יצירות של יהודיה מהצפון

פרק 1
"אבל למה אמא, למה? למה דווקא אני? למה דווקא את? למה אנחנו בכלל? למה?" השאלות שלי נותרו תלויות באוויר.
התבוננתי בה , רגע ארוך, באמא שלי. עד לפני שבוע היא הייתה כרגיל- שמחה וקורנת אושר, אבל עכשיו?! נראה כאילו הזיקנה קפצה עליה בבת אחת.
והכל בגלל המכתב מקופת- חולים. מאז היא התחילה להזניח את עצמה. כבר ארבעה ימים היא לא התקלחה , הבגדים שלה מקומטים בגלל שהיא כבר לא מגהצת, האיפור שלה

רגש שפורץ ללא מעצורים
חודר לעצמות, לוורידים.
הורס בלי בושה, את מה שהבטיחו
"אם תנסו תראו שתצליחו"
והקור.
היום בכתה מעדתי ונפלתי
ועלי צחקו- צחקו כי החלקתי.
באותו הרגע רציתי לא להיות
לא להיות- פשוט לא לחיות.
והבושה.
אז הלכתי וישבתי בצד.
להיות עם עצמי, קצת לבד.
חלפו הדקות, חלפו השעות
ולי מהעיניים פרצו הדמעות.
והבדידות.

צויר עם צבעי גיר. מתוך הספר "אהבת הארץ"

לא הצלחתי לתפוס את כל הציור..

מביט אני,
מביט לתוך עיניך.
זוכר,
את הורי, את הוריך.


מריח אני,
את העשן מן הארובות.
שומע,
את בכיים של נשמות טהורות.


מרגיש אני,
את הצפיפות בקרון.
מאזין,
ליאוש, ליגון.