הגשתי היום את מכתב ההתפטרות שלי מתפקידי כסגן שר. כפי שהסברתי בשבוע שעבר, אינני יכול להישאר בתפקידי כאשר לא מקוים איתי ההסכם הקואליציוני שנחתם עימי, שנועד לתקן את העוול המתמשך כלפי ההורים ששולחים את ילדיהם לתלמודי תורה לאומיים ולבתי ספר לבנות ומשלמים הון תועפות למען חינוך ילדיהם, שאמור היה להיות נכלל בחוק חינוך חינם, הורים שרובם ככולם נשאו ונושאים בצורה משמעותית ביותר בנטל המילואים בשנה וחצי האחרונות. אבל זה רק הטריגר הנוכחי מתוך התמונה השלימה. ראש הממשלה והשרים הבינו בשעה טובה שהגיע הזמן להיאבק כנגד הדיפ-סטייט במערכת המשפט. בהחלט חשוב מאוד. אבל ישנו דיפ-סטייט לא פחות מסוכן, ואולי אפילו גדול בהרבה. מאז השיחות על הקמת הממשלה והמשא ומתן הקואליציוני עמלתי להסביר לראש הממשלה את עומק חדירת ה'פרוגרס' למשרד החינוך, ואת שלטון העומק של הפקידים במערכת החינוך. רציתי להתחיל את התיקון בתוכניות החיצוניות שבמערכת הגפ"ן, כדי שההורים יידעו מה קורה בכיתות ואלו קרנות זרות שוטפות את מוחם של הילדים, ובתיקון העוול שבאפליית מוסדות המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור התורניים-לאומיים, שמקבלים תקציבים שמופחתים בעשרות אחוזים מאלו שבחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי וברשתות החרדיות. לצערי הרב, כמדיניות של משרד החינוך ובהסכמת שרי החינוך לאורך השנים, מי שמחליט להוציא את ילדיו משליטת הפיקוח של משרד החינוך נענש בתקציבים מופחתים, משל היה מדובר בברית המועצות ששם אסור היה לחרוג משלטונו של קומיסר החינוך. על זה אני נאבק. לא יכול להיות שהורים שורצים לחנך את ילדיהם על פי השקפת עולמם ואמונתם, ולא על פי השקפת עולמו של הקומיסר, ייענשו. מה האפליה הזאת? בגלל שיש מי שהגדיר לימודים מסוימים כלימודי ליבה אזי ישנה לגיטימציה להעניש את מי שמאמין אחרת? מדוע ילדיו של הורה שבעיניו לימודי תורה הם לימודי הליבה האמיתיים יתוקצבו באופן מפלה? מדוע מי שמבחינתו ליבת החינוך היא לעשות את הילד טוב וישר, כדברי מרן הרב קוק זצ"ל, צריך לשלם מאות שקלים בכל חודש על הלימודים של כל אחד מילדיו? הורים שמחנכים בשיטות חינוך שונות זכאים לאותו תקציב כמו כל ילד אחר, ובוודאי כשמדובר בציבור שתורם למדינה כל כך הרבה בשירות המילואים. פה מתחיל המאבק בדיפ-סטייט שבמשרד החינוך. פקידי משרד החינוך מאוד מעוניינים שהשליטה הטוטאלית בחינוך תהיה בידיהם, ושההורים לא יתערבו, ועדיף שגם יידעו כמה שפחות. העובדה ששר החינוך לא מצליח לחתום על התקנות כדי לתקן את העוול ביחס לתלמודי התורה הלאומיים, נובעת גם היא משלטון הפקידים במשרד החינוך, שבפועל מחליטים איזו שיטת חינוך לקדם ואיזו שיטת חינוך לעכב ולמנוע. מערכת החינוך זה המקום שבו גדלים האלופים, הרמטכ"לים, המשפטנים וכל אלו שיאיישו את המשרות הבכירות הציבוריות בדור הבא, ולכן מי שרוצה לטפל באמת בדיפ-סטייט חייב להתחיל מהמערכת שמצמיחה את הדור הבא, אחרת מדובר בטיפול קוסמטי ותו לא. לצערי מנעו ממני להצליח, ולכן אמשיך לפעול מספסלי הכנסת כמיטב יכולתי למען אזרחי ישראל, אשתדל לחזק את זהותה היהודית של המדינה, להילחם כנגד החדירה של תרבות ה'פרוגרס' לכל המערכות הציבוריות, לשקף להורים את מה שקורה במערכת החינוך, ובעיקר להשיב להם את החירות שנלקחה מהם ע"י שלטון הפקידים, החירות לחנך בהתאם להשקפת עולמם, אמונתם וערכיהם, מבלי שייגרע כהוא זה התקציב למוסדות שבהם לומדים ילדיהם, לעומת התקציב שמקבל כל ילד אחר במערכת החינוך.
