"וּבֵּלִישְׁכּוֹתֵיהֶם אֵין אָנוּ מִתְיַיצְּבִים" - ואתה יהונתן בן מתוק והרוג שלי, התייצבת באותן לשכות. כמו שהיית-תלמיד חכם עם זקן ופאות.
כי ידעת שרק שם אפשר לקיים מצוות, כמו שקיימו בתורה, המלכים, הצדיקים, והאבות. את מצוות המלחמה להגנת אחיך ואת מצוות לא תעמוד על דם רעיך (ומולה מצוות לא תרקוד על דם בניך) ואמרת "נתגייס כי אם לא - נמות".
כי לא היה בך גרם אחד של אטימות. ולפרשת השר הרוקד והגינויים - אני כאב שכול מקבל את התנצלות השר על הריקוד בחתונה ולא מקבל לחלוטין את פעילותו להשתמטות מצביעיו מהצבא.
ואתם חברי קואליציה ושרים שמגינים, זיכרו היטב - אתם לא עיתונאים. בחרנו בהם להיות אנשי מעשים. וכדאי שתדעו נאמנה, במילים בלבד לא יוצאים ידי חובה.
ואתם אנשי האופוזיציה שמנצלים את האירוע כדי לתקוף את הממשלה. היינו רוצים להאמין לכם שכוונתכם טהורה. ואם יום אחד אתם תקימו ממשלה לא תוותרו על גיוס לכולם, כדי לראות את שנוא נפשכם, ביבי, נעלם.
אז שבו ביחד ותקנו את חוק הגיוס, שיעודד את כולם להצטרף ללוחמים, גם את מי שחובת גיוסו הוזנחה כל השנים, על ידי ממשלות גם משמאל וגם מימין. שרצו לקדם על חשבון הלוחמים, מדיניות, תקציבים, ודברים אחרים. ולכן ותרו על חקיקה כנגד משתמטים.
ואתם אזרחים שחייכם בסכנה אם לא נצליח להגדיל את הצבא, בואו ב-2.4 וקחו חלק בצעדה בקריאה לתיקון שיויון וחקיקה. בואו לצעוד לגיוס. חילוניים, דתיים וגם אחינו החרדים. כי זה לא עניין של מחנות ומגזרים. זה עניין של הצלה ממוות לחיים.
תודה לך יהונתן האהוב על מי שהיית בשבילנו, ועל הדוגמא שאתה לאחרים...
הכותב הוא אביו של סמ"ר (במיל') אלישע יהונתן לובר שנפל בקרבות נגד מחבלי חמאס בעזה
