טקס צבאי מרגש נערך היום (רביעי) בהר המנוחות בירושלים, במעמד משפחתו של יהונתן דויטש הי"ד, להנחת מצבה עם סמל המדינה על קברו. דויטש נרצח לפני כשמונה חודשים בפיגוע ירי בכביש המוביל ליישוב רותם בבקעת הירדן, שבוע בלבד לאחר שהשתחרר משירותו כלוחם מגלן. דויטש הי"ד השתתף בחודשים האחרונים של שירותו בלחימה בעזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, והיה עתיד להינשא מספר שבועות לאחר מכן לארוסתו אמונה שוסהיים, בתו של ד"ר יונתן שוסהיים, תושב עפרה. בדרכו לעפרה, נורה ונהרג על ידי מחבלים. הצבת המצבה הצבאית על קברו מתבצעת בהתאם להחלטת הממשלה, להוקרה והנצחה של אזרחים שנרצחו בפעולות איבה, אשר שירתו בצה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, אך לא נפלו במהלך שירות פעיל. על פי ההחלטה, קבריהם יישאו את סמל המדינה, בדומה למצבות צבאיות, והמצבות ימומנו מתקציב משרד הביטחון. כמו כן, שמות הנופלים יונצחו באתר 'יזכור' של נפגעי פעולות איבה. מדובר בהחלטה תקדימית, שמטרתה להעניק הכרה רשמית לאלו שנפלו קורבן לטרור, על אף שלא נפלו בשירות צבאי פעיל. אמונה, ארוסתו של יהונתן, אמרה היום בטקס: "אפתח ואגיד לך ג'וני קודם כל סליחה. סליחה בשם כולנו שעבר כל כך הרבה זמן עד שאנחנו עומדים במעמד הזה, מעמד שאומנם לא יתקן את מה שנשבר או יחזיר את מה שאבד, אבל הוא לפחות יסגור לך ולנו מעגל מסוים. כל מה שהיה וכל מה שעשינו הוא חלילה לא בשבילנו, אלא אך ורק לך ולכבודך, שתקבל את מה שמגיע לך ביושר ובזכות. האירוע הזה הוא בעצם 'החותמת הרשמית' למה שהיה ברור לכולנו עוד מההתחלה - שאתה, יהונתן דויטש 'חייל של העם היהודי, חייל עברי גאה, שזכה להגשים ערכים של עם בן 3500 שנה'". היא סיפרה על יהונתן: "אהבת להילחם על הדעות שלך בוויכוחים אינסופיים אל מול אנשים אחרים, וכל זה בלי לאבד שמץ מהחברות שלך איתם ומהערך שהיה לך אליהם. נלחמת על עם ישראל, ארץ ישראל ונצח ישראל כפשוטו. נלחמת עבור כולנו לעולם טוב יותר, מאוחד יותר, עולם שהוא פחות ציני ומרוכז בעצמו, אלא יותר מודע לסביבה שלו ופועל למענה". היא שיתפה: "אני יכולה להגיד בוודאות שאלמלא היית איתי יד ביד לכל אורך הזמן הזה לא הייתי מצליחה לקום בכלל, שכל בוקר מחדש כשבא לי לקבור את עצמי אתה צץ מולי ודוחף אותי להילחם ולמצוא כוחות להתמודדות עם המציאות ההזויה והבלתי נתפשת הזאת שנפלה עלינו, שכל לילה כשהמחשבות לא עוזבות ולא מאפשרות לישון, אני מרגישה את החיבוק המרגיע שלך שקצת מצליח לטשטש ולהרגיע, וכל פעם שיש רגע שבו אני מרגישה שהכאב סוחט לי את הלב וכמעט מכריע אותי אני רואה את העיניים שלך ואת הקמט חיוך שמתחתן, וזה גורם לי להצליח לנשום קצת. כמו שאני אומרת לך ומבקשת ממך כל יום.. אומנם באיזשהי צורה אתה מקור הכאב והגעגועים שלי, שלנו.. אבל בו זמנית אתה גם מקור הכוח והחזקה שלנו, מקור הנחמה שלנו, תמיד היית.. אז תישאר איתנו ג'וני, תילחם עבורנו ואיתנו כמו שעשית תמיד, תדריך אותנו ותראה לנו את הדרך קדימה". ד"ר שוסהיים, אביה של אמונה, אמר בטקס: "הצדק הראשון היה החובה לתפוס ולמחות את הרוצחים הנתעבים שלך שכל מהותם היתה לזרוע חושך בעולם. לשם כך היה צריך לבצע מרדף נחוש, מקצועי וללא פשרות. וזה לקח זמן... אבל הם התמידו במרדף והצליחו, ואותם אנשי חושך ומוות התאדו מן העולם. זהו הצדק הראשון עבורך. שהושג לפני מס' חודשים". "הצדק השני היה שמדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל, יעניקו לך את המעמד ואת הכבוד שמגיע לך בזכות ובדין. המרדף הזה שגם הוא החל למעשה זמן קצר לאחר בשורת האיוב, נמשך עד ממש לימים האחרונים. זה היה וואחד של מרדף... והוא הובל על ידי הוריך- אורי ותחיה באופן שאין לי ספק עד כמה שאתה גאה בהם, יהונתן. זה היה מרדף עם כל המאפיינים שיכולים להיות למרדף. בסופו של דבר, בדרך ארוכה, פתלתלה ומלאת מהמורות ובעזרתם המשולבת של מס' אנשים וגורמים שמגיעה להם תודה איש- איש לפי מעלתו ותרומתו למתווה שהוסכם, הגענו אל היעד. הצדק השני עבורך, הושג. מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל מוקירים את כל אשר עשית למען העם, המדינה והארץ". הוא הוסיף: "וכעת, יהונתן, כעת אתה באמת יכול לנוח על משכבך בשלום.. לאחר ששתי המטרות החשובות הללו עבורך הושגו. לנוח, ולהשקיף מלמעלה על כל מפעלי הזיכרון וההנצחה הרבים והמיוחדים כל כך שנעשו עבורך בחודשים האחרונים".
