1. בימים האחרונים אוכלוסיית עזה מתחילה להראות סימני שבירה. מאות ואלפי אנשים, במקומות שונים ברצועת עזה, יוצאים לרחובות ומפגינים בדרישה מחמאס לוותר על השלטון ולשחרר את החטופים, כדי לשים קץ למלחמה. במילים פשוטות יותר, למעשה הם דורשים להיכנע. לא מדובר בחסידי אומות העולם, או בכאלה שעברו תהליך של חזרה בתשובה על שנאתם היוקדת לישראל ועל תמיכתם במעשי הזוועה של טבח 7 באוקטובר. בזמן אמת רובם המכריע, אולי כמעט כולם, שמחו מאוד וחגגו את מה שחמאס עשה לנו. העניין הוא שכבר אין להם כוח לשלם את המחיר. הערים שלהם הרוסות, הבתים של רבים מהם חרבים, בני משפחה שלהם נהרגו ונפצעו, והם התרוששו כלכלית לאחר שנה וחצי ללא עבודה מסודרת. עוד באותו נושא: חוסל דובר חמאס ששימש מחבל בזרוע הצבאית משגר בעל 25 קנים אותר ברפיח דובר הארגון חוסל בג'באליה בכיר בפת"ח קורא לחמאס להביא לסיום המלחמה מאות אלפי תושבים מצפון הרצועה חוו תקופה ארוכה של גלות מעריהם אל אזורים אחרים. רבים מהם נדדו בעקבות התמרון של צה"ל מעזה לח'אן יונס, מח'אן יונס לרפיח ומרפיח אל האזור ההומניטרי במואסי. שנה וחצי הם חיים תחת אימה של הפצצות מהאוויר והפגזות מן הקרקע, מטחי ירי והלמות שרשראות הטנקים והדחפורים. שלב א' בעסקה הנוכחית העניק להם הפסקת אש חסרת תקדים באורכה והחזיר אותם אל בתיהם, או אל המקום שבו עמדו בתיהם בעבר. דווקא לאחר שניצתה בהם תקווה מסוימת שמכאן ואילך הם יתקדמו בהדרגה אל עבר שיקום וחזרה לנורמליות, הרבה יותר קשה להם לחשוב על עוד סיבוב של גלות ומלחמה. אז הם יוצאים להפגין. והם יודעים שהם מסכנים את חייהם, כי לחמאסניקים עדיין יש נשק והם עלולים לפגוע בהם. אבל הם נואשים וחשים שאין להם מה להפסיד. אם אלה החיים שמצפים להם גם בהמשך, הם לא מרגישים הפסד גדול לסכן אותם. 2. ניצני המרד של אוכלוסיית עזה נגד חמאס הם התקווה הגדולה של ישראל. כרגע זו רק התחלה, אבל ככל שהיא תתגבר וככל שנשכיל לפעול באופן שיעצים אותה, כך נתקרב אל סיום המלחמה שגם אנחנו, מותר להודות, כבר די עייפנו מלנהל אותה. אבל כמו שהסביר קצין החינוך של הפלמ"ח בני מרש"ק לחבריו בקרב המיתולוגי בסן־סימון, כאשר קר לך ויורד עליך גשם, גם לאויב קר ויורד עליו גשם. מדינת ישראל והציבור הישראלי משלמים מחיר כבד על המערכה הממושכת הזאת, אבל האויב העזתי משלם מחיר כבד שבעתיים. ומי שטוען שהעזתים מסוגלים לשאת כל סבל ושאין להם נקודת שבירה, אומר דברי הבל. יכול להיות שכושר הסבל שלהם גבוה משלנו, אבל המצב שלהם גרוע פי מאה. ועכשיו, כשהממשל האמריקני כבר לא כובל את ידינו ורגלינו, נוכל להרע את מצבם יותר ויותר, עד שנגיע אל נקודת השבירה שלהם. האלפים שיצאו להפגין נגד חמאס כבר נמצאים שם. כעת עלינו לדאוג שיצטרפו אליהם עוד עשרות אלפים ומאות אלפים. כשזה יקרה, שלטון חמאס יתמוטט, החטופים יצאו לחופשי, וישראל תוכל סוף סוף להכריז על השגת מטרות המלחמה. 3. בניגוד למה שטוענים שוללי רעיון הניצחון במלחמה, כדי להכריע את ארגון חמאס אין צורך להרוג את כל המחבלים עד האחרון שבהם. מה שצריך זה לפגוע בהם במידה כזאת שהם יאבדו את רוח הלחימה. בהרבה מקרים, צבאות קורסים ומתמוטטים מוראלית הרבה לפני שהם סופגים אבדות שמשביתות את יכולת הלחימה שלהם. דוברים שונים, בהם למרבה המבוכה והחרפה גם דובר צה"ל היוצא תת־אלוף הגרי, טענו שאי אפשר להשמיד את חמאס, משום שחמאס זה רעיון ואי אפשר להשמיד רעיון. אלו דברי תבוסתנות, במיוחד כשהם באים מפיו של מי שאמור לחזק ולא להחליש. חמאס הוא רעיון כמו שהנאציזם הוא רעיון. אין צורך להשמיד את הרעיון, הוא יכול להישאר כתוב בספרים או אפילו חרות בתודעה. מה שצריך לחסל זה את הנכונות של אנשים להילחם למענו, ולו משום שהגיעו למסקנה שזו מלחמה חסרת סיכוי. מטרה כזו ניתנת להשגה כשמדובר במחבלי חמאס, כמו שהוכח שהיא בת־השגה כשהיה מדובר בנאצים. אנחנו חזקים הרבה יותר מהם, ומצבנו טוב הרבה ממצבם. עלינו רק לזכור שהם נרטבים מהגשם הרבה יותר, להדק שיניים ולקמוץ אגרופים, להחזיק מעמד ולהמשיך ללחוץ עד שהם יישברו. אם נפעל בתבונה ובנחישות, בסייעתא דשמיא היום הזה לא ירחק. וכל זה לא עומד בסתירה לכך שיש לדרוש מהממשלה ומראשי מערכת הביטחון להתחשב בנטל הכבד שמוטל על אוכלוסיית המשרתים והלוחמים, ולעשות כל מה שצריך וניתן כדי לחתור לסיום מהיר של המערכה תוך חודשים ספורים. סיום המערכה בטווח הנראה לעין יתרום להקלת העול על חיילי הסדיר ומשרתי המילואים, הרבה יותר מאשר ניסיונות חסרי סיכויים לגייס תוך זמן קצר אלפי צעירים חרדים ולהפוך אותם לחיילים קרביים. עוד באותו נושא: ולא אשוב עד כלותם לא תשכח הביתה נלחמים, לא נכנעים 4. למרות המכות הקשות שהיכה צה"ל בארגון חמאס ובעזה עד כה, שלושה גורמים עיקריים עיכבו עד כה את מיטוט רוח הלחימה שלו ואת כניעתו הסופית. הגורם הראשון הוא אספקת "הסיוע ההומניטרי" שגם הזינה את אנשי חמאס, גם מילאה את קופתו המדולדלת, וגם תחזקה את שליטתו באוכלוסייה. הגורם השני שהחזיק את רוח הלחימה של חמאס זו התקווה שישראל תיאלץ בסופו של דבר לוותר על הכרעתו, בגלל שאיפתה לעסקה שתוציא לחופשי את אחינו ואחיותינו החטופים. במערכת הפוליטית, בשיח התקשורתי ובדעת הקהל יש פלח לא קטן של הציבור בישראל שנמצא במצב תודעתי של נכונות לשלם כל מחיר למען שחרור החטופים, כולל ויתור על הכרעת חמאס והותרת יישובי העוטף וישראל כולה תחת איום שהוא סכנה אסטרטגית קיומית. גם כשהם קרובים להתמוטטות, הסיכוי שישראל תוותר על הניצחון תמורת שחרור החטופים נוטע בהם תקווה ומחזק את רוחם הנופלת. ולבסוף, השסע החברתי והקיטוב במערכת הפוליטית נוטעים בלב האויב תקווה שישראל תידרדר למלחמת אחים, או לפחות לערעור היציבות הפוליטית באופן שישבית לזמן רב את יכולת הלחימה שלה. נוכל להקדים ולהשיג את יעד הניצחון המיוחל ככל שנשכיל לגדוע את שלושת מקורות התקווה הללו של חמאס, כשם שכבר עלה בידינו בעזרת ה' לגדוע את תקוותו לסיוע מחיזבאללה או מאיראן. הם נותרו כעת לבד, והם יודעים את זה. הם צריכים להבין שאין סיכוי שנסכים להפסיק את המלחמה, גם לא תמורת שחרור כל החטופים. הם צריכים להבין שהשלטון בישראל יציב ואינו עומד ליפול, ושהחברה הישראלית לא תתפתה הפעם למחרחרי סרבנות ומלחמות אחים, גם אם מדובר באדם נכבד ורב השפעה כמו פרופ' אהרן ברק. הם צריכים להרגיש מחסור במזון ובדלק, בחשמל ובמים. והם צריכים לראות את מחבלי חמאס ואת אנשי מנגנון השלטון שלו מוכים ומחוסלים, מושפלים ונרדפים, כשם שצה"ל השכיל לעשות בימים האחרונים בהתקפות אוויריות בלבד, עוד לפני תמרון קרקעי. ככל שנפגין רצינות בנכונות להטיל עליהם מצור, למנוע מהם אספקה, ואם יהיה בכך צורך גם לבצע תמרון קרקעי אחרון וסופי בעוצמה חסרת תקדים, כך יגבר הסיכוי שהתמוטטות סופית של רוח הלחימה שלהם תייתר את הצורך בתמרון הזה. לתגובות: eshilo777@gmail.com
