בנימין נתניהו ורונן בר
בנימין נתניהו ורונן ברצילומים: מרים אלסטר וחיים גולדברג, פלאש 90

ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש תביעת לשון הרע בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה כי פרסם נגדו האשמות שקריות בנוגע להתנהלותו בשעות שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

אלה הטענות המרכזיות של בר:

1. נתניהו מפיץ נגדו טענות שקריות: לטענת בר, ראש הממשלה מנסה להטיל עליו את האחריות למחדל 7 באוקטובר, ובין היתר טען שבר ידע על סכנה ממשית אך נמנע מלעדכן אותו.

2. נתניהו קיבל התרעות מוקדמות: בר טוען שהזהיר את ראש הממשלה עשרות פעמים במהלך 2023 מפני התחזקות חמאס והאפשרות להסלמה ביטחונית, אך התרעותיו לא זכו למענה מספק.

3. נתניהו דחה תוכניות לחיסול בכירי חמאס: לטענת בר, הוא הציע לפעול נגד מנהיגי הארגון, אך נתניהו העדיף להימנע מהסלמה.

4. מדיניות נתניהו חיזקה את חמאס: בר טוען שנתניהו הוביל מדיניות של שמירה על שקט ברצועה, ואפשר העברת כספים מקטאר שסייעו להתעצמות הצבאית של הארגון, בניגוד לעמדת השב"כ.

5. השב"כ לא הסתיר מידע בליל המתקפה: בר טוען שכבר בשעה 03:03 הופצה התרעה לגופי הביטחון, וכי גם המזכירות הצבאית של ראש הממשלה עודכנה. הוא דוחה את הטענה שנמנע במכוון מלהעביר מידע.

6. האחריות לכיתות הכוננות ולמסיבת הנובה אינה של השב"כ: בר טוען שנתניהו מייחס לו אחריות להפעלת כוחות צבאיים ולפינוי אזרחים, אף שהנושאים הללו אינם בסמכות השירות.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, מתייחסת לפרסום של נתניהו, שבו ייחס לבר שורה של מחדלים, ובהם אי-עדכון ראש הממשלה, אי-התרעה לכוחות הביטחון ואי-פינוי מסיבת הנובה.

בכתב התביעה נטען כי נתניהו פעל במכוון כדי להסיט מעצמו את האחריות למחדל 7 באוקטובר ולהטיל אותה על ראש השב"כ לשעבר.

התביעה של רונן בר נגד נתניהו

בר מבהיר בתביעה כי השב"כ כשל באי-מתן התרעה על מתקפת חמאס, וכי הוא עצמו נושא באחריות לכשלי הארגון. עם זאת, לטענתו, אין בכך כדי להצדיק את ההאשמות האישיות שפרסם נגדו נתניהו.

בכתב התביעה מתואר הפרסום של נתניהו כ"עלילת דם" נגד מי שהקדיש 35 שנים מחייו לביטחון המדינה. לטענת בר, ראש הממשלה ידע שהדברים אינם נכונים ובכל זאת בחר לפרסמם.

אחת הטענות המרכזיות בתביעה נוגעת לדברי נתניהו שלפיהם בר קיים בליל 7 באוקטובר שיחות רבות עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש אמ"ן דאז אהרן חליוה, שבהן נדונו סימנים שהעידו על מתקפה מתקרבת.

בר מכחיש את הדברים וטוען כי כלל לא שוחח באותו לילה עם השניים.

עוד נטען בתביעה כי אנשי השב"כ התייחסו ברצינות למידע שהתקבל, העבירו אותו לצה"ל ואף הפיצו התרעה לגורמים הרלוונטיים בשעה 03:03.

לדברי בר, המזכירות הצבאית של ראש הממשלה עודכנה במידע המודיעיני במהלך הלילה, לכל המאוחר בשעה 03:55, ובהמשך הועבר אליה גם סיכום הערכת המצב שקיים.

באשר לטענה שלא הורה לפנות את מסיבת הנובה, בר טוען כי כלל לא ידע על קיומה, וכי השב"כ אינו הגוף האחראי לאישור אירועים ולפינויים.

בר דוחה גם את הטענה ששיגור כוח טקילה לגבול מוכיח כי ידע על המתקפה המתקרבת. לדבריו, מדובר בכוח שמוקפץ עשרות פעמים בשנה בעקבות חשש לפיגועים, ואין בעצם הפעלתו ראיה לידיעה מוקדמת על מתקפה רחבת היקף.

עם זאת, בר מדגיש כי איש מגורמי הביטחון, לרבות השב"כ, לא העריך באותו לילה שחמאס עומד לפתוח במתקפה כוללת.

חלק נרחב מכתב התביעה מוקדש להתנהלות הממשלה בחודשים ובשנים שקדמו למתקפת חמאס. בר טוען כי נתניהו הוביל מדיניות של "שקט בכל מחיר" מול רצועת עזה, שנועדה להימנע מעימותים ולשמר את חמאס כגורם השלטוני ברצועה.

לטענתו, הוא התריע פעם אחר פעם מפני התעצמות חמאס, המליץ על פעולות התקפיות ועל סיכולים ממוקדים, אך המלצותיו לא קודמו.

בכתב התביעה נטען כי כחודשיים לפני מתקפת 7 באוקטובר אמר בר לנתניהו: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה", והבהיר כי מערכת הביטחון לא תוכל בהכרח לספק התרעה מדויקת על היום והשעה שבהם תפרוץ.

בר אף טוען כי נתניהו היה מודע לכך שכספים שהועברו מקטאר לרצועת עזה הגיעו לזרוע הצבאית של חמאס, אך המשיך לאפשר את העברתם חרף התנגדות השב"כ.

אחת הטענות הבולטות בכתב התביעה נוגעת לפגישה שהתקיימה במאי 2023, שבה המליץ בר לנתניהו להרחיב את מדיניות הסיכולים הממוקדים כדי לשקם את ההרתעה הישראלית. לטענת בר, נתניהו השיב כי הוא חושש שארגוני הטרור יגיבו לסיכולים באמצעות ניסיונות לפגוע בו אישית.

עוד נטען כי כאשר בר הציג המלצות אסטרטגיות להתמודדות עם חמאס, נתניהו הגיב בכתב על אחד המסמכים: "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל", ובהערה נוספת כתב: "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ".

בר טוען כי הפרסום נגדו אינו אירוע בודד, אלא חלק משורת התבטאויות שנועדו להטיל עליו את האחריות לאסון ולפגוע בשמו הטוב.

הוא קושר את העימות גם לתצהיר שהגיש במסגרת ההליכים נגד פיטוריו, שבו העלה טענות בנוגע לקשרים של גורמים בסביבת ראש הממשלה עם קטאר ולניסיונות לעשות שימוש בשב"כ כלפי מחאות פוליטיות.

במסגרת התביעה מבקש בר מבית המשפט לחייב את נתניהו לשלם לו שלושה מיליון שקלים, בתוספת ריבית והצמדה, לפרסם תיקון או הכחשה לדברים ולשאת בהוצאות המשפט.

עוד מבקש בר כי במסגרת ההליך ייחשפו מסמכים רלוונטיים המצויים בידי ראש הממשלה או בשליטתו.

נתניהו הגיב: "רונן בר, שראה את הסימנים המעידים בליל ה-7 באוקטובר ולא התקשר אליי, אומר היום שלא היה לו את מספר הטלפון שלי. רונן, אתה רציני? הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מייד יכול להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון. מאבטחי השב"כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".