השקט שלפני המפרץ/ פרק ג

בס"ד

פרק ג'

"מה קרה?" שאל הקאדי, חושש מעוד הרעלה.
חטיב לא יכל לנשום. הוא לפת בידיו את גרונו, משל מנסה להוציא ככה עצם מגרונו. שום עצם לא יצאה.
עזמי המבוהל הזמין במהירות אמבולנס, ורץ לחפש ערכה למקרי חנק. לא שאמורה להיות בארמון אחת כזו, אבל זה מה שהוא יכל לעשות באותו רגע. 
חטיב ניצל את ההזדמנות, זינק לטלפון, הרים את השפופרת וחייג במהירות.
"אחמד? זה דחוף. כן, זה חטיב. בית החולים הממשלתי על שם חוסיין. נפגע מחנק."
חטיב ניתק באמצע המשפט של אחמד כששמע את צעדיו המתקרבים של עזמי, וחזר להציג.
זאת היתה ההצגה האהובה עליו- נפגע מחנק. גם בבית הספר היסודי הוא הרבה להשתמש בה. הוא ניסה אותה עשרות פעמים, ועשרות פעמים היא עבדה. זה הדבר היחיד שהיה לו בו הצלחה של 100%. הוא שיטה בכל הצוות.
התורנים בסהר האדום (מד"א לערבים) כבר ידעו שמתי שיש הזעקה על מקרה חנק, לא להיבהל, רק להסביר בנחת שהנסיך שוב חמד לו לצון.
עזמי התקרב ושאל "אתה מרגיש יותר טוב?". חטיב נענע בראשו תנועה שגם הוא בעצמו לא ידע מה היא אמורה להביע.
עזמי שחרר אנחת רווחה.
הסירנה נשמעה, ושני פרמדיקים נכנסו והתחילו להנשים את חטיב. אם זה לא היה מגעיל, זה היה מצחיק.
חטיב ניסה לשמור בתוכו את תחושת הגועל. הוא הצליח.
ברשות הסהר האדום יש שני סוגי אמבולנסים.
הסוג הראשון הוא ישן ומקרטע, שרק מהנסיעה בו, בא לך למות, והסוג השני לא היה מבייש שחקן רציני בהוליווד.
הפרמדיקים הכניסו את הצעיר לאמבולנס מהסוג השני. בתוכו, חטיב נהנה מכל רגע.
הנהג הפעיל עוד פעם את הסירנה, ועוד לפני שחטיב הספיק להירדם, הם הגיעו לבית החולים שממנו הוא יצא לפני חצי שעה. 
בקומה השלישית חיכה לו כבר, בחליפה מחוייטת ובעניבה אדומה עם פסים ירוקים, אחמד אבו חסאן, החוקר הפרטי הטוב ביותר בעולם הערבי, ובין חוקרי הצמרת הגדולים בעולם.
אם שרלוק הולמס היה שומע עליו, הוא היה מוותר במהירות על עוזרו ווטסון, ומבקש מאחמד שיעבוד איתו ביחד. ספק עם אחמד היה מסכים להתחלק בעבודה עם חובבן כמו הולמס.
למרות גילו הצעיר, פנו אליו לפיענוח המקרים המסובכים באמת, כמו רצח המלך שלפני המלך הנוכחי, דודו של חטיב.
אחמד למד באותו בית ספר של סעיד וחטיב, והתיידד איתם, אולי מתוך פזילה לעתיד.
הוא היה מבוגר מחטיב בשנה, וצעיר מסעיד בשנתיים.
רמת הIQ (מנת משכל) שלו היתה 178(!!!). ממוצע המבחנים שלו- 99.9, בגלל מבחן אחד שהוא שכח לכתוב שם, וקיבל 99. במבחן הבא שלו באותו מקצוע, המורה היה צריך לקרוא 2 דפים כתובים משני הצדדים בכתב קטן וצפוף.
במקום לקרוא הכל, על המקום אחמד קיבל 100. אחמד עירער על כך שהמורה לא בדק את המבחן שלו, והמורה נאלץ לקרוא אחר כך את הכל. והוא קרא.
אחמד עמד כעת מול חטיב ששכב באלונקה, ונכנס איתו בתור קרוב משפחה. עזמי נשאר בחוץ למרות מחאתו.
בתוך החדר, חטיב התיישב על המיטה, לעיני הרופא הנדהם.
"זה בסדר. זה עבר." קרץ חטיב לרופא, שנזכר בהקפצות של פעם מבית הספר במרכז העיר, והלך לבדוק את חומו של חולה שפעת.
חטיב הסביר. "אבא שלי חולה. הרופאים טוענים שיש חשש להרעלה.תבדוק מי, מה למה, מתי ואיך. 200,000$."
יצר הממון של אחמד התעורר לחיים. "נעשה לך מחיר- 350,000".
הם סיכמו על 250,000$.
אחמד קיבל מחטיב פתק עם כמה שורות, והלך לחדר שבו היה המלך.
עזמי נכנס לחדר יחד עם הרופא. "מי זה שנכנס איתך?" שאל עזמי.
"אל תשאל שאלות מיותרות, ואני לא אשיב בשקרים", השתמש חטיב במשפט חכם שקרא מתישהו.
"חסוי, אה?", שאל עזמי.
"הבנת נכון, לשם שינוי", השיב חטיב תשובה שרק הוא ועוד אחד בעולם מסוגל לענות לקאדי.
האיש השני היה מורו של עזמי, שגר באירן.
עזמי התגבר על עלבונו ושתק. חטיב ניצל את השתיקה והציע לעזמי שוקולד. עזמי לא סירב, וקיבל חצי חפיסה. הוא טרף אותה תוך מספר שניות. אם הוא היה יודע שחטיב פיזר על השוקולד מלח, ספק אם היה מכניס את זה לפיו.
עזמי ירק את השוקולד ורץ לשטוף את פיו.
כשחזר, הוא פלט "אני חייב לרוץ הביתה. קריאה דחופה". וברח כל עוד נפשו בו.
תוך רבע שעה חטיב כבר היה במכוניתו המלכותית בדרכו לארמון.

קישור לפרק הקודם /Mosaic/Read/5486

קישור לפרק הבא /Mosaic/Read/5779