ד"ר יובל שטייניץ כיהן בתפקידים פוליטיים בכירים ביותר. הוא היה שר האוצר, שר האנרגיה, חבר הקבינט, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, והיה חלק מצמתים מרכזיים מאוד בקבלת ההחלטות מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. אבל בשנת 2022 הוא החליט להניח את הפוליטיקה מאחור ולהמשיך הלאה.
מטרתו המקורית הייתה לחזור לשדה האקדמי ולתחום הפילוסופיה האהוב עליו (שטייניץ הרצה בעבר באוניברסיטת חיפה), והוא אף הספיק ללמד מעט באוניברסיטת רייכמן. אבל המדינה קראה לו שוב והוא נבחר לתפקיד יושב ראש 'רפאל' - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה. פחות מחצי שנה מרגע שהחל ללמד כבר נכנס לתפקידו החדש, והתאהב בו כמעט מהרגע הראשון.
אחרי הרבה שנים של כהונה בתפקידים הכי בולטים ומשפיעים, החלטת לסיים את הפרק הפוליטי בחיים שלך. מדוע עשית זאת?
"במשך 24 שנים עשיתי כמיטב יכולתי לדאוג לביטחונה, לשגשוגה, לכלכלתה ולעתידה של מדינת ישראל. יש לי סיפוק עצום. הייתי הראשון להתריע לגבי תוכנית הגרעין של סוריה, יזמתי תקציב דו־שנתי, הכנסתי את ישראל לרשימת מדינות ה־OECD אחרי 40 שנה שלא הצלחנו להיכנס אליה, הובלתי מהלך לפירוק הנשק הכימי בסוריה, ואחרי קיפאון של שנים הצלחתי להוציא את הגז מהים ולחסוך לעם ישראל מאות מיליארדי שקלים. מצד אחד אני מאוד גאה בדברים האלה", אומר שטייניץ, בנימה שמסגירה שבעוד רגע יגיע "אבל" גדול.
"אבל מצד שני, קשה מאוד להיות שר, חבר כנסת ופוליטיקאי בישראל. אתה והמשפחה שלך משלמים מחירים לא פשוטים. ולכן אחרי 24 שנים, כשהחלטתי שראש ממשלה אני לא מעוניין להיות, ואת התפקידים הכי בכירים בממשלה ובכנסת כבר עשיתי, רציתי לחזור לאהבת חיי הראשונה, הפילוסופיה. רציתי לחזור ללמד פילוסופיה באוניברסיטה".
הצלחת להגשים את הרצון הזה, אבל לזמן קצר יחסית.
"אכן, הגיעה ההצעה להיות יושב ראש 'רפאל', ולזה לא יכולתי לסרב, כי 'רפאל' היא התעשייה הביטחונית הכי מתקדמת מבחינה מדעית וטכנולוגית בעולם כולו. בזכותה יש לנו את כיפת ברזל שהצילה את עם ישראל במלחמה האחרונה. אז היום אני מכהן כיושב ראש 'רפאל' וגם מלמד קורס אחד בפילוסופיה באקדמיה".
הפוליטיקה חסרה לך, או שאתה אומר לעצמך: עשיתי את שלי, עכשיו אני במקום אחר?
"זה גם וגם. מצד אחד זה חסר לך, כי בכל זאת כשאתה שר האוצר, או שר האנרגיה וחבר בקבינט, או שבמשך כמה שנים הייתי השר האחראי על כל היחסים עם ארצות הברית, ועל כל המאמץ הבין־לאומי שלנו מול תוכנית הגרעין האיראנית, ברור שאתה יושב בקצה של ניהול המדינה ואתה משפיע יותר מאשר אני משפיע היום כיושב ראש 'רפאל'.
"אבל מצד שני, כשאני רואה את המהומה, הצעקות, גסות הרוח, ההתלהמות, ההפגנות מול הבתים של שני הצדדים, קשה לי מאוד. פוליטיקאי ואיש ציבור בישראל, לצד בני משפחתו, ילדיו, אשתו, שכניו ובני משפחתו הרחבה, משלמים מחירים שלא צריכים להיות. בעולם הרחב, למשל בארצות הברית, בבריטניה או בשבדיה, לא נהוג להפגין מול בתים של פוליטיקאים. מפגינים מול, או בכיכר העיר, או מול המשרד. בוודאי שלא מול הבית הפרטי של שר החוץ או שר האוצר. רק בארץ יש את המנהגים המגונים הללו, והתוצאה היא שבאמת בסוף אנשים טובים שואלים את עצמם למה בכלל להיכנס לפוליטיקה".
אז אתה כבר בחוץ. יש סיכוי לראות אותך בחזרה בחיים הפוליטיים, או שהפרק הזה בחייך הסתיים?
"נראה לי שסיימתי. סטנלי פישר, שהיה נגיד בנק ישראל בשעה שאני הייתי שר האוצר וביחד חילצנו את מדינת ישראל ראשונים בעולם מהמשבר הכלכלי של 2012-2008, תמיד אמר never say never, לעולם אל תגיד 'לעולם לא'. אבל כן, נראה לי שאני עושה עכשיו דברים אחרים ואני מאוד מרוצה ממה שאני עושה".
שטייניץ שב ומזכיר כי 'רפאל' היא התעשייה הביטחונית המתקדמת בעולם כולו מבחינה מדעית וטכנולוגית. "אין דבר דומה לזה, לא באירופה, לא בארצות הברית, לא בסין ולא ביפן. כיפת ברזל הצילה אותנו במלחמה האחרונה, הלייזר ישפר מאוד את ההגנה שלנו במלחמה הבאה, והוא גם מוריד את המחיר של היירוט. במקום שנוציא 100 אלף דולר ליירוט, כשהאמריקאים מוציאים מיליוני דולרים לכל יירוט, אנחנו נוציא שלושה או ארבעה דולר לקרן לייזר שנצטרך רק לטעון מחדש. זה יהפוך את המשוואה מול חמאס וחיזבאללה ויאפשר לנו לחסוך חלק גדול מהאזעקות".
פוליטיקה זה מצחיק
ידיו של שטייניץ מלאות עבודה כיושב ראש 'רפאל', אבל הוא לא מוותר על הכתיבה. ב־1987 כתב את הספר 'הזמנה לפילוסופיה' שעד כה הודפסו 75 מהדורות שלו, ומאז כתב עוד שישה ספרים - אחד מהם, שנקרא 'הקומדיה הממשלתית', יצא לאחרונה ממכבש הדפוס בהוצאת ידיעות ספרים.
"זה היה חסר לי. יותר מ־20 שנה הייתי בממשלה ובכנסת ולא כתבתי אף ספר. מאז שעזבתי, לפני שנתיים, כבר כתבתי שניים וחצי ספרים. עכשיו אנחנו מדברים על 'הקומדיה הממשלתית', אבל לפניו יצא מותחן מדע בדיוני תחת השם 'לא יהיה לנו לאן לחזור' שהפך לרב־מכר. לפני שנתיים, לכבוד המהדורה ה־70 של 'הזמנה לפילוסופיה', הוספתי לספר שער חדש שנקרא 'בין מדע לפילוסופיה'. אז הנה, בשנתיים כתבתי ופרסמתי כבר שניים וחצי ספרים, וגם זה חשוב, לפחות מבחינתי", הוא מציין.
במה עוסק הספר החדש שלך, 'הקומדיה הממשלתית'?
"זה ספר שמסכם את פעילותי במשך 24 שנים בממשלה ובכנסת, אבל גם את המשברים, הסערות והמהפכים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים שעברנו ב־25 השנים האחרונות. החלטתי לא לכתוב ספר רגיל, אלא לשלב בספר שני אלמנטים שלא קיימים בדרך כלל בספרי האקטואליה. האחד זה העומק האקדמי־פילוסופי, זאת אומרת היכולת שלי כאיש אקדמיה, כאיש פילוסופיה, לא רק לספר מה קרה, אלא גם להציג ניתוח עומק לדברים שקרו בשפה שווה לכל נפש.
"הדבר השני הוא עוד יותר חריג. כשעזבתי את הפוליטיקה, ישבתי על הכורסה והסתכלתי על זה טיפה מרחוק, ראיתי כמה הומור וכמה מצבים קומיים יש בפוליטיקה. לכן אני קורא לו 'הקומדיה הממשלתית', כי הוא כתוב עם המון הומור. המחמאות שאני הכי שמח לקבל על הספר הן שאנשים מספרים לי שהם ממש צחקו כשקראו את הספר ואפילו בחלק מהמקומות התפוצצו מצחוק. הוא אומנם רציני, אבל עם הרבה הומור".
מה רצית שהאזרח הישראלי ידע אחרי שהוא קורא את הספר שלך? איזו זווית ראייה נוספת רצית לתת לו?
"מצד אחד, מה צריך לתקן, כמה קשה להוביל ולנהל את המדינה הזאת, גם בתחום הביטחוני וגם בתחום הכלכלי. ומצד שני, כמה באמת אפשר גם להצליח לשנות דברים ולעשות רפורמות, לפעמים גם אחרי 30 או 40 שנה שהדברים היו תקועים. וכמה, עם המון עקשנות והמון רצון ונכונות ללמוד את הדברים, אפשר גם להתניע תהליכים שחלקם תהליכים היסטוריים.
"אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא יחסי צבא ומדינה, והקושי שנובע מחוסר הפתיחות וחוסר הנכונות של צה"ל ושל מערכת הביטחון להקשיב לביקורת חיצונית או לתת לגופים אחרים, כמו הממשלה והכנסת, להתערב בקבלת ההחלטות, בעיקר בבניין הכוח הצבאי והביטחוני. זה קורה באופן דומה גם בתחום הכלכלי ובתחום המדיני. זה לא ספר זיכרונות, מדובר בספר שמציג את הדברים, כולל הרבה גילויים של מה שהיה מאחורי הקלעים".
לסיום, פסח הוא חג שבו אנחנו יוצאים מעבדות לחירות. יש אנשים שאומרים על הפוליטיקה שהיא קצת כמו עבדות. מה היית מייעץ למי שהיה שואל אותך היום אם להיכנס לפוליטיקה?
"קשה לי לענות על השאלה הזאת. בסך הכול, פוליטיקה זה הכרח בל יגונה, ואין דמוקרטיה בלי פוליטיקה. אלו שני צדדים של אותו מטבע. מי שיש לו יכולות של מחשבה וניסיון, יכולות רטוריות וניסיון מדעי או ניהולי או ביטחוני, וניחן גם ביכולת דיבור והבעה טובים, מוזמן לבוא לפוליטיקה כי צריך שם אנשים טובים. בכל תפקיד, גם בצבא, אתה משלם מחירים. צריך לעשות את זה כדי לשמור ולהגן על עם ישראל ועל מדינת ישראל. בעיניי, השירות שלי בממשלה ובכנסת היה המשך ישיר לשירות שעשיתי בצה"ל".