בשבת הראשונה של הלחימה ברצועת עזה, בשעת סעודה שלישית, בתוך נמ"ר צפוף, חיברו שני לוחמים מישיבת ירוחם – אפרים יכמן ומתנאל ליסנר – ניגון לפסוק "מִן הַמֵּצַר". ימים ספורים לאחר מכן, חברם לישיבה הלוחם איתן רוזנצוויג נפל בקרב. כדי לחזק את החברים ולמצוא מילים לכאב, לימדו אותם אפרים ומתנאל את הניגון. שבועיים נוספים חלפו ותלמידי הישיבה התבשרו על נפילתו של עוד חבר לשיעור, יקיר שנקולבסקי. אך האובדן לא פסק – מספר שבועות לאחר מכן, אפרים נהרג ומתנאל חברו נפצע. תלמידי מחזור כ"ח בישיבת ירוחם מספרים: "כששבנו לישיבה, החלטנו להוציא את הניגון לאור. ביקשנו מיאיר חנניה - בן השיעור שנשאר בצבא - להקליט סקיצה לניגון. כעבור כמה חודשים יאיר נהרג גם הוא בקרב". בהקלטת השיר שולב קולו של יאיר הי"ד. עם חזרתם לישיבה, הבינו חברי מחזור כ"ח כי עליהם להנציח את חבריהם בדרך הייחודית שלהם. הם אספו את כל השברים והפכו את הניגון של אפרים ומתנאל לתפילה חיה, שממשיכה להדהד בין כתלי בית המדרש. יחד עם משפחות הנופלים, הם התאספו, שרו והתפללו – מתוך געגוע עמוק לחבריהם. "ניגון שיוצא מגן עדן העליון ויורד עד לתהומות העולם", כתבו חברי הישיבה. "ובחזרה למעלה עד הרקיע השביעי. ממצרי ליבנו אל מרחבי השמיים".
