בא לשנות

דונלד טראמפ חזר השבוע לבית הלבן בקול תרועה ועם הרבה מאוד הבטחות, לאחר שהושבע לנשיא ה־47 של ארצות הברית.

ההצהרות הראשונות שלו נגעו למה שקלקל הממשל הקודם, על פי דעתו, ולצד זאת לפתרונות שהוא מתכוון להציע.

"המנדט שלי הוא לתקן. משרד החינוך שלנו מחנך לשנאה, יש משבר אמון עם הממשל, יש מתן מקלט למהגרים, וכל זה לא יימשך", הדגיש טראמפ. כמו כן הדגיש את החלטתו להפסיק להכיר בכל הגדרה שאינה גבר או אישה בכל רחבי ארצות הברית. הוא הצהיר כי "אמריקה מתחילה עכשיו את עידן הזהב", מוטיב שחזר עליו כמה פעמים בנאומו.

במהלך ההשבעה נרשמו רגעים שהעידו על קשריו החזקים של הממשל עם העם היהודי, כשנשיא 'ישיבה יוניברסיטי' הרב ארי ברמן פתח את דבריו בברכת "ברוך הגבר אשר יבטח בה'", ובהמשך נשא תפילה לשובם של החטופים. טראמפ גם הקיף את עצמו במשפחות חטופים במהלך ההשבעה, ודיבר על העסקה שהחלה לצאת לפועל ועל החטופות שחזרו יום לפני כן לביתן.

השבעתו של טראמפ נערכה בשטח סגור בשל תנאי מזג האוויר הקשים. הפעם האחרונה שבה נערך הטקס בשטח סגור הייתה בזמן השבעתו השנייה של הנשיא רייגן בשנת 1985. נוכחות בולטת בטקס נרשמה לאנשי עסקים מהמובילים בעולם, בהם ג'ף בזוס, אילון מאסק ומארק צוקרברג. בטקס גם השתתפו סגן הנשיא לשעבר של טראמפ מייק פנס וכן הנשיאים לשעבר אובמה, קלינטון ובוש. גם נציגות משמעותית של ההתיישבות ביהודה ושומרון הייתה בטקס, בהזמנת גורמים רפובליקניים, עובדה המגבירה את הציפיות בישראל מממשל טראמפ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו למד היטב מהטרוניות של טראמפ בקדנציה הקודמת, והיה כנראה מהמנהיגים הראשונים בעולם שבירכו אותו. "שרה ואני שולחים את ברכותינו החמות לך, למלניה ולעם האמריקני לרגל ההשבעה השנייה שלך לנשיא ארצות הברית. כהונתך הראשונה כנשיא הייתה מלאה ברגעים פורצי דרך בהיסטוריה של הברית הגדולה בין שתי המדינות שלנו".

נתניהו גם שלח מסר לנשיא הנכנס: "אני מאמין שבעבודה משותפת, נוביל פעם נוספת את הברית בין ארצות הברית לישראל לגבהים חדשים אף יותר. אני בטוח שנשלים את תבוסת ציר הטרור של איראן ונפתח עידן חדש של שלום ושגשוג לאזור. בשם העם בישראל, אני רוצה להודות לך גם על מאמציך בסיוע לשחרור החטופים הישראלים".

עוד הדגיש נתניהו: "אני מצפה לעבוד איתך להחזרת שאר החטופים, להשמדת היכולות הצבאיות של חמאס ולסיום שלטונו בעזה, ולהבטיח שעזה לעולם לא תהווה עוד איום על ישראל. אני בטוח שתחת הנהגתך, הימים הטובים ביותר של הברית שלנו עוד לפנינו".

עידן הזהב

רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר ליחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, מציינת את הרשמים הראשונים שלה לא רק מנאום הבכורה של הנשיא, אלא גם מהצעדים שנקט.

"טראמפ היה בנאום הראשון שלו ובצעדים הראשונים בכניסתו לתפקיד מאוד חד ותקיף עם מסר של 'באתי לעבוד'", היא אומרת. "הוא מיד חתם על צווים נשיאותיים, שמתכתבים עם מה שהוא דיבר עליו לאורך לתקופת הבחירות. ראינו שהוא באמת מתמקד בענייני הפנים, בראש בראשונה בכל הקשור למהגרים הבלתי חוקיים, לעניין יוקר המחיה, לעניין החזרת הערכים השמרניים ו'החלום האמריקני' לארצות הברית. הוא ניסה ביום הזה כמה שאפשר למחוק את מורשת ממשל ביידן.

"אפשר לראות את זה גם בהצהרה על חזרת קידוחי הנפט, היציאה מהסכם פריז וההכרזה שארצות הברית תחזור להיות מעצמה של ייצור מכוניות, במטרה להיטיב עם מעמד הפועלים ומעמד הביניים. אנחנו רואים היפוך כמעט מוחלט של מה שממשל ביידן הציג עם כניסתו לתפקיד", היא מוסיפה.

אילו יעדים ראשונים הוא מסמן? מה האתגרים הראשונים שלו?

"האתגרים העיקריים הראשונים של טראמפ יהיו פנים־אמריקניים. הוא בא עם כל הכוח והשיג רוב בבחירות, אך עדיין יש 49 אחוזים שלא תמכו בו. יש היבטים כמו המגדריות שיש להם התנגדות נרחבת, וצריך לראות כיצד הם מתפתחים.

"בנושא יחסי החוץ הוא פנה לכל אותן מדינות שהיחסים איתן התדרדרו בתקופת ממשל ביידן, וזה לא בהכרח טוב לישראל. הוא מאותת לצפון קוריאה, לפוטין ולמדינות נוספות במטרה לנסות לפתור את הסכסוכים הבין־לאומיים באמצעים דיפלומטיים תוך נקיטת רטוריקה אגרסיבית. בתוך כל הדבר הזה ישראל צריכה לשמור על העקרונות הלאומיים ועל הקווים האדומים שלה ולהבהיר אותם לממשל טראמפ. כמו למשל בעניין שיקום עזה לאחר סיום המלחמה, בעניין השארת חמאס בעזה. תהיה לנו כאן התמודדות".

כמה הוא נחוש בדרכו?

"לטראמפ נשארה קדנציה אחת להותיר חותם של המורשת שלו, והוא יפעל במלוא המרץ לשם כך. בדברים שבהם הוא לא יצליח, הוא כנראה יאבד עניין ויעבור הלאה. הוא ישר מנסה להניע דברים, וזה לא ייעשה לאט מבחינתו.

"ההחלטות שלו לגבי ארצות הברית באות לומר: אני כאן, עידן חדש מתחיל, זה הזמן של ארצות הברית, ואנחנו מתחילים את 'עידן הזהב'. הוא רצה לסמן שהוא מתחיל את תהליך התיקון של כל מה שהממשל הקודם קלקל".

בישראל הצהירו הצהרות גדולות וממש סומכים על הנשיא החדש. למה עלינו לצפות באופן ריאלי?

"אנחנו ניצבים מול מעצמה שיש לה את האינטרסים שלה, ואנחנו חזקים מאוד במזרח התיכון - אבל לא באותה ליגה כמו ארצות הברית. זה קצת מזכיר את הימים של מלחמת יום כיפור והניסיונות להגעה להסכמי הפסקת אש, מה שלימים הפך להסכם שלום. גם שם ראינו לחץ אמריקני שמאלץ את ישראל לבצע ויתורים כדי להתאים את עצמה לאינטרסים הבין־לאומיים.

"אני חושבת שאנחנו נמצאים כרגע באותו המצב. יש עלינו לחץ של מעצמה עולמית, ואנחנו צריכים לבסס את העקרונות שהם ברורים לנו ולהבהיר אותם לממשל האמריקני. הם איתנו, אבל לא מתעמקים בפרטים הקטנים שחשוב שנציג להם, למשל שהשיקום יותיר את הרצועה מפורזת, ושארצות הברית לא תסכים להשארת חמאס בשום צורה ברצועה, אחרת לא נוכל לסיים את המלחמה. אלה דברים שראש הממשלה יצטרך להבהיר לטראמפ בארבע עיניים וכמה שיותר מהר. להערכתי אנחנו גם נראה מהלך אזורי מול סעודיה, במטרה להרחיב את הסכמי אברהם. גם בנושא האיראני ישראל תצטרך להפעיל לחץ כדי שיופעל מקסימום לחץ על המשטר בטהרן. ארצות הברית צריכה גם ללחוץ על אירופה כדי שיפעילו סנקציות על האיראנים".

באילו קשיים עומד טראמפ להיתקל בתחילת כהונתו?

"צפויה לו התנגדות סביב מה שהוא רוצה לעשות בעניין המהגרים. יהיו מושלים דמוקרטיים שיגידו שהם לא משתפים פעולה עם מדיניות של גירוש מהגרים. זה עלול ליצור מתח פנימי גדול מאוד בתוך ארצות הברית. כל הנושא של ערכים, של מערכת החינוך שהוא הולך להציב בעבורה כללים פדרליים, יעורר התנגדות. יכול להיות שאנחנו מתחילים לראות מהלך שדה־פקטו, ארצות הברית מתנהלת כמדינות רפובליקניות ומדינות דמוקרטיות באופן שונה אל מול המדיניות הפדרלית שטראמפ יקדם. זה עלול לערער את המצב הפנימי בארצות הברית".

ומה בנוגע למדינות אחרות?

"בעניין סין, אני חושבת שהוא במקביל ינסה להפעיל עליה לחץ כלכלי ולקיים הידברות איתם. בנוגע לרוסיה, טראמפ אמר שהוא הולך להביא לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. גם פה ייתכן שזה יהיה קצת יותר קשה ממה שהוא מתכנן. ראינו שרוסיה ואיראן חתמו רק לפני כמה ימים על הסכם מדיני וביטחוני גדול, שבעיניי הוא תשובת נגד לתחילת כהונתו של טראמפ.

"ברור שטראמפ רוצה להחזיר את ארצות הברית להיות מעצמה עם הגמוניה, שהמערכת הבין־לאומית מתיישרת על פיה. הוא רוצה להחליש את המוסדות הבין־לאומיים, וזה יבוא עם התנגדות מאירופה. נצטרך לראות איך המציאות הזאת תתפתח".

פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל ארצות הברית מאוניברסיטת בר אילן, חושב שנאומו הראשון של טראמפ נועד בין היתר להבהיר לאמריקנים שהוא ממשיך מהנקודה שעצר בה בסוף הקדנציה הקודמת ב־2020.

"מדבריו של טראמפ ניתן להבין שהוא רוצה להפוך את כל מה שממשל ביידן עשה בארבע השנים האחרונות, כדי להמשיך כביכול בין הקדנציה הראשונה לשנייה שלו. בצווים הראשונים שלו, הוא נתן חנינה לכמעט 1,500 מתפרעים שהסתערו על הקונגרס בינואר 2021. הדבר השני שהוא עשה זה להכריז מצב חירום בגבול עם מקסיקו, והדבר השלישי הוא בנושא המגדר - שמבחינתו יש רק גברים ונשים, ויבוטלו כל המעמדים האחרים".

עם אילו אתגרים עיקריים הוא מתמודד?

"הוא רוצה להתמקד בענייני הפנים, כי הוא מעוניין במהפכה בסדרי הממשל. הוא לא רוצה שהזירה הבין־לאומית תפריע לו. האתגר הפנימי הכי חשוב הוא לצמצם את הקיטוב הפוליטי. הנשיא כבר אמר שהוא יהיה משכין שלום בין־לאומי, אבל הוא קודם כול יצטרך לדאוג שיהיה שלום פנימי בתוך ארצות הברית. המהלכים הראשונים שהכריז עליהם רק מגדילים את הקיטוב. בינתיים הקיטוב הזה החליש את ארצות הברית. הוא גרם לכך שמדינות שרוצות לאתגר את הסדר הבין־לאומי, כמו רוסיה שפלשה לאוקראינה וסין, מנצלות את זה. ציר הרשע - רוסיה, סין, צפון קוריאה - הוא אתגר גדול שביידן נכשל בו. הוא רצה להשיג את התיקון הפנימי, כי הוא ראה את זה באופן שגנבו לו את הבחירות ב־2020 ותפרו לו תיקים, והוא התייחס לכך בנאום שלו.

"התיקון החיצוני שהוא מעוניין בו הוא קבלת פרס נובל לשלום. הוא טען הרי שהגיע לו פרס כזה על הסכמי אברהם, ואף ציין כי אם השם שלו היה אובמה אז הוא מזמן היה מקבל את הפרס. לדעתו ניתן לתקן את המצב על ידי הרחבת הסכמי אברהם. קודם כול לסיים את המלחמה שאנחנו מנהלים, ואחר כך לצרף את סעודיה להסכמי אברהם ולהשיג נורמליזציה בינה לבין ישראל. לדעתי הוא גם ילך על הסכם גרעין עם איראן, תוך ניצול החולשות שלה. זה יכול להקנות לו מעמד של משכין שלום עולמי שיאפשר לו להשיג את פרס הנובל הנכסף".

האתגרים שלו יהיו גדולים. בחלקם לפחות יש לו סיכוי להצליח?

"הוא רוצה לעשות שינויים שחלקם גם נכונים. לדוגמה הוא רוצה לייעל את מחלקת המדינה שבה יש המון גורמים אנטי־ישראליים. טראמפ דיבר על חינוך לשנאה עצמית של אמריקה. זה משהו שרואים בקמפוסים ודווקא באלה שמקבלים הרבה מאוד כסף מהממשל, והוא יכול לשלוט בזה. הוא גם דיבר על צמצום האנטישמיות, משהו שביידן כלל לא הצליח בו, ואולי הוא זה שיוכל לעצור את הגל האנטי־ישראלי שהוא קודם כול אנטי־אמריקני. מי שמתבונן מהצד מתקשה להבין שמדובר קודם כול בהפגנות שהם אנטי ארצות הברית ורק אחר כך אנטי ישראל.

"בנוגע לאתגרים אחרים, טראמפ עצמו לא הצליח בקדנציה הראשונה למנוע הגירה בלתי חוקית. הוא כמובן הזכיר לדמוקרטים שהם לא הצליחו בכך וזה אכן נכון, אבל גם הוא לא רשם הצלחות מרובות. בתקופת ביידן הבעיה הייתה שמהגרים רבים אמרו לעצמם שהם יגיעו לארצות הברית ואחר כך ממשל ביידן 'ילבין' אותם. כרגע טראמפ רוצה לשלב שני מהלכים, גירוש המוני של מהגרים ובניית חומה כדי להגביר את ביטחון הגבולות. הוא גם מתכוון להכריז על קרטלי סמים של מקסיקו כארגוני טרור, כדי לאפשר לארצות הברית להפעיל נגדם כוח צבאי".

הוא ממשיך ומונה את אתגרי הממשל. "סין היא אחד האתגרים החיצוניים הגדולים ביותר לארצות הברית, ולא רק בתחום הביטחוני אלא גם בתחום הכלכלי. טראמפ גם טוען שיוכל להשיג שלום באוקראינה באופן מהיר. איך? רק אם הוא יקריב את אוקראינה. מול פוטין הוא כנראה לא יעשה צעדים משמעותיים, ופוטין דווקא שמח מאוד על בחירתו של טראמפ. גם מול צפון קוריאה לא יהיו שינויים גדולים".

כבדהו וחשדהו

בשדה הבין־לאומי, גלבוע סבור שהגישה העסקית שטראמפ מגיע איתה ליחסי החוץ עלולה להיות לעיתים גם בעוכריו. "טראמפ הוא איש עסקים. הוא רוצה לעשות ביזנס. הוא לא מבין שאם הוא נפגש עם מישהו כמו פוטין בלי לדרוש ממנו תמורה כלשהי - הוא כבר הפסיד. גם עם צפון קוריאה הוא פעל באופן דומה. לגבי איראן, דווקא בגלל חולשתה, נראה שהם יציעו לטראמפ לנהל משא ומתן על הסכם גרעין, שסביר שיהיה טוב יותר מזה שחתם עליו הנשיא אובמה. הטלת סנקציות חזקות, כפי שהיו בקדנציה הראשונה של טראמפ, עלולה לחסל את המשטר בטהרן ולעודד שם גל של מרד. גם את עזה הוא רואה כעסק נדל"ני. הוא רוצה לבנות אותה מחדש. יש שם חוף ים ואפשר לבנות לגובה. כך הוא רואה את הדברים. האנשים שהוא מינה הם באמת אנשי מקצוע שאם ישמע להם - סביר שיצליח. אם הוא יקבל החלטות לפי איך שהוא קם בבוקר, זה יהיה יותר בעייתי".

האם מדינת ישראל יכולה לסמוך עליו כידיד? או שיהיו אכזבות?

"אי אפשר לסמוך עליו, למרות שיש לו בייס מאוד תומך ישראל, כולל מתוך מקורביו וממשלו. יש לטראמפ אהדה בסיסית לישראל, אבל קיים כאן גם פוטנציאל להתנגשות, והסוגיה הראשונה עלולה להיות עזה. עכשיו כולם פוחדים ממנו ורוצים לנהל משא ומתן ואומרים שהם מוכנים להתגמש. טראמפ לא ויתר על התוכנית המדינית שלו. הוא קודם כול דואג לעצמו, לשם שלו ולכבוד שלו. מי שיעמוד לו בדרך - הוא יזיז אותו. הוא בצד שלנו, אבל צריך לבחון היטב בכל מהלך מה מניע אותו.

"אני חושב שבישראל לא באמת מבינים את טראמפ. הדבר העיקרי שמעניין אותו הוא טראמפ. כל דבר שהוא עושה או נוגע בו הוא הכי גדול בהיסטוריה של ארצות הברית. הוא אמר בנאומו שוב ושוב שהוא יעשה דברים שלא נראו מעולם ושארצות הברית נכנסת לתוך 'עידן זהב' שלא היה כמותו. הכול אצלו בגדול, כדי להיכנס להיסטוריה".

ואם מדברים על ישראל, האתגר הראשון שהולך ומתקרב ביחסי טראמפ-נתניהו, הוא סיום המלחמה ברצועת עזה והמשך עסקת החטופים. טראמפ מעוניין שהשלבים הבאים בעסקת החטופים יושלמו, לא בגלל שהוא אוהב אותה או מכיר אותה באופן מיוחד, אלא כי מטרתו היא לסיים את המלחמה בעזה ולרשום על שמו את ההישג. עם זאת הוא הבהיר שהוא אינו בטוח שהעסקה תושלם, וציין כי עזה תצטרך להיבנות מחדש בצורה שונה לחלוטין, כשהוא רומז שחמאס לא יהיה חלק ממנה. ישראל ממשיכה לעמוד על הצורך ב"חיסול כל היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס", והמסר מועבר היטב לאמריקנים.

ישראל גם פועלת בקרב גורמים רבים במפלגה הרפובליקנית, כדי שיעבירו לטראמפ את המסר. הסנאטור טום קוטון אמר השבוע כי "העמדה שלי היא שאסור לנהל משא ומתן עם טרוריסטים, ואסור שנבקש מישראל או מכל מדינה אחרת לעשות זאת". הוא כמובן האשים את ממשל ביידן במצב הנוכחי ואמר שהממשל החדש ינהג אחרת בישראל.

ברור שעיקר תשומת הלב של הנשיא החדש אינה ממוקדת בישראל. האתגרים בארצות הברית רבים, והוא רוצה להראות לאזרחים תוצאות מהירות. מצד שני המציאות מכתיבה לו את הצורך לטפל גם בהסכם הפסקת האש ובאפשרות שהמלחמה תתחדש. בישראל אופטימיים בעניין עמדתו של הנשיא, אבל נערכים לכל תגובה ולכל אפשרות שתעלה על השולחן במידה וטראמפ יפעיל לחץ לסיים את המלחמה בתנאים שייראו לישראל לא טובים או מסכנים את ביטחונה.