ישראל קלר
ישראל קלרצילום: עצמי

"ראש הממשלה מנהל שיחות עם משפיענים ואישי ציבור במטרה לשכנע אותם להביע תמיכה בעסקה", דווח השבוע.

באופן אבסורדי למדי, מי שדחפו להמשך הלחימה בצפון הם דווקא רבים מהשמאל שקוראים כבר חודשים להפסקת הלחימה בדרום, ומי שהיו אמורים לתמוך בה הם אנשי הימין שמבינים את הצורך הקריטי בהשלמת המשימה.

אז איך התנהל הקמפיין? כבר ביום ראשון דיווח סולימאן מסוודה על כך שפרטי העסקה סגורים, והדבר שמעכב אותה הוא השאלה איך נתניהו יתווך את ההסכם לציבור. בשאלה עסקו כנראה מומחים לדעת קהל, ביניהם נתניהו עצמו, ואת המסקנות ניתן לראות מיושמות בשטח.

מבליטים הישגים – במטרה לייצר תחושת ניצחון

"מעניין, כוחות צה"ל התקדמו קרקעית בימים האחרונים והגיעו ליעדים קדמיים ואסטרטגיים בדרום לבנון", פתח אחד מאנשי התקשורת הימניים המובילים בישראל, 7 דקות בלבד לאחר הודעתו הקודמת בשם 'בכיר בצה"ל': "פגענו בדאחייה ב280 מטרות, שזה פי שניים מבמלחמת לבנון השניה". כמוהו גם אנשי תקשורת אחרים הדהדו שוב ושוב את אותם הישגים צבאיים שהגיעה אליהם מדינת ישראל בצפון.

באותו קו השתמשו לאורך הלחימה בצפון, ובפרט ככל שהרצון להסדר כניעה הלך והתקרב לביצועו. ביום בו נורו מאות שיגורים לצפון ולשאר הארץ, מי שפתח את הרשתות החברתיות ראה תמונות רבות של בניינים בוערים בביירות – תקיפות נקודתיות, שכמובן לא קשורות להסרת האיום לטווח הרחוק.

כמוהן גם התמונות המרגשות של לוחמי צה"ל מגיעים לליטני, תמונות שללא ספק מדגישות את הגאווה הלאומית, אך כשהן מגיעות כחלק מקמפיין רחב שמטרתו לגרום לציבור "לבלוע" את ההסכם המתגבש, הן מהוות פגיעה בלוחמים שמסכנים את חייהם שלא על מנת להוות חלק מקמפיין.

גם בנוגע לסעיפי ההסכם עצמם, אותו איש תקשורת שהזכרתי, טען כי "מדובר בהסכם הפסקת אש ולא סיום המלחמה", ומנה לא פחות מחמישה ייתרונות, לטענתו, להסכם שהתגבש, בלי שום התייחסות למחירים שההסכם עשוי לגבות.

מה שנדרש מכל אחד ואחד מתושבי מדינת ישראל, הוא להפעיל מחשבה ביקורתית, ועם כל פרסום הנוגע למצב בצפון, לחשוב מי עומד מאחוריו ומהי מטרתו. הקריאה הציבורית צריכה להדהד: ההישגים ברורים, ודווקא בגללם אסור לעצור. את הטבח הבא בצפון אפשר למנוע רק באמצעות המשך הלחימה.