בשיחות עם מנהלי העמותות והארגונים עולה תמונה מורכבת. להתגייסות המופלאה הזו יש מחיר: בעוד הכוחות הטובים ביותר מופנים לחזית, נוצר חלל בעורף.
מנהלי העמותות, ראשי הגרעינים התורניים, מובילי תנועות הנוער ופעילי ההתיישבות - כולם אנשים ערכיים ואידיאליסטים - נמצאים שוב ושוב במילואים, בעזה ובלבנון.
מדובר באותם אנשים בדיוק: מי שמוביל פרויקט חברתי הוא גם המפקד בגדוד, מי שמנהל גרעין תורני הוא גם הלוחם בסיירת, ומי שאחראי על פעילות הנוער הוא גם הקצין ביחידה המובחרת. התחלופה המתמדת הזו בין המילואים לאזרחות יצרה מצב שבו עמותות רבות נאלצו להוריד פעילות, לצמצם פרויקטים ולהחליש את הקשר עם הציבור. בדיוק כמו גוף שבשעת פציעה מושך את הדם מהגפיים כדי להציל את הלב, כך גם הפעילות החברתית והערכית שילמה מחיר כבד על ההתגייסות למען המערכה.
אני מכיר מקרוב את המחיר של ההתגייסות הזו. כמנכ"ל צ'רידי מחד, מנהל בית חב"ד בכפר מונש עם פעילות ענפה לסטודנטים מאידך, גם אני מצאתי את עצמי חודשים ארוכים מחלק את הזמן המוגבל, בין הפעילות השוטפת לבין התנדבות ביחידת מג"ב בקו התפר באזור עמק חפר. זו המציאות שחיים בה כיום כל העוסקים בעשייה החברתית והחינוכית - הצורך המתמיד לאזן בין המשימות הביטחוניות הדחופות במיוחד בעת הזו - לבין שמירה על הפעילות החיונית בשגרה.
מהשטח עולה בבירור האתגר המרכזי של התקופה הקרובה: להתניע מחדש את המערכות החיוניות האלה. המוסדות, העמותות, הגרעינים התורניים, תנועות הנוער וההתיישבות - כולם זקוקים לתנופה מחודשת. צריך לחדש את הקשר עם הציבור והתורמים, לחזק את הפעילות שנפגעה, ולבנות מחדש את מה שנחלש בחודשי הלחימה.
בצ'רידי זכינו להיות חלק מהחיבור המיוחד שנוצר בין כל חלקי העם. ראינו איך יהודים מכל הזרמים נרתמים זה למען זה. זו עוצמה שאפשר עכשיו לרתום לטובת חיזוק העשייה החברתית והערכית.
בשבוע הבא נקיים בירושלים את ועידת 'הקודקודים' - הזדמנות למנהלי הארגונים שחוזרים להתניע מחדש את הפעילות, לקבל כלים מקצועיים להתנעה מחדש. זו תהיה נקודת ציר משמעותית: מפגש של למידת עמיתים, שיתוף בפתרונות, וקבלת כלים מעשיים לחידוש הקשר עם הציבור והתורמים. כי הריסטארט הזה חייב להיות מקצועי ומדויק.
אני מלא הערכה לציבור שמגלה שוב ושוב את כוחה של נתינה והתגייסות למען הכלל. עכשיו הזמן לקחת את רוח ההתנדבות והמסירות הזו, ולתעל אותה בחזרה גם למשימות האזרחיות החשובות. כי בסופו של דבר, העשייה החברתית והערכית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי שלנו.