סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מגלה עליה משמעותית באמון בצה"ל וברמטכ"ל אייל זמיר.

73 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 66 אחוזים בחודש הקודם. בחלוקה לפי מגזר, ל-84 אחוזים מהמדגם היהודי אמון גבוה בצה"ל, לעומת 30 אחוזים בלבד בקרב המדגם הערבי.

הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, זוכה לעלייה של 15 אחוזים ברמת האמון ביחס לחודש פברואר, לפני כניסתו לתפקיד, כאשר 50 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה. 16.5 אחוזים עדיין אינם יודעים להשיב אודות רמת האמון שלהם ברמטכ"ל הנכנס.

גם דובר צה"ל (דו"צ) זוכה לשיקום ברמת האמון – 60 אחוזים מהמדגם מביעים בדו"צ אמון גבוה, עליה של חמישה אחוזים ביחס לחודש החולף. האמון בחיל האוויר עומד על 73 אחוזים. בקרב המדגם היהודי, האמון גבוה במיוחד, עם 83 אחוזים, בעוד שבקרב המדגם הערבי, האמון נמוך משמעותית, עם 35 אחוזים בלבד.

רוב של 59 אחוזים מאמין כי הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, החליט לא לקדם את דובר צה"ל היוצא, תא"ל דניאל הגרי, בעיקר בשל המתיחות בין תא"ל הגרי לבין שר הביטחון וראש הממשלה, לעומת 26 אחוזים המאמינים כי ההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס שיקולים מקצועיים.

בכל הקשור לאמון בממשלה, רק 23 אחוזים מהציבור מעידים על אמון גבוה בממשלה (במידה רבה או די רבה). הציבור מביע אמון נמוך גם בראש הממשלה, בנימין נתניהו – 29 אחוזים בכלל המדגם (35 אחוזים בקרב יהודים ורק 3 אחוזים בקרב ערבים). מצב דומה נרשם גם ביחס לשר הביטחון, ישראל כ"ץ – 25 אחוזים בקרב כלל המדגם; 30 אחוזים בקרב יהודים ו-6 אחוזים בקרב ערבים.

בדומה לצה"ל, בחלוקה לפי מגזר, ל-65 אחוזים מיהודים אמון גבוה בשב"כ, לעומת 29 אחוזים שמביעים רמות אמון גבוהות בשב"כ בקרב המדגם הערבי.

בנוגע לפיטורי ראש השב"כ, 64 אחוזים מכלל המדגם ענו לדעתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פיטר את ראש השב"כ, רונן בר, בעיקר בשל שיקולים אישיים, לעומת 33 אחוזים הסבורים כי ההחלטה נבעה בעיקר משיקולים מקצועיים.

44 אחוזים מהמדגם מביעים ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אמון במידה רבה או די רבה (לעומת 39 אחוזים בינואר). בקרב המדגם היהודי, האמון עומד על 41 אחוזים, עליה קלה מ-39 אחוזים בינואר, ואילו בקרב הציבור הערבי חלה עלייה משמעותית, מ-42 אחוזים בינואר ל-57 אחוזים כעת.