יצירות של אנווכי !

בודדה הייתי,
בלי יעד, בלי מקום מסתור.
בלי מקומות בדרך שבהם אוכל לעצור.
בלי אנשים שאליהם רצתי לבכות
בלי אנשים שאצלם רציתי להיות.

ולבד, קראתי ממעמקים.
וצעקתי לא נשמעה,
היא הדהדה למרחקים.
עד שלבסוף שתקה

לבד,
עם חוסר הידיעה,
עם חוסר המחשבה,
עם חוסר ההבנה

והייתי לבד
בלי לדאוג לאף אחד
בלי מחויבות לאף אדם
בלי לחשוב מה היה קורה

בבבית השני והשליש יש פעמיים את המילה מטורפת.
היה לי מילה במקומה אבל שחכתי:/
אם למישו יש רעיונות, הוא מוזמן !

רציתי לבכות כמו משוגעת
לשחרר את כל הרגש שזורם לי בורידים .
ששוטף את העורקים .
שלוקח לי כל חלק של שמחה ומעלים אותו ,
הופך אותו לעצב מר . למועקה כואבת .

רציתי להתפרק כמו מטורפת
לשחרר את כל הקליפות שמכבידות לי על הלב .
שמכאיבות בכל תנועה .
שמפריעות

את מגעילה אותי .
את כפוית טובה בצורה מדהימה .
-אאוצ'
מי את בכלל ? נצלנית !
-דייי , לא עווווד !
אגואיסטית !
חושבת ת'צמך אלוקים !
.
.
.
ככה השארתן אותי, זרוקה ומוכת כאב .
למה מה עשיתי לכן בכלל ?! אז אתן לא אוהבות אותי, אני מבינה !
אתן שונאות כל מה שאני עושה ! קלטתי כבר !
אבל למה לפגוע? ועוד מול כיתה שלמה !
אני בנאדם ! ישלי אישיות ! וגם אם אתן

ועכשיו אני כאן .
אחרי שיבשו דמעותי .
אחרי שהרסתי את כל מה שבנו ידי .
ועכשיו אני קוראת לך .
בצר לי אני פונה אלייך .
כדי שתבוא ותהיה כאן לידי .
וכמה אני רוצה שתהיה פה.
שתתגבר איתי יחד על הפחדים .
שתעבור איתי יחד את הקשיים.
וכמה אני רוצה שנחזור להיות כמו פעם .
שבכל דבר שעשית ראיתי אצלך את אהבתך .
שלקחתי את ידי והבטחת שתהיה איתי עד מותך.
ולאן כל זה נעלם,

''יעלי שלי,
אני לא יודעת מה את רוצה מחיי.
לא יודעת למה הגענו למצב הזה, למה כואב לי כ'כ לחשוב עלייך, על ההתנהגות הפוגעת שלך כלפיי, על החוסר יחס שלך, ועל זה שאני תמיד מוכנה להיות שם בשבילך.
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מישי בחיים, אני בחיים לא יפסיק לאהוב אותך, גם כשאת פוגעת וגם כשאת לא מתייחסת.
אני לא אפסיק לאהוב אותך, למרות שאני יודעת שזה לא מגיע לך היחס הזה ממני.
אני יודעת, בהתחלה