושבי העיר. באופן אישי, איבדתי חברים קרובים, כמו קובי פריינטה ושילה כהן. הכאב הזה מלווה אותנו בכל רגע ורגע בחיי היומיום, אך דווקא הקושי והזיכרונות הצורבים הללו מפיקים מאיתנו את הכוח להוביל את שדרות קדימה. אני רואה את התלמידים והתלמידות שחוזרים לבתי הספר, את הפרויקטים הקהילתיים שמתחדשים ואת עשרות המשפחות החדשות שהצטרפו לעיר השנה – אלה ניצחונות אמיתיים שמבטאים את חוסנה של הקהילה ואת אמונתה בעתיד טוב יותר.

החזון שלנו הוא להפוך את שדרות לפנינה של המדינה – עיר שמצמיחה דור חדש של תושבים חזקים, בעלי חוסן אישי וקהילתי, ששואפים לאיכות חיים גבוהה. לצד פיתוח תשתיות ושדרוגים בתחבורה ובשטחי הציבור, השקעה בחינוך ובמוסדות קהילתיים היא קריטית להפיכת שדרות לעיר שלא רק שורדת אלא משגשגת. בשיתוף פעולה עם חברות מובילות במשק, אנו פועלים להעניק לתלמידי העיר חינוך טכנולוגי מתקדם, שיכין אותם לעתיד תעסוקתי בטוח ויציב, ויוסיף פרנסה ומקורות תעסוקה איכותיים לכל תושבי העיר. התשתית הזאת חיונית להבטחת חוסן כלכלי בעיר ולבניית עתיד לדורות הבאים.

אבל הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך קדימה ולא להוריד את הרגל מהדוושה. כדי להבטיח את ביטחונם של תושבי שדרות והדרום כולו, עלינו להמשיך לפעול בנחישות מול חמאס וחיזבאללה. זהו לא רק מאבק צבאי, אלא מאבק על התקווה של כולנו – מאבק שמבוסס על עמידה איתנה ושאיפה לחזור לחיים נורמליים. עם כל האתגרים, אני מאמין שאפשר וצריך להביס את האיומים עלינו ולהבטיח לתושבים את שמגיע להם – שקט וביטחון לטווח הארוך.

הכותב הוא סגן ראש העיר שדרות