אנחנו בימים היסטורים. אין ספק בכך, כבר אי אפשר לעצום את העינים. קרני האור של איילת השחר שבוקעת ועולה בגאולתן של ישראל כבר מפציעים עמוק לתוך החיים שלנו.
גאולת ישראל שהתחילה קמעא קמעא ככל שהיא מתקדמת היא רבה והולכת. הקצב הוא כבר לא אותו קצב, עלינו קומה.
מלחמת התקומה שאנו בעיצומה מרימה אותנו לפיסגה חדשה. 'ואולך אתכם קוממיות- קומה אחר קומה'
מתרדמת הקונספציה שאפפה אותנו קמנו כאריות, נלחמנו ועודנו נלחמים במסירות נפש ובגבורה שחקוקה בטבע העצמי שלנו.
לא עם רגיל אנחנו, עם שכשהוא יורד חלילה יורד הוא עד עפר וכשהוא עולה נוסק הוא עד השמים. 'אשר בחר בנו מכל העמים..'
מי היה מאמין שבתוך 14 חודשים נניף דגל ישראל ונעמוד על פסגת החרמון הסורי, נגיע לליטאני ונחזיק כמעט בכל רצועת עזה מצפון ומדרום לה.
נכון, זה עדין לא שלם ויש עוד קשיים ויסורים, החטופים בסבל נורא אצל אוייב רע ואכזר, חברים שלנו נפלו במערכה הגדולה הזאת ולא הכל אנחנו מבינים. אבל אי אפשר, כבר אי אפשר להתעלם מאור ה' שזורח עלינו, הוא לא רק זורח הוא כבר מאיר באור חזק בוהק.
בימים האחרונים הולך איתי מדרש חז"ל בבראשית רבה : כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה.. (ירמיה כט)
שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אישה
והקדוש ברוך הוא היה עוסק ובורא אורו של מלך המשיח.
ימים גדולים עוד לפנינו.