כל עוד נלחמנו באויבים חיצוניים ידעתי שנהיה מאוחדים וידעתי שצה"ל יוכל לכל אויבינו.

אך מה שמאיים עלינו כעת הוא סיכון גדול בהרבה. התפוררות מבפנים עם סכנה מוחשית לכך שנגיע למצב בו איש שולח יד באחיו.

הסכנה הביטחונית הגדולה ביותר למדינה היא התפוררות פנימית העלולה לנבוע מחציית שני קווים אדומים: אי ציות לפס"ד של בג"צ וסרבנות לשרת בצבא.

הצורך הבטחוני הדחוף ביותר למדינת ישראל הוא "חוקה רזה" שתסדיר את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון.

עד שהעניין יוסדר בחקיקה בהסכמה רחבה על כל הנוגעים בדבר לפעול בריסון מירבי ולא רק לשבור את הסטטוס קוו.

אף אחד לא רוצה מלחמת אחים, אבל כל מי שעיניו בראשו יכול בקלות לדמיין תרחיש שמוביל לשם (ודוק, מלחמת אחים/אזרחים אינה בהכרח מלחמה כמו זו שהייתה בארה"ב. גם הפגנות המוניות היוצאות מכלל שליטה והופכות לאלימות עם פצועים וחס ושלום הרוגים זו לגמרי מלחמת אחים).

התרחיש הזה עלול להתחיל במקרה בו הממשלה חס וחלילה לא תציית לפס"ד של בג"צ דבר שעלול חס וחלילה לגרור סרבנות לשירות בצה"ל (מילואים ובכלל).

לכל אורך מלחמת חרבות ברזל לא הייתי מודאג לגבי עתידה של המדינה כפי שאני מודאג בימים אלה. כל עוד נלחמנו באויבים חיצוניים ידעתי שנהיה מאוחדים וידעתי שצה"ל יוכל לכל אויבינו.

אך מה שמאיים עלינו כעת הוא סיכון גדול בהרבה. התפוררות מבפנים עם סכנה מוחשית לכך שנגיע למצב בו איש שולח יד באחיו. זפזופ זריז בין ערוצי התקשורת וגלישה אקראית ברשתות החברתיות יגלו את עוצמות הכעס והמשטמה האצורות בכל צד כלפי השני. תערובת של בוז, שמחה לאיד ודיבור בשפה אלימה הן חיזיון נפוץ הן בקרב אנשי תקשורת והן בקרב מנהיגי ציבור.

מסלול חיי הייחודי שם אותי בעמדה בה אני מבין לעומק את הכאבים והפחדים של שני הצדדים.

לצערי אני יכול לקבוע בוודאות כי גם אם חלק מהתפיסות של כל צד כלפי הצד השני הן שגויות, הכאבים והפחדים הם אמיתיים לחלוטין. ברור לי שאף אחד לא רוצה מלחמת אחים, אך האוויר מלא באדי דלק רעילים ומספיק ניצוץ קטן שיביא לפיצוץ והתלקחות.

עיקר האחריות להרגעת הרוחות מונחת על כתפי הממשלה והעומד בראשה. צבר הנושאים בהם החליטה הממשלה לטפל דווקא בתזמון הזה, בו 59 מאנשינו עדיין שבויים בעזה והמלחמה העומדת להתחדש, הוא רעידת אדמה לכמחצית מאזרחי המדינה.

אי ציות לפס"ד של בג"צ עלול להיות הקש שישבור את גב הגמל. אני פונה אליך ראש הממשלה בכל לשון של בקשה. אל תגרור אותנו למקום הזה. משופטי בית המשפט העליון ומהיועמ"שית אני מצפה להבין את גודל השעה ולנהוג באיפוק המתבקש.

אין לנו ארץ אחרת.