איך מילה אחת יכולה לנפץ חלום? "היא כבר שרופה" - שלוש מילים שנזרקו לחלל חדר המורים, ושינו את חייה של אישה רווקה. נפגשתי לפני מס' ימים עם מורה שהכרתי מתקופת עבודתי כמחנך בבית ספר יסודי בירושלים. לפני יותר מעשור, כשהייתה בת 35, היא חשפה בפניי את הכאב העמוק שליווה את חייה - תחושת חוסר השייכות בעולם שבו אחיותיה כבר מגדלות ילדים בגיל בר מצווה, בעוד היא עומדת מהצד, צופה בחיים חולפים על פניה. "כבר שלוש שנים לא קיבלתי אפילו הצעת שידוך אחת", היא אמרה לי בקול שקט. "לא מקולגות, לא מחברות, לא מהקהילה. שום דבר, מלבד כמה הצעות מאתרי היכרויות שאני מתביישת אפילו להזכיר". עדיין לא חברים בפרויקט 252? אימון מנטלי לחתונה. לחצו כאן >> כששאלתי לפשר הדבר - הרי היא אישה משכילה, מוצלחת, עם כל כך הרבה מה להציע - היא שיתפה אותי בסיפור שצרב את ליבי. יום אחד, בחדר המורים, היא שמעה בטעות שתי מורות צעירות משוחחות עליה: "עזבי אותך ממנה, היא כבר שרופה... לא רואה אותה מתחתנת... חבל על הזמן". "באותו רגע ברחתי הביתה ובכיתי שעתיים", היא סיפרה בעיניים דומעות. "פתאום הבנתי למה אף אחד לא מציע לי יותר שידוכים. אולי כולם פשוט התייאשו ממני?" אבינעם הרש, פרויקט 252 צילום: אוריאל בן יצחק אבינעם הרש הוא מנבחרת המאמנים של פרויקט 252 >> אבל הסיפור לא נגמר שם. דווקא כשהכל נראה אבוד, הגיעה הישועה ממקום בלתי צפוי - אישה מקהילת "קול רינה" בנחלאות, שהזמינה אותה לסעודת שבת. אישה שראתה את העצב בעיניה, הקדישה לה זמן, והזכירה לה שרק הקב"ה קובע מתי ועם מי נתחתן. יש כאן מסר עמוק לכולנו. כשאנחנו רואים רווק או רווקה מבוגרים, לא מספיק להימנע מלפגוע - עלינו לפעול באופן אקטיבי. להזמין לארוחה, לצאת לסרט, להציע שידוך. גם אם יסרבו, עצם ההזמנה מעבירה מסר חשוב: אתם לא "שרופים". אתם עדיין במשחק. אנחנו רואים אתכם. לפעמים מילה אחת יכולה לשבור לב, אבל גם מילה אחת, מחווה קטנה, יכולה להצית מחדש את התקווה. וזו האחריות של כולנו. אבינעם הרש מנבחרת המאמנים של פרויקט 252, הצטרפו עכשיו >>
