שלושה שבועות לאחר שהודיעה על הצטרפותה למפלגת "הציבור החרדי", ד"ר נחומי יפה התארחה באולפן ערוץ 7 לשיחת עומק על המעבר מהמחקר לפוליטיקה, השינויים בחברה החרדית והנושאים שאותם היא מבקשת לקדם בכנסת.
יפה מודה שהכניסה לזירה הפוליטית הייתה עבורה מפתיעה ומאתגרת, אך לדבריה היא גם פוגשת תגובות חיוביות מצד חרדים שמזדהים עם המסרים של המפלגה: "אנשים אומרים לי לזה חיכינו, לדיבור הזה שלכם על אחריות, לכנות, לרצון לקחת שליטה על מה שקורה בחברה החרדית".
המעבר ממעמד של חוקרת למועמדת לכנסת, היא מספרת, דורש ממנה גם לשנות את צורת החשיבה. במחקר אפשר להציג תמונה מורכבת ולהותיר סימני שאלה; בפוליטיקה, לדבריה, נדרשים מסרים ממוקדים ותשובות ברורות על הדברים שאותם רוצים לבצע.
המסלול שהוביל אותה לשם התחיל בכלל במערכת החינוך החרדית. יפה לימדה דינים והיסטוריה, ובהמשך פנתה לאקדמיה. לדבריה, לא היה רגע אחד שבו החליטה לשנות מסלול, אלא תהליך הדרגתי שהחל מתוך רצון ללמוד באופן מסודר והמשיך ברצון לחקור וללמד.
הכניסה לאקדמיה לא הייתה פשוטה. בתחילה היא אף הסתירה את לימודיה, משום שידעה שהמהלך עלול להתקבל באופן מורכב בסביבתה. בשנת 2012, כשהייתה לדבריה החרדית הראשונה שפגשו רבים מהסובבים אותה באוניברסיטה, היא מצאה את עצמה הופכת בעל כורחה לנציגה של ציבור שלם.
"אתה נדחף להיות נציג גם אם אתה אומר 'לא אני באתי ללמוד'. אין כזה דבר. את חרדית - את נציגה", סיפרה. באותה תקופה, על רקע הסערה סביב קווי המהדרין, היא ספגה לדבריה ביקורת קשה ואף שקלה לעזוב את האוניברסיטה.
עם השנים היא למדה כיצד לתווך את העולם החרדי לסביבה חילונית, ובמקביל נחשפה לחרדים נוספים באקדמיה. כשחזרה לאוניברסיטה כמרצה, היא כבר הגיעה מעמדה אחרת - אך גילתה שהמתח סביב הזהות החרדית לא נעלם, אלא מקבל ביטויים חדשים סביב משברים ציבוריים ולאומיים.
גם בתוך החברה החרדית נתקלה דרכה בחששות. יפה מספרת כי אמה חששה שהאקדמיה תשפיע על אמונתה, על ביתה ועל ילדיה. עם זאת, דווקא העובדה שנותרה חלק מהקהילה החרדית הפכה, לדבריה, את המסלול שלה למאתגר יותר עבור מי שהתנגדו לו.
מכאן היא מגיעה לתפיסה שעומדת, לדבריה, גם בבסיס הצטרפותה לפוליטיקה. מבחינתה, החרדה לשימור הזהות החרדית היא טבעית, אך השאלה היא כיצד שומרים עליה לאורך זמן. "אנחנו חייבים לשנות בשביל להחזיק חיי תורה ומצוות לעוד דורות בעזרת השם", אמרה.
בהמשך השיחה פרשה את האופן שבו היא מנתחת את השינוי שעוברת החברה החרדית. לדבריה, לאחר השואה פעלה החברה החרדית בישראל כ"חברת משימה" שביקשה לבנות מחדש את עולם התורה שנחרב. כיום, היא סבורה, הדורות הבאים ניצבים בפני אתגר אחר: כיצד לשמר חיים של תורה ומצוות לצד השתלבות בחיי המעשה.
יפה סבורה כי המעבר הזה כבר מתרחש, ולכן השאלה איננה האם לשנות אלא כיצד לעשות זאת בלי לפגוע בזהות החרדית. לדבריה, זה גם אחד היעדים של המפלגה שאליה הצטרפה - לחבר בין אחריות לחיי המעשה לבין הצבת התורה והמצוות במרכז.
אחד ממחקריה של יפה עסק בשאלה מיהו חרדי ובגבולות הזהות החרדית. המסקנה שלה היא שהמציאות מגוונת הרבה יותר מהחלוקה המקובלת בין "מיינסטרים" ל"חרדים מודרניים".
"יש פשוט הרבה הרבה סוגים של חרדים והרבה דרכים להיות חרדי", אמרה. לטענתה, רוב החרדים ממילא מנהלים מידה מסוימת של משא ומתן עם המציאות, גם אם קיים אידיאל חברתי אחיד יותר.
לדבריה, הכחשת השינויים עלולה דווקא להעמיק את הסיכון. היא מביאה כדוגמה את השימוש באינטרנט: אם לא מכירים בכך שאנשים משתמשים בו, לא ניתן לספק להם כלים והדרכה להתמודדות נכונה. "להיות בכנות עם המציאות ואז אפשר לתקן אותה. אם אתה מכחיש אותה - זה מסוכן".
בנקודה הזאת נשאלה יפה כיצד מפלגתה מתכוונת לשכנע חרדים שאינם מזדהים עם הנציגות הקיימת אך ברגע האמת מצביעים למפלגות החרדיות המסורתיות. לדבריה, ההצבעה עבור רבים היא חלק מהזהות החרדית, ולכן המפלגה מבקשת להציע להם אפשרות שהיא, מבחינתה, חרדית לחלוטין אך מתכתבת עם חייהם בפועל.
השיחה עברה גם לסוגיית הסמכות הרבנית. יפה הדגישה כי הצעד הפוליטי לא נעשה ללא ליווי רבני. "לא היינו עושים כזה מהלך בחיים בלי רבנים. אנחנו מלווים ברבנים, יש ועדה של רבנים, גם לי באופן אישי יש רבנים", אמרה.
בהמשך התייחסה יפה גם לעצם היותה אישה חרדית המבקשת לכהן בכנסת. היא הצביעה על נשים שפעלו לאורך ההיסטוריה היהודית ועל תמיכה של מפלגות חרדיות בנשים במקרים אחרים, וטענה כי אין סיבה לשלול בשל כך את מועמדותה של אישה חרדית.
אחרי שנים של מחקר ועבודה מאחורי הקלעים, יפה הסבירה מדוע החליטה לעבור לפוליטיקה עצמה. היא השתתפה לדבריה בוועדות הכנסת ואף סייעה בניסוח מהלכים, אך הגיעה למסקנה שבסופו של דבר השינוי תלוי במי שמצביעים ומחוקקים.
"אני יודעת שבסוף המציאות נגזרת מתוך ההחלטות שהמחוקקים עושים בכנסת", הסבירה. "בסוף אתה צריך להיות חבר כנסת בשביל להעביר את החוקים ולהצביע".
כשנשאלה מה יהיה הנושא הראשון שבו תטפל אם תיכנס לכנסת, השיבה ללא היסוס: חוק הגיוס. "אני חושבת שזה חרפה ושערוריה, שחרדים, אברכים צדיקים, עריקים במדינת ישראל. זה בושה נוראית", אמרה. את הפתרון היא מנסחת בפשטות: "מי שלומד לומד, ומי שלא - מתגייס".
לטענתה, בחברה החרדית יש יותר מ-12 אלף צעירים שיכולים להתאים לשירות, וניתן לבנות עבורם מסגרות שבהן השירות גם יתרום להם ולמשפחותיהם וגם ישמור על אורח חייהם.
את העמדה הזאת היא מחברת למחקר שערכה על חרדים שהתגייסו לצה"ל. יפה ראיינה חיילים, בני משפחותיהם, אנשי חינוך וגורמים בצבא, ובחנה את היחס אליהם בתוך הקהילה.
לאחר 7 באוקטובר היא חזרה לנתונים וגילתה לדבריה שינוי משמעותי: הסטיגמה כלפי המתגייסים פחתה, וחיילים חרדים זכו ליחס חיובי יותר בקהילותיהם. "אנשים בעצם רואים בגיוס לא חילוניות, אלא היענות לצורך", הסבירה.
אלא שבהמשך, לדבריה, המגמה התהפכה בחלקה בעקבות הלחצים החיצוניים על החברה החרדית. היא מתארת תהליך שבו ככל שהקהילה חשה מותקפת מצד בג"ץ והסנקציות, היא שבה להתכנס בתוך גבולותיה ולהתרחק מהמתגייסים.
לכן, מבחינת יפה, הפתרון חייב לכלול מסגרות צבאיות שמאפשרות למתגייס החרדי להישאר חלק מהקהילה. לדבריה, בעבר הצבא לא היה ערוך לכך מספיק, בעוד שכיום קיימים פתרונות המותאמים יותר לזהות החרדית.
השינוי לאחר 7 באוקטובר נגע גם בה באופן אישי. "השביעי באוקטובר היה סטירת לחי בפנים שלי באופן אישי", אמרה. לדבריה, המלחמה זירזה תהליכים בתוך החברה החרדית והמחישה כי היא חלק ממציאות ביטחונית המחייבת לקיחת אחריות.
הנושא השני שיפה מבקשת להציב במרכז הוא העוני בחברה החרדית. לדבריה, מדובר בבעיה בעלת השלכות על שלום הבית, חינוך הילדים והבריאות, ואין לראות בה גזירת גורל.
יפה, שחקרה עוני גם בקרב קהילות חרדיות בארצות הברית, טוענת כי הדרך המרכזית לשינוי עוברת בהשכלה, מקצוע והיכרות עם שוק העבודה. לדבריה, צעירים חרדים רבים אינם מקבלים מספיק כלים להבין כיצד לבנות מסלול מקצועי ולהתקדם כלכלית לאורך זמן.
כאן נכנסת אחת ההצעות המרכזיות של מפלגתה בתחום החינוך: לימודי מתמטיקה, אנגלית וכישורי חיים. יפה מספרת כי במחקריה מצאה חרדים שמודעים לפערים שלהם באנגלית ובמתמטיקה, אך אינם מבינים בהכרח שגם מיומנויות כמו ראיון עבודה דורשות למידה.
היא מעניקה חשיבות מיוחדת ללימודי האנגלית בגיל צעיר. לדבריה, היא פוגשת באקדמיה אנשים מוכשרים שמתקשים להתקדם בשל פערי שפה שקשה מאוד להשלים בבגרות. "אתה פשוט חייב אנגלית", קבעה.
יפה תומכת גם במוסדות ממלכתיים-חרדיים וגם בשילוב לימודים כאלה במסגרות קיימות, תוך פיקוח והתאמה לעולם החרדי. לשיטתה, רכישת כלים לפרנסה אינה עומדת בסתירה לחינוך תורני, אלא נדרשת כדי לאפשר לצעירים להקים משפחות ולהתפרנס.
לקראת סיום נשאלה יפה גם על טענות המופנות כלפיה שלפיהן עמדותיה הפוליטיות מזוהות עם השמאל. היא אמרה כי בעבר היו לה "דעות לפני השביעי באוקטובר, בניחוח שמאל", אך טענה שהמלחמה שינתה את תפיסתה.
לדבריה, היא עדיין שואפת לשלום, אך כיום סבורה שהדרך אליו אינה יכולה להתבסס על התפיסות שהחזיקה בהן קודם לכן: "אנחנו מתפללים על שלום, הוא צריך להיראות אחרת. אנחנו מול אויב אכזרי וצמא דם, ואנחנו צריכים פשוט להילחם". היא טענה גם כי קטעים מהרצאות עבר שלה מופצים ללא ההקשר המלא כדי לצייר אותה כ"שמאלנית".
יפה הציגה את מפלגתה כימנית ואמרה כי היא מתכוונת ללכת עם גוש הימין. כשנשאלה במפורש עם מי הייתה מעדיפה להקים ממשלה - בנימין נתניהו או גדי איזנקוט - השיבה: "נתניהו". על האפשרות שיאיר גולן יהיה שותף בממשלה אמרה: "לא".
לבסוף התבקשה לדמיין את עצמה בעוד ארבע שנים, אחרי קדנציה בכנסת, ולומר מה יגרום לה להרגיש שהמעבר מהאקדמיה לפוליטיקה היה כדאי.
התשובה שלה חזרה לשני הנושאים המרכזיים של הראיון: "אם נצליח לסדר את חוק הגיוס, ונצליח להכניס מתמטיקה ואנגלית וכישורי חיים לתוך בתי ספר, אני אגיד, השם תודה רבה".