התחלה// נולד בשנת 1980 באיספהן שבאיראן, שנה אחרי המהפכה האסלאמית שבה עלה לשלטון האייתוללה ח'ומייני. הבכור מתוך חמישה אחים, גדל במשפחה מסורתית. אבא// יעקב ז"ל. היה מנהל סניף בנק באיספהן, ובשלב מסוים בעקבות יהדותו שללו ממנו את התפקיד. "הורידו אותו בוותק ובדרגה, וזה השפיע באופן משמעותי על המצב הכלכלי של המשפחה שלנו. זה חלק מהאנטישמיות המובנית בתוך החוקה של איראן". עלה לארץ במצב בריאותי מורכב ונפטר אחרי שנים אחדות. אמא// אילנית, עקרת בית במשך שנים רבות ועד היום. יהודי גאה// באותם ימים לא היה פשוט למשפחה יהודית־מסורתית להתגורר בתוך עיר מוסלמית שמרנית־לאומית. "היו בעיר לא מעט מקרי אנטישמיות. חוויתי כאלה בעצמי. חטפתי מכות ואלימות מילולית. בשביל למזער את מקרי האנטישמיות היה צריך להנמיך פרופיל, ואני לא הייתי מוכן להוריד פרופיל. כשהיו תוקפים אותי, הייתי הולך איתם מכות". ספסל הלימודים// ילדותו עברה עליו בצל השנים הסוערות של ראשית משטר האייתוללות ושל מלחמת איראן-עיראק. מכיתה א' ועד שעלה ארצה למד בבתי ספר מוסלמיים. "הייתי היהודי היחיד בכיתה, אבל היו עוד שמונה תלמידים יהודים נוספים בבית הספר. מגיל 13 חיינו בקהילה מוסלמית חזקה עוד יותר. למדתי איתם הכול, אסלאם, שיע, הלכות דת וכדומה". אנטישמיות בין הטיפות// אחרי שסיים כיתה י"ב, הלך ללמוד הנדסה אזרחית באוניברסיטת כאשאן, המרוחקת שלוש שעות נסיעה מאיספהן. "הייתי היהודי היחיד בכל העיר, אבל חוויתי בה פחות אנטישמיות. האנטישמיות אצל ילדים באה לידי ביטוי בכך שהולכים מכות. באוניברסיטה אף אחד לא הולך מכות, אבל השיח הפוליטי והאידאולוגי חי וקיים. היו שם לא מעט קריאות נגד מדינת ישראל, קריאות לשחרור ירושלים וטקס שריפת דגלי ישראל. כולם ידעו שאני יהודי ושהעמדות שלי הן פרו־ישראליות, הלכתי בזהירות בין הטיפות. אף פעם לא הסתרתי את עמדותיי. בהתאם לגבולות הגזרה של המשטר האיראני, הייתי תומך של ישראל". מעפיל// בשנת 2003, בשלהי שנת הלימודים השלישית, עוד לפני שסיים את התואר הנכסף, עזב את הלימודים ועלה ארצה לבדו דרך טורקיה. המשפחה נשארה מאחור, אך הצטרפה אליו בהמשך במהלך השנים 2008-2007. קיבוצניק// בארץ היו לו כמה קרובי משפחה, אך הוא בחר להתגורר בקיבוץ בארות יצחק. "בגלל שהייתי רגיל לשיח פוליטי־ביטחוני באיראן, גיבשתי לעצמי תוכנית ברורה וידעתי לאן אני רוצה ללכת. כששאלו אותי בסוכנות היהודית לאן פניי מועדות, אמרתי שאני רוצה לגור בקיבוץ. כך במשך שנה וחצי גרתי בקיבוץ בארות יצחק. חצי יום למדתי עברית באולפן, ובחצי היום השני הייתי קיבוצניק על כל המשתמע מכך. עבדתי בתור גנן שמטפל בכל העצים של הקיבוץ". רצוא ושוב// אחרי שנה וחצי, התגייס לשירות מקוצר בצה"ל. "היות שלא היה לי סיווג ביטחוני מתאים, שובצתי בבסיס מזון. השתחררתי אחרי שבעה חודשים, בגלל גילי המבוגר". באזרחות עבד בכמה עסקים. אחרי שהוריו ואחיו עלו ארצה, עבר את הסיווג הביטחוני, ניגש למבחני אמ"ן, והתקבל ליחידה 8200. במסגרתה, יחד עם חברים נוספים, קיבל את פרס ישראל לביטחון. ניתוח מערבי// במשך 15 שנה, מ־2008 עד 2023, שירת ביחידה 8200 בתפקידי ליבה מודיעיניים, פיקוד, הדרכה ומבצעים – הכול בתחום איראן. "כשאומרים איראן, הכוונה גם ללבנון, חיזבאללה, חמאס וסוריה. מדינת ישראל חולה באופן ניתוח המזרח התיכון, ניתוח של האויבים, ניתוח של המשטר האיראני ובכלל האירוע של ה־7.10 שהגיע אלינו. היה ניתוח לא נכון של האויבים. כל עוד היא מנתחת את האויבים על פי ראייה מערבית, אנחנו בבעיה רצינית". לא למדנו// לשיטתו, גם אחרי ה־7.10 מדינת ישראל לא למדה את הלקח. "אם ערביי צפון רצועת עזה חוזרים לבתיהם, זה אומר שלא למדנו כלום. החזרת החטופים היא לא מטרת המלחמה. מטרת המלחמה היא לנצח את האויב. במדינת ישראל החליפו את המטרה להחזרת החטופים. אם מחר בבוקר החטופים חוזרים, זה אומר שהשגנו את מטרת המלחמה? הרי חמאס עדיין על הרגליים ומכריז שהוא מתכנן לעשות אירוע דומה. אם נסיים את המלחמה בהחזרת החטופים, בעוד שלוש או ארבע שנים נקבל עוד 7.10". מכין את השטח// כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, בעקבות הפרופיל התקשורתי הגבוה שקיבל, השתחרר מצה"ל. מאז הוא חוקר לעומק את איראן שאחרי המהפכה האסלאמית, ומתגייס להסברה בנושא איראן. "אני מתעסק הרבה בהרצאות, מקליט פודקאסטים, משתתף בפאנלים ומכין את עצמי בעזרת ה' לבחירות הקרובות. הכיוון הוא להשתלב ברשימת עוצמה יהודית או הליכוד". רעידת אדמה// בשבוע שעבר, יחד עם דוד בן בסט ועיסאווי פריג', חנך בתחנת הרדיו רדיוס תוכנית חדשה בשם 'רעידת אדמה' שמשודרת בימי חמישי. "במדינת ישראל יש פער עצום בהבנת המזרח התיכון, הבנת ערביי ישראל וההפרדה בין ערביי ישראל ובין אויבי ישראל. התוכנית היא לא עם יהודי ישראלי שחושב כמוני, אלא עם ערבי ישראלי. יחד אנחנו מנסים לקלף את האירועים מבחינת אסלאם, שיע, סונה, ציונות ויהדות. העובדה שאני מביא פן ציוני־יהודי ופריג' מביא את הפן הערבי־מוסלמי־ישראלי, שופכת הרבה יותר אור לאזרחים הישראלים על איך שאנחנו חיים". שושן פורים// "בתור ילד, חג הפורים באיראן היה חג פנימי של הקהילה היהודית שחגגו אותו בבית הכנסת עם מגילת אסתר וזהו. לא הייתה לזה תהודה ברחוב המוסלמי. בשנים האחרונות פורים הפך להיות חג מאוד פוליטי בעיני המשטר האיראני. הם רואים בו חג של יהודים שחוגגים השמדת איראנים. לכן יהודי איראן לא נמצאים במצב שמאפשר להם לחגוג את פורים כמו שצריך. חוגגים את פורים באופן של 'כבדהו וחשדהו' ומקפלים את האירוע". חג גדול ליהודים// כשהגיע לארץ, גילה שכאן החגיגה היא אחרת לגמרי. "עשו לחג תהליך מערביזציה עם תחפושות של דמויות מהתרבות המערבית. האם חוגגים את הצלת עם ישראל, או סתם רוצים לעשות חפלה? פורים היה המבצע הראשון בתולדות ההיסטוריה היהודית של המוסד היהודי ששולח את זרועותיו לתוך ממסד של אויב כדי לחסל אותו. כמעט כל החגים של עם ישראל הם חגים של ניצחון. אם לא היינו מנצחים – היינו היום מתאבלים. לכן, מבחינתי זה אירוע היסטורי פילוסופי. בבית יש לי שיח עם הילדים על הנושא, במקום איזו תחפושת לבחור. לצערי הרב זה שיח שהולך ונעלם בצה"ל. השיח על הניצחון היהודי כבר לא מופיע בקוד האתי של צה"ל". שליחות// בימים אלה עסוק בהקמת עמותה בשם 'לאומיות יהודית' שמטרתה חיזוק והסברת התודעה הלאומית היהודית "באמצעות כנסים, הרצאות, פנלים וכדומה, יחד עם הכרת השטח, סיורים בנושא עומק אסטרטגי ועוד". בנוסף לכך עוסק בהסברה ישראלית בשפה הפרסית, "תחום קריטי שחסר כמעט לגמרי. יש כיום קרוב ל־100 למיליון דוברי השפה, 90 מיליון נמצאים באיראן. אין אף גורם במדינת ישראל שמוכן לקחת על עצמו את הנושא ולהסביר להם כמה המשטר האיראני משקר, ומה הייתה האמת ב־7.10. אין שום גשר שמחבר בין עם ישראל אליהם. אין הסברה ישראלית בשפה פרסית אותנטית לאומה האיראנית, וזאת השליחות שלי". אם זה לא היה המסלול// "בגלל המודעות האידאולוגית הפוליטית הגבוהה שיש באיראן, למדתי בבתי ספר שכולם דיברו בהם על דת, מדינה, פוליטיקה, צבא וביטחון. כבר מכיתה ג' ידעתי שאני רוצה לעלות לישראל ומה אני רוצה לעשות בה. תמיד ידעתי שזה הולך להיות מסלול החיים שלי, אף פעם לא חשבתי אחרת". במגרש הביתי מה הלו"ז// סדר היום מתחיל בשש וחצי בבוקר, כשהילדים מתעוררים. "מארגן ולוקח אותם לגנים ולבית הספר. לאחר מכן יושב על לו"ז הרצאות, כתיבת מאמרים, הקלטת פודקאסטים וגיבוש הקמת העמותה". פלייליסט// "שומע הכול כולל הכול. אוהב במיוחד לשמוע את השירים של שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויהודה פוליקר". השבת שלי// "זמן למשפחה". דמויות מופת// משה רבנו ודוד בן גוריון. "משה רבנו היה גם דמות אידאולוגית וגם דמות מעשית. הוא הרים את הדגל של עם ישראל וגם היה מאבני היסוד של הקמת ממלכת ישראל באותן שנים. כך גם בן גוריון, איש אידאולוגי של הקמת מדינה יהודית לעם היהודי וגם איש עשייה שבפועל יישם זאת. בשניהם יש המון מאפיינים של מנהיגות, ראייה לטווח רחוק, תעוזה ואמביציה – כל אחד מהזווית שלו". מפחיד אותי// "לקחת את מדינת ישראל כמשהו מובן מאליו. הכי מפחיד אותי שיכול להיות שיום יגיע והנינים שלי שוב פעם יצטרכו לחיות בגלות". משאלה// "לרוות נחת מהילדים שלי". כשאהיה גדול// "באיראן היה לי מורה שתמיד היה שואל אותי מה אהיה כשאהיה גדול, עניתי לו שכשאהיה גדול – אעלה לישראל. ברוך ה' עליתי. בנוסף לכך, תמיד רציתי להיות באמ"ן בתפקיד ביון וכדומה, ואכן עשיתי זאת במשך 15 שנים, תודה לא־ל. היעד הבא הוא הפוליטיקה הישראלית". לתגובות: yosefpr@gmail.com
