ליאל הראל, מנהלת הדרכה ואירועים במיזם חיבורים, מתארחת באולפן ערוץ 7 לשיחה על המיזם שהוקם לפני עשור ובו מנטורים מלווים את המבקשים בדרכם לזוגיות, כאשר הנרשמים למיזם מגיעים מכל מגוון תתי המגזר הדתי.

המנטורים, היא מציינת, מגיעים מתחומים מקצועיים שונים, אך יש לכל אחד ואחת מהם קשר כלשהו לולם הזוגיות ורואים כיעד חשוב את העזרה לחבר רווקים לזוגיות, בעיקר על רקע הרווקות המאוחרת המאפיינת את התקופה הנוכחית.

הראל, העוסקת גם כמאמנת למציאת זוגיות, מציינת את חשיבות הליווי כאמצעי נוסף לעיבוד נתונים ותחושות שהרווקים מבקשים לעשות ולרוב נאלצים לעשות זאת לבדם ולעיתים מגיעים למסקנות מוטעות, אך פרשנות נוספת ומתן דגשים נוספים מאפשרים מחשבה אחרת, חיובית יותר שפעמים רבות מביאה לתוצאה טובה של הקמת זוגיות.

ומה לגבי הורים של הרווקים והרווקות? הקושי מוכר, אומרת הראל ומציינת את הרצון של ההורים לעזור, רצון שלעיתים מתנגש עם המציאות איתה מתמודדים ילדיהם. בין המנטורים עצמם יש הורים לרווקים שמבקשים למצות את הרצון לעזרה דרך הליווי של רווקים אחרים שאינם בני משפחה, אך עם זאת תוך שימוש בכלים שיש בידיהם כהורים לרווקים מתבגרים.

הראל מספרת על אירועי המפגשים שמוביל המיזם, מפגשים בין זוגות שלא מדברים על גיל, השכלה, מקום מגורים ופרטים שכאלה, אלא מתמקדים בהיכרות הפנימית והחווייתית שבין הזוג, ומסתבר שהדרך הזו מניבה גם לא מעט הצלחות של ממש.

את ההצלחות שרושם המיזם מובילה ליאל גם לאתגר נוסף של בניית זוגיות לגיבורי המלחמה בהם גם מי שנפצעו. המלחמה, היא אומרת, יצרה אצל רבים מאוד צורך למשפחתיות, לזוגיות ולהמשכיות ומתוך כך נפתחה ההרשמה לאנשי מילואים ללא התשלום החד פעמי ומתוך כך "התחילה תנועה יפה של רצון גדול ושינוי תפיסתי של עולם הדייטים. בחורה שהייתה רגילה לצאת עם בחור שמגיע אליה לאסוף אותה, שהוא זה שיוצר את הקשר ראשון, מוצאת את עצמה מכתת רגליים לבסיס כלשהו כדי להגיע לדייט. כך כל דייט הופך להיות פגישה של חמש שעות", היא אומרת "וכך הכול תפס יותר עומק. אנשים הבינו את ערך הזמן".

בהתייחס לפצועי המלחמה מדובר באתגר מורכב יותר של התמודדות עם קושי ואבדן אחר. "בעיניי לאהבה יש כוח מרפא", אומרת ליאל ומציינת שבין נפגעי המלחמה יש גם פצועי גוף וגם פצועי נפש, אך גם אלמנות המלחמה, חברות ששכלו את בני זוגן, אחיות שכולות ואחים שכולים, "ככל שהמלחמה התקדמה התעצם הצורך של עוד נפגעים. יש לנו אלמנות שהן כבר קרוב לשנה וחצי לבד או פצועים שנפצעו בתחילת המלחמה והבנו שה הזמן לתת מענה רחב לכלל הנפגעים", היא אומרת ומספרת את חבירתו של חנוך דאום למיזם וקידומו.

"דיני לבבות", מכנה זאת ליאל ומסבירה את הצורך לבחון את ההתאמה בכל שלב ושלב של הקשר, כולל הלגיטימציה לניתוק הקשר במידה והתחושה היא שאינו מתאים וכך גם התקדמות בקצב שמתאים לכל זוג וזוג.

"כשפתחנו את החמ"ל שלנו יחד עם חנוך דאום, פנו אלינו נשים וגברים שמעוניינים להכיר כאלה שנפגעו. הפתיחות, הרצון וההבנה שמדובר בטובי הארץ ושמדובר במי שמגיעה להם זוגיות לא פחות הביאה לכמויות שהדהימו אותנו", היא אומרת ומספרת על התמודדותן של אלמנות המלחמה המבקשות לשוב לזוגיות לצד הכאב על האבדן, הצורך בדמות להישען עליה לעיתים דווקא מתוך אותה תחושת אבדן וקושי. מהשיחות איתן עולה ומתחזקת התחושה ש"אם הן יכולות להיבנות מחדש, אז כולנו יכולים להיבנות מחדש".