תקופת אבל ואובדן היא מבחן משמעותי לכל מערכת יחסים, ובטח בתחילתה, אך היא יכולה להיות גם מקפצה לחיזוק ולהצלחתו. הדרך להיווצרות קשר זוגי ברורה. יוצאים לדייט, יש מציאת חן, יוצרים חוויות משותפות, ועם הזמן הקשר מתחזק, וכן האינטימיות הרגשית. בהמשך, מכירים את המשפחה, הרגשת הנוחות מתחזקת, והקשר עולה שלב. אך מה קורה אם באמצע התהליך אחד מהצדדים מאבד חבר קרוב או מישהו מבן המשפחה וחייו משתנים? מה קורה אם אחד הצדדים חווה אבל? בן הזוג השני, שבאופן רשמי עדין לא נחשב חלק מהמשפחה, ומבחינתו, הקשר עדיין בחיתולים, אינו יודע כיצד לנהוג, ואיך להתמודד עם מצב מעיין זה. זהו בהחלט מצב מורכב עבור כל אדם, ובוודאי עבור זוג בהתהוות. ככלל, עצם המלחמה, הלחץ, הפחד לאבד את הקרובים וחוסר הוודאות יוצרת מציאות מורכבת העשוייה לעורר תחושות של עצב, כאב וחוסר יציבות בקשר. מאידך, מצב זה יכול להפוך להזדמנות לגלות דברים חדשים אחד על השני, להתמקד בעיקר, ולא בטפל. לשבור חומות. שרילי והל היא מנבחרת של עשרות מאמנים לחתונה של פרויקט 252, לחצו לפרטים >> אין נוסחת קסם או דרך אחת נכונה להתנהגות בסיטואציה מעיין זו. כל אחד חווה זאת אחרת, עם זאת, אנסה להעלות כאן ארבעה פרמטרים מרכזיים, שיוכלו לעזור לכם לתמוך, להתמודד ולהסתכל על הנושא מזווית אחרת. 1. בטחון ותמיכה. הצד שחווה אבל, מרגיש חוסר יציבות בחייו. אמנם, כל אדם חווה זאת באופן שונה, אך לרוב, בטחון, אכפתיות ותמיכה אמיתית, לא מתוך רחמנות, הם הדברים שמאפשרים להרגיש יציבות בתוך הכאוס. ניתן לשאול בעדינות: "איך ניתן לעזור לך?" להעביר מסר ברור: "אני איתך", "זמינ/ה עבורך", "אני כאן". להיות נוכחים, לגלות רגישות... ייתכן, שבן/בת הזוג עדיין לא מרגישים בנוח לשתף אתכם בכל פרט או להישען עליכם לחלוטין. הם עשויים להסתמך יותר על משפחה או חברים קרובים. גם זה בסדר, אך עצם הנוכחות והרגישות לצרכים של השני, תהווה משענת. חשובה נוכחות בצורה רכה ולא לוחצת מתוך תקווה ואמונה בהמשך הדרך. 2. הקשבה אמפאתית ללא שיפוטיות. כשיוצאים לדייט, החלק המבקר והבודק עובד שעות נוספות. הוא בוחן את הנראות, את מציאת החן ואת שפת הגוף. כל מילה שנאמרת משמעותית, נשקלת היטיב, אך בעת משבר ואבל, המסכות יורדות. כל המיגננות נעלמות,וה"אני" האמיתי מתגלה. בטבע האדם קיים רצון פנימי להפוך אדם עצוב, לשמח, אך בשלב זה הדבר הנכון הוא לחוות את הכאב במלואו. ללא שיפוטיות וביקורתיות. במקום למהר להציע פתרונות או לנסות "לתקן" את המצב, הקשבה אמיתית ונוכחות הן הדרכים הנכונות להפחתת לחץ, ולפתיחת הלב. הם מאפשרים לצד השני להכתיב את הקצב מחדש. להבין מתי נכון לדבר, לשתוק או להתכנס. פתיחת הלב גם מאפשרת לקבל, להעריך ולראות את בן הזוג התומך. להרגיש חיבור וקרבה, שישפיעו על הקשר בהמשך. חשוב לא לפרש כל מילה שנאמרת ולהיעלב ולסגור את הדלת. חשוב להכיל מתוך כבוד. 3. תמיכה בתומך. כדי שהתמיכה תצליח זה חייב להיות אמיתי. לא מלאכותי. כדאי לפני שהצד התומך נכנס לסיטואציה הזאת, לבדוק עם עצמו האם יש לו רצון אמיתי להיות נוכח בסיטואציה ובקשר? האם הוא באמת רוצה להיות שם בשבילו/ה? חשוב שהתומך, ישים לב מה נכון וטבעי לו. חשוב להקשיב ליכולת שלו רגשית ופיזית לשתף חברים ומשפחה ולעשות דברים שמטעינים באנרגיה. 4. הומור וגמישות. ההומור גם בזמנים קשים, יכול להיות כלי עוצמתי. חיפוש רגעים קלים של צחוק, ללא התעלמות מהמצב הקשה, יכולים להקל על הקושי, ולעזור להרגיע את הנפש. הומור עשוי להגמיש אתגרים בקשר. אז אובדן בתחילת קשר הוא אתגר רגיש שמצריך הרבה אמפתיה, הקשבה, סבלנות וגמישות. לעיתים, כדאי להיעזר באיש מקצוע שיכוון ויתמוך, אך זו הזדמנות פז להתמקד בעיקר, ולבנות יסודות חזקים המבוססים על הבנה ותמיכה אמיתית. שנשמע בשורות טובות, שירלי והל, מאמנת מומחית ליצירת זוגיות ומאמנת זוגית, מנבחרת המאמנים של פרויקט 252. עדיין אינכם בפרויקט? לחצו כאן להצטרפות >>
