פרשת ויקהל מציבה פער בפועלו של בצלאל. מצד אחד הכתוב חוזר ומציין בפירוט רב את מלאכתו של בצלאל התואמת בדיוק נמרץ לציווי ה' בפרשות תרומה ותצווה. מצד שני, התורה מציינת את יצירתיותו הרבה.
כישוריו של בצלאל אינם מתמצים בעבודת כפיים בלבד. לבצלאל הייתה חוכמה, תבונה ודעת, ומעל לכול חוכמת לב. איננו יודעים מהי החוכמה היתרה שנהג בה בצלאל, משום שכאמור, הוא בנה את המשכן בדיוק כפי שנצטווה, אבל ברור לנו שהכישורים שהתברך בהם באו לידי ביטוי בהקמת המשכן. כפי הנראה רבים היו האתגרים בביצוע ציווי ה', וכנראה אף בדברים שלא היה בהם ציווי. תמיד יש פער בין התכנון ובין הביצוע הדורש מתן פתרונות יצירתיים.
ההכרה ביצירתיות האנושית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אצל בצלאל, חשובה ביותר, והיא נוגעת למדיניות כלכלית. כאשר היצירתיות האנושית איננה נלקחת בחשבון, כל חישוב של תקציב הוא משחק סכום אפס. אולם כאשר גם היצירתיות נלקחת בחשבון, המשק עשוי לגדול ומדובר לפיכך במשחק שאיננו סכום אפס. התוצר הלאומי גדל לפי היכולת היצירתית של השחקנים השונים במשק.
כאשר הקדוש ברוך הוא בוחר באדם כמו בצלאל, איש אשר רוח בו, הוא קובע שגם במלאכת המשכן, שמידותיו קבועות ושלגביו אין לחרוג מהתוכנית שניתנה בסיני, יש מידה רבה של יצירתיות. אם אפילו המשכן נשען על יצירתיות, אין מעשה אנוש שהיצירתיות איננה מצויה בבסיסו. כמובן שזהו המצב גם במשק הכלכלי, שכה רבים שותפים בו. לפיכך, במשק לעולם אין מתקיים משחק סכום אפס.
הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה ומחבר הספר 'כלכלה וערכי היהדות'