א. מתקפת חמאס תוכננה בזמן כהונתה של ממשלת השינוי ואף שייתכן שהעיתוי המדויק הושפע מהמחאה ובעיקר מהסרבנות ההמונית, התכנית הייתה יוצאת לפועל כמה חודשים לפני או אחרי ללא קשר אליה.
ב. בזמן כהונת ממשלת השינוי נקבעו כמה תקדימים מסוכנים למול רצועת עזה:
1. בסוגיית הפועלים - במרץ 2022 אישרה הממשלה העלאת מכסת היתרי העבודה לעזתים ל-20,000 — קפיצה של פי 5-6 לעומת השנים שלפני “צוק איתן”. שר שיתוף-הפעולה האזורי, עיסאווי פריג’, הסביר אז כי “שגשוג כלכלי מגביר יציבות ביטחונית”.
2. לראשונה תקף צה"ל את הג'יהאד האסלאמי בלבד, מתוך הנחה שחמאס “שואף להסדרה ומתמקד בכלכלה".
ג. לממשלת השינוי הייתה שנה וחצי לסיכולים ממוקדים של ראשי חמאס, הטענה כאילו פרישתה של ח"כ סילמן היא זו שמנעה ביצוע היא תירוץ אומלל.
ד. לו מתקפת חמאס הייתה מתרחשת תחת כהונתם של הצמד בנט ולפיד:
א. ספק אם פעולה קרקעית מאסיבית הייתה יוצאת לפועל ואין סיכוי שפעולה קרקעית ברפיח הייתה יוצאת לפועל לנוכח ההתנגדות העזה של ממשל ביידן.
ה. בנט ולפיד היו מקבלים את דרישת הצבא לאישור אמריקאי מראש לתקיפת צמרת חזבאללה וזו בסבירות גבוהה מאד כלל לא הייתה באה לעולם ובטח שלא פעולה קרקעית.
ו. באשר לאירן בנט עצמו אמר בראיון שקיים לאחרונה שגישתו לנטרול האיום האירני לא מבוססת על מתקפה של אתרי הגרעין אלא: "החלשה והחלשה של המשטר ולאו דווקא פעולה קינטית (צבאית)..." .