באולפן ערוץ 7 מתארח ישראל גולדברג, מנכ"ל 'פרסומי ישראל', לשיחה על ההתמודדות עם השכול האזרחי כמי ששכל את בנו אביה והקים להנצחתו את קרן אביה.
את הדברים פותח ישראל בסיפורו של אביה ז"ל, בנו הבכור ש"נהרג לפני 17 שנה בתאונת דרכים כשהיה בדרך לישיבה שלו באלון מורה. בקדומים הם עצרו בתחנת דלק, פגשו שם אישה שנתקעה עם הרכב והוא אמר לחבר שלו 'אנחנו לא זזים מפה עד שאנחנו מחלצים אותה'. הם נשכבו שם מתחת לרכב, החליפו לה את המים בקרבורטור וחילצו אותה ורק אז יצאו. הוא יצא מתחנת הדלק, היה בכביש בקע והוא איבד את השליטה על הרכב והתהפך אל הוואדי", מספר ישראל ובקולו ניכר עד כמה מרחק הזמן אינו מכהה את הכאב.
ישראל מספר על המאמצים שעשתה המשפחה על מנת לתקן את אותה נקודה בכביש. "יום אחרי זה התקשרו וסיפרו לנו שמשפחה עם חמישה נפשות התהפכה באותו מקום. זה היה מקום מועד. פנינו למע"צ וכו', זה נמשך שנה ובסופה ישראל כ"ץ, שהיה אז שר התחבורה, סייע לנו, הושג תקציב וריבדו את הכביש שם".
"אני חש שאביה פועל בעולם ועושה טוב גם אחרי מותו ולכן הקמנו את קרן אביה כדי להמשיך את המעשים הטובים האלה, לעשות טוב בעולם בתחומים של זהירות בדרכים, נוער בסיכון, גמ"חים של יד שניה ופעילות רבה שקשורה בחינוך והדברים הטובים שאביה התנדב בהם, מה ששופך אור על האישיות שלו, ילד שהיה בן בכור שנולד אחרי שחיכינו לו 6-7 שנים בטיפולים".
"הוא היה חכם ומקדים", אומר ישראל ומזכיר את האמירה הנשמעת שוב ושוב ולפיה הקב"ה לוקח אליו את הטובים "ובאמת אנחנו רואים שכל חלל, כל גיבור, הוא עולם שלם. אחרי שאביה נהרג גילינו איזו אישיות הוא. התובנה שלי היא שרק אחרי שהקדושים האלה נהרגים מגלים את העוצמה שלהם בכל התחומים כי בחיים שלהם הם מצניעים את הכול, הם בונקר. קראו להם דור המסכים אבל זה דור מופלא", הוא אומר.
על אישיותו המיוחדת של אביה ז"ל מספר ישראל כי אביה היה ילד שכול כולו עשייה למען הזולת. "הוא היה מתקשר אליי מישיבת ההסדר באלון מורה ואומר לי 'אבא, מתקשרים אלי אנשים שאני לא מכיר אותם ושואלים אותי איזו מכונת כביסה לקנות, איזה מחשב לקנות, איך מתקנים'. הייתה לו גישה מאוד פרקטית והוא היה חושב כל הזמן איך לעזור". אביה, מספר ישראל, הכין עבור דודו, מנכ"ל 'חסלט' מתוך הידע שרכש רשימה סדורה של יתרונות וחסרונות של כל רכב בתחומים שונים על מנת שיוכל לכלכל את החלטתו בתבונה אילו כלי רכב לרכוש לחברה.
ישראל מספר על עצמו כמי שהגיע מבית מסורתי בתל אביב, עלה לירושלים ושם התגורר במשך שלוש שנים בביתו של הרב צבי יהודה קוק, ,הוא היה בשבילי הכול", הוא אומר, "למדתי ממנו הכול כי לא הייתה לי גרסא דינקותא. את הסיפורים עליו ספגו כל ששת הילדים שלנו, סיפורים על נתינה, אהבת העם, אהבת הזולת, אהבת התורה והארץ, וזה חלחל. ראיתי את אביה פורח ומיישם את זה עד גיל 19 כשהוא נקטף, וזה עשה הרבה נחת. הילדים האחרים ממשיכים את זה".
ישראל מספר על ההחלטה של אביה להגיע לעמונה בזמן הפינוי. הוא היה מאותם שספגו מכות קשות מאנשי היס"מ שהכו באלותיהם את הנערים שהתבצרו במקום, "הכו בהם באלות ללא רחמנות, לא כמו שקורה בקפלן כשבסך הכול מה הם עשו, ישבו בחדר דבוקים אחד לשני כמחאה ואמירה שמפה אנחנו לא זזים". מוסיף ישראל ומספר על בנו האמצעי, ישי, שהיה בפינוי השני של עמונה. בפינוי כפר דרום היה אביה מהמתבצרים על הגג ושם ספגו רבות מאנשי המשטרה והמפנים חומרים רבים, "שמרנו את החומרים שהם חטפו שם כשירדו מעליהם במיכלים גדולים עד שעצרו את כולם".
ישראל, שהיה אז בכפר דרום גם הוא, מספר שהמשטרה פיזרה את הילדים שנעצרו במקומות שונים מבלי לדווח היכן, ובהגדרתו – החביאו את הילדים. הוא לא קיבל את המציאות הזו כמובנת מאליה ופנה לשרי הממשלה בזה אחר זה בניסיון לקבל עזרה מאחר והמשפחה צמודה לגיסתו המרותקת לכיסא גלגלים ואינה יכולה לצאת לחיפושים אחר אביה.
הניסיונות לקבל עזרה כשלו עד שהגיע לחבר הכנסת דאז ניסים זאב מש"ס. ישראל ביקש מחבר הכנסת זאב לחפש במרתף בית הכנסת, לשם הובאו הנערים שנעצרו, בחור גבוה ואם הוא אביה לטעון שהוא השומר שלו ולהוציא אותו משם, ובתום דקות מתוחות אכן כך היה.
אביה יצא לסייע למשפחות בכפר דרום על מנת למנוע הרס הציוד האישי שלהן, ובהמשך נשאר לשמור על הציוד במבנה שנתרם לכך. בהמשך עבר לחומש וכדי לסייע לעולים בעליות החוזרות ונשנות לישוב החרב מילא את הג'יפ של סבו במעילים שמיכות וציוד חם והעלה לבחורים שעלו לחומש. "הוא נסע לפתח תקווה ואסף כל מה שנשאר מהעוגות והלחמים לשב והעלה אליהם". את הג'יפ החביא אביה בין השיחים על מנת שהמשטרה לא תחרים אותו וכך לא יוכל להשיב את הרכב לסבו.
"זה היה אביה, שחשב כל הזמן איפה אפשר לתרום, ובחיים הקצרים שלו היה בכל הצמתים, תרתי משמע. באיילון הוא היה בחסימת כבישים, חטף מכות ופינויים, התקשורת גיבתה אז את אריאל שרון בכך שחייבים לבצע את הגירוש, ועכשיו אנחנו רואים את המחירים ששילמנו על כך", הוא אומר ומזכיר את העובדה שרבים מהמומחים ואנשי הביטחון חוזרים עליה, בהיעדר נוכחות ישראלית לא היה די מודיעין שיתריע על היערכות החמאס למתקפת השבעה באוקטובר.
"כמשפחה שכולה אנחנו מבינים היטב את השכול. אמרנו פעם לחגית ריין שהבן שלנו נהרג בתאונת דרכים, אירוע כאילו מיותר והבן שלך נהרג על קידוש ה', והיא אמרה ש'אין שכול לוקסוס' וסיפרה שהבן שלה שנהרג בטנק שספג פגיעה ישירה ובמשך שלושה ימים גרדו את הטנק כדי לחפש DNA כדי למצוא את הבן שלה ולא מצאו. אחרי מספר ימים מצאו אותו זרוק בשיחים, הוא עף מהפגיעה ומצאו אותו במרחק. היא אמרה שמה שהיא מרגישה זה שאולי אם היא הייתה לוקחת את הרכב ומגיעה לשם אולי היא הייתה מצילה אותו, אולי הוא היה חי שם. היא אומרת שלכל אחד השכול שלו וכל משפחה מתמודדת ומעבדת את השכול בצורה שלה, אבל זה מאוד דומה, השכול האזרחי והשכול הכללי".
ישראל מוסיף ומספר כי אביה שנקרא על שם הרב קוק נטמן בהר הזיתים סמוך למקום קבורת הרב, רעיון שהעלה בנו האחר, צבי יהודה, הקרוי על שמו של הרב צבי יהודה. "הוא התעקש שנמצא לו מקום שם, ואכן הייתה סיעתא דישמיא ומצאנו", מספר ישראל ומציין כי התברר למשפחה שרבים חוששים מלהגיע להר הזיתים לאזכרה, גם של בני משפחותיהם שלהם. "החלטנו לעשות שם אירועים, ומאז שאביה נהרג העלינו לשם מאות אלפי אנשים. בכל שנה אנחנו מקיימים שם הושענא רבה, סליחות ובמלחמה עשינו מעל עשרה סופי שבוע למשפחות ופצועי צה"ל, וביניהם עשינו סיורים, ערבי תרבות ופעילות שוטפת. אביה שנקבר שם מניע אותנו כדי שהוא לא יישאר לבד, ומכאן נוצרה המודעות שלנו לצורך הזה".
למעשה, הוא מוסיף ומספר, באותם כינוסי משפחות מסופרים סיפורי הגיבורים של המלחמה שנפלו בדומה למתרחש במאהל הגבורה, "הקהל מריע, בוכה איתם והמשפחות מחזקות ומתחזקות". בשבת הקרובה יקיימו במקום שבת משותפת עם אגם ברגר והוריה וברוח דבריה שלה הוא אומר "בדרך אמונה בחרנו להמשיך את דרכו של אביה".
מכאן מגיע ישראל לסיפור המיזם אליו נרתמה הקרן בראשותו, קרן אביה, מיזם 'למלא את החלל' ביוזמתו של עו"ד יצחק מירון. "אנחנו רוצים למלא את החללים שהשאירו החללים וגם להמשיך את דרכם. זה מיזם מתבקש. העלינו את כל החללים, הגיבורים והגיבורות, שנהרגו במלחמה, כ-840, על אתר משוכלל ולכל גיבור יש דף שהמשפחה נתנה את הפרטים ואנחנו ערכינו אותם, זה אתר הנצחה לאומי. אנחנו מקיימים אותו תוך קשר עם יד לבנים ומשרד הביטחון אבל זו יוזמה פרטית שגם ממונת מכיס פרטי ועם זאת לא חסכנו".
חלק בלתי נפרד ממיזם ההנצחה המיוחד הוא האפשרות להיכנס לאתר ולקחת מעשה טוב שקשור לכל חלל והפעילות שבה היה שותף ומתנדב בחייו. "אנחנו רוצים להמשיך את הנתינה הזו בעולם הזה, כמו שאנחנו ממשיכים להתנדב בשמו של אביה בנושאים חברתיים חשובים, מצילי חיים ביום יום, כך כל אדם נכנס, לוקח משימה לשעה, ליום או שבוע ונרשם שם והמשפחה יודעת שנכנסו מ ספר מסוים של אנשים להמשיך את המעשים הטובים של החלל. זה עושה טוב למשפחות", אומר ישראל ומספר על משפחות שכולות שמתארחות במיזמים שמובילה הקרן ומספרים שלא יצאו במשך שנה מהבית. "לא כולם מצליחים להתמודד עם המכה הזו והמיזם הזה נותן להם אוויר, תקווה ואופטימיות של המשכיות לחלל. זה גם מועיל לחברה הישראלית כשצעירים נכנסים להתנדבות, גם כחובה של תלמידי י"ב שלומדים על החלל וזה עושה אותם טובים יותר".