משהו לא ברור כאן מן הסתם יש סיבה קצת יותר חזקה מסתם לרצות שכל מה שנתניהו יעשה לא יצליח, כדי להפוך את רונן בר ליקיר השמאל. הרי לא יכול להיות שרק בגלל שנאת נתניהו הם נאבקים בכל דרך להשארתו בתפקידו של מי שאין ספק באחריותו במידה משמעותית כזו או אחרת לטרגדיה הגדולה ביותר של מדינת ישראל. מישהו מוכן לגלות לנו את הסוד ולהסביר? מחכים למשיח ושמו קונצנזוס שקלתי לא מעט לפני שכתבתי את השורות הבאות שצפויות, בצדק, להתפרש כהתנגחות והתנצחות עם מאמרו שפרסם אדם שאני מעריך מאוד, אדם שהידע, הניסיון, והעשייה שלו למען עם ישראל ולמען התיישבות רחבים וראויים להערצה. קטונתי לעמוד במחיצתו, ובכל זאת, מאחר והדברים שפרסם באחרונה מבטאים אמירה שנשמעת לא רק מפיו, אני מבקש להתייחס, ובמלוא הכבוד, לתוכן הדברים, בוודאי לא לאדם הכותב. כוונתי היא לדאגה שהובעה השבוע כאן, בערוץ 7, מיציאה למלחמה ללא קונצנזוס, ואכן, יש מה לחשוש. בשנה שקדמה למלחמה ובחודשיים האחרונים אנחנו עדים לכך שאכן יש בינינו אנשים חסרי אחריות שמוכנים להשבית הכול, להרוס הכול, לשרוף הכול, לחסום הכול, למנוע תנועה הכרחית בכבישים כולל הגעה של חולים לבתי חולים (כולל במחיר מוות(!) של חולים, שלא לדבר על מניעת הגעה לטיפולים קריטיים וכו'), לשבש סדרים תקינים של מדינה, לעבור על החוק, לאיים, להסית, להכות (זוכרים את האומללים שנקלעו להפגנות קפלן כשלעורם לבוש דתי?), לסרב לשירות ביטחון, להשבית את המשק, להשבית בתי חולים, להחרים סטודנטים ומרצים, לבטל כל ערך דמוקרטי וכל זאת רק משום שצעדי הממשלה מנוגדים לתפיסתם שלהם. אכן, כאשר בתוכנו קבוצה כזו, גם אם היא לא גדולה, יש ממה לחשוש. ככה זה. ילד מופרע אחד בכיתה יכול להרוס לכולם. ועם זאת, אני מבקש לשאול, מתי בדיוק תלו כאן יציאה למלחמה בקונצנזוס? תיזכרו בכל אותם מבצעים שאליהם יצא צה"ל והוגדרו שוב ושוב בשמאל הישראלי כגחמה מיותרת של ראש ממשלה תאב דמים ומלחמות, אבל יותר מכך, אפשר גם להיזכר במלחמות של ממש, קחו את מלחמת לבנון הראשונה כדוגמא, המלחמה שבה כזכור רבצו מפגינים שמנו את מספר החללים וקראו לשרון ובגין רוצחים, לבד מאותה הפגנה המכונה 'הפגנת ארבע מאות האלף'. אפשר להיזכר גם במלחמת לבנון השניה שבה מיד עם התברר מצבם העגום של הימ"חים החלה להישמע ביקורת נוקבת על ההחלטה המהירה לצאת למערכה. גם מלחמת יום כיפור, זו שנאלצנו לצאת אליה כשהמצרים והסורים כבר שועטים עלינו לכלותינו, לא התאפיינה בהסכמה לאומית מלאה, אלא במלחמות גנרלים ומאבקי אגו. אפילו במלחמת ששת הימים, זו שמוגדרת כניצחון הגדול והמהיר ביותר של ישראל, לא היה צריך לחכות זמן רב עד שיקומו, תוך כדי המלחמה, מתריעים בשער נגד הכיבוש, נגד השליטה בירושלים ובהר הבית ("מי צריך את הוותיקן הזה...") ועוד בטרם התנדפה הזיעה ממדי החיילים כבר שרו את 'ירושלים של ברזל' אל מול 'ירושלים של זהב'. אני מסופק אם במלחמת השחרור היה קונצנזוס מלא, אבל אם היה קונצנזוס כזה הרי שהסיבה לכך הייתה אך ורק קני הרובים הערביים שהוצמדו לרקתנו מכל עבר. אנחנו הרי יודעים איך נראתה המחלוקת בין חלקי העם רגע קודם לכן, עם רדיפת לוחמי המחתרות, הסזון וההלשנות לבולשת הבריטית ובלבד שלא נעורר כאן מלחמה. בקיצור, קונצנזוס הוא תקווה והמיית לב שניתן למצוא שוב ושוב רק בימין, ששוב ושוב מתברר ככזה שכוסף ושואף ללגיטימציה אצל מתנגדיו הפוליטיים (מה שמעולם לא היה בשמאל כשקידם את מהלכיו ותכניותיו) , אלא שכעת אנחנו בעת חירום. אין לנו את הפריבילגיה להמתין למשיח הקונצנזוס שבוא יבוא. החמאס דופק בשער ומטרותיו ידועות ואכזריות, הבית בוער וחייבים להציל ומהר, זמן לשיחות פיוס ואהבה פנים-ישראליים עוד יבוא. לא עכשיו. המילים שאסור ושחייבים לומר רבים ממכריי חוששים מצמד מילים שעשוי להשתרבב מפיהם. צמד המילים 'אמרנו לכם'. מדובר באנשים טובים, ישרי דרך ואוהבי עם ישראל, ובדיוק משום כך הם מוכנים לומר אינסוף דברים ליד, מסביב, בצמוד ל, אבל לא יגידו את המילים 'אמרנו לכם'. הם יתווכחו בלהט על צדקת דרכם ואפילו יאשימו את דרך הנסיגות ההתקפלויות התנתקויות ומורשת אוסלו בהאשמות חמורות, אבל יחששו לפגוע בכבודו של האיש שמולם ולכן לא יגידו 'אמרנו לכם'. הם גם חוששים עד עמקי ליבם, במלוא הכנות והיושר, שמא הדברים יתפרשו כאיזו התייהרות והתנשאות בשעתו הקשה והטראגית של עם ישראל ולכן הם עושים הכול ובלבד שלא יצא מפיהם ה'אמרנו לכם' הזה. מתוך אהבה גדולה לחוששים מצמד המילים הזה ומתוך הערכה גדולה לחשש עצמו שמגיע מלב טהור ואוהב ישראל, אני מבקש להעיר, האמירה 'אמרנו לכם' היא לא יוהרה, לא גאווה ולא התנשאות, היא לא מגיעה מתוך רצון לפגוע במישהו ובוודאי שלא מתוך שמחה לאיד, חלילה. זה הרי חולני לחשוב זאת. אמירה כזו חייבת לבוא כחלק מהאחריות הלאומית של מי שמאז הזיית אוסלו מתריע ומזהיר וקולו נבלם ונסתם, הושתק והודחק, בוזה והוכפש, וכעת חייב לשוב ולומר את דברו כדי למנוע את הטרגדיה הלאומית הבאה. הרי כבר עכשיו, במסווה השתקת הצודקים והמתריעים, שהזהירו מהנסיגות ורעיונות הטירוף של שתי המדינות, מרימים ראש כפטריות אחרי הגשם שוב כל אותם חובבי חלוקת הארץ והקמת מדינת טרור בליבה. הנימוס וההתחשבות הימניים מתפרשים כהסכמה שבשתיקה, אבל בדיוק לעת הזו נכתב המשפט 'שקט הוא רפש'. כדי למנוע את הטבח הבא, כדי לבלום את הסכנה הקיומית הטמונה במדינה פלשתינית על הרי יהודה ושומרון, כזו שתחלוש כמעט על כל נקודה מאוכלסת בישראל, יש לקרוא בקול גדול, זועם וצודק 'אמרנו לכם', מתוך אהבה גדולה גם למחנה החלוק עימנו ומעומק הדאגה גם לשלומו יש לקרוא את הקריאה הזו שתהדהד, תעיר, תעורר ותמנע את הטבח הבא שאותו כבר מכינים במאורות האויב עבור כולנו, ימין ושמאל כאחד. הזלזול המוזר הזה מתרוצצת כאן תופעה משונה. כדי לתאר לנו עד כמה זניח המחיר שישראל נדרשה לשלם עבור השבת חטופים בשלבים הראשונים של העסקה, מספרים לנו שהיינו צריכים "לשחרר נשים וגנבי רכב". כולה נשים וגנבי רכב, על מה אנחנו מדברים כאן, כסף קטן. נניח שנהיה מוכנים לספוג את הזלזול בגנבי הרכב, אבל נשים? מחבלות? ממתי רצח שביצעו מחבלות חמור פחות מרצח שביצעו מחבלים גברים? (אם זה לא היה כל כך כואב הייתי מבקש כאן את התייחסות שדולת הנשים... ) לאורך עשרות שנות קיומה של ישראל לקחו מחבלות חלק אכזרי ושיטתי בטרור הערבי. דלאל מוגרבי, מנהיגת החוליה שביצעה את הפיגוע בכביש החוף ואחראית לרציחתם של 35 ישראלים, ואמנה מונא, הרוצחת של אופיר רחום הי"ד, הן רק דוגמאות. יש סיבה להקל ראש במעשי הרצח שביצעו נשים שכאלה רק משום שהן נשים? שום מילה בטור הקודם תהיתי כאן מדוע שדולת הנשים לא נזעקת להגנת השרה סטרוק מדבריו של יאיר לפיד. טוב, נאמר את האמת, לא ממש תהיתי ואפילו לא הופתעתי, אבל ציינתי את שתיקת השדולה בתקווה שאולי במייל העדכונים שמגיע אחת לכמה ימים לכל מאן דיכפין ימצאו נשות השדולה לנכון להביע עמדה בנושא. אז המייל נחת בתיבת הדואר של מכותביו הרבים ו... זה הרגע להוריד לסת למטה, לפעור עיניים, להרים גבות גבוה ולשרטט קמטי רוחב לאורך המצח. ככה תוכלו להיראות מופתעים. לא הייתה שם שום מילה בגנות התבטאותו של הלפיד, אבל מה שכן היה שם הוא עדכון על אירוע 'נשים במוקדי קבלת ההחלטות'. מהדיווח אני מבין שהוצגו שם "תובנות חשובות ממומחיות מעולמות המשפט והעסקים", ובנוסף התקיימו באירוע "הרצאות מרתקות ושיח מקצועי מעמיק על האתגרים וההזדמנויות שבפני נשים בתפקידי מנהיגות", כך נכתב שחור על גבי מייל לצד צילום מהאירוע. מאחר וחשדתי, הגדלתי את התמונה כדי לוודא שאני צודק, וכנראה שצדקתי. למרות היותה מנהיגה, למרות היותה שרה בישראל, למרות שהיא גם חברה משקיפה בקבינט המדיני ביטחוני, למרות שעמדותיה המדיניות ואזהרותיה הביטחוניות הוכחו כצודקות ביותר, לא ראיתי שהשרה סטרוק נכחה באירוע. דיברו של עם נשים במוקדי קבלת החלטות ולא הזמינו את האישה שאמורה להיות בין הראשונות (יחד עם השרה רגב) שמהוות מודל לנשים במקומות הללו. הגיוני? כנראה כן, כשמדובר במי שהשדולה אינה חפצה ביקרה, גם אם היא אישה. הדרת גברים לפני מספר ימים הזדמן לי לראיין את מי שמלווה רוחנית מחלקת בנות דתיות שמשרתות שירות צבאי מלא במסגרת האיסוף הקרבי. לא אכנס כעת לדיון ההלכתי-חברתי בדבר גיוס בנות וגם לא לוויכוח אם בכלל נכון לקיים ראיון שכזה (לא תופתעו אם אגיד שלטעמי התשובה היא כן, נכון?), הנושא נדון בהרחבה בראיון עצמו ומי שמעוניין יוכל לחפש, למצוא, לשמוע ולקרוא. אותי תפסה נקודה מעניינת אחת לה נחשפתי במהלך הריאיון. מסתבר שמזה מספר חודשים קיימת מחלקת הבנות הדתיות בהפרדה מגדרית מלאה כאשר הן גם מיועדות לשרת לאחר ההכשרה ביחידה שתהיה כמעט על טהרת המגדריות הנשית. במתכונת הנוכחית כל הסגל והצוות המלווה אותן נשי לחלוטין. לא רואות גבר גם לא בקצה האופק, כך לפחות זה אמור להיות. וכאן צדה את מחשבתי שאלה קטנה. לאן נעלמה היועמ"שית, לאן נעלמו ארגוני השוויון, לאן נעלמו כל אותם מנופפי ידיים וזועקי מחאה נגד הדרישה החרדית ליחידות נפרדות? הרי עד לפני כלום זמן הם הסבירו לנו שאוי ואבוי לנו ולצה"לינו אם תהיינה יחידות כאלה. זה פוגע בלכידות הצבאית, בשיוויוניות האזרחית ובשאר ירקות שהומצאו לצורך העניין, אז מה קרה פתאום? מה השקט הזה עליכם, ארגונים חביבים? אם שוויון מטריד אתכם, אז עד הסוף, לא? או שבעצם שוב מתברר לכולנו שהכול עניין של אג'נדה. כשמדובר בחרדים צריך לצאת בשצף קצף נגד המסגרת שתאפשר להם שירות בהתאם לאורח חייהם, כשזה חרדים צריך לגייס את כל טיעוני השוויון ובלבד שבקצה נראה אותם הרבה פחות חרדים, אבל כשאלה בנות דתיות הכול מתהפך, יחידות מגדריות זה אחלה וסבבה כי זה שולף את הבנות הערכיות הללו מהשירות הלאומי לתוככי הצבא, אז למה להפריע עם כל מיני טיעונים לא באמת רלוונטיים של שוויון והדרה? להערות ולהארות שלכם: shimon4593@gmail.com
