יצירות של חיוכים תשע"ג

בס"ד

יש לי כל מיני חברים:

יש את האלו שכל היום מתקשרים,
שולחים הודעות,מיילים ובעיקר חופרים.
כשרואים את שמם על הצג מיד עושים פרצוף.
קשר איתם זה פשוט סיוט.

יש את אלו שכשרע להם נזכרים
שפעם הם היו שלי חברים.
ואז תמיד מרגישים מעצבן
("אני לא כזאת, אז למה היא כן?")

יש עוד המון חברים,
מכל הסוגים והגוונים.
המעיקים, המצחיקים,
הרדודים

(ופתאום חשבתי שאפשר לכתוב מיליון כיס, לא משנה..)
________________________
"אידיוט! אידיוט!"
צרחתי, גופי מעט רופס, "אידיוט!"
זה מה שהצלחתי להוציא ממני. רק בטונציות מעניינות שמשכו עיניים סקרניות
וכלב נטול רגל שמאל אחורית.
רדפתי אחריו כמה שרק יכלתי, ואז נשבר בי משהו. אולי הלב?
"כאילו שלך נשבר הלב פעם!!" צרחתי לו, שוב
ואז נשבר בי עוד קצת,
"כאילו שהלב נשבר לך פעמיים!

תמיד קינאתי בשמחה הפשוטה והתמימה שלך. כן, ב"ה אני ילדה שמחה (כך אומרים) אך מעולם לא הצלחתי להגיע ולהבין את השמחה האמיתית הזאת, שבוקעת מתוך הנשמה ופתאום אתה כל-כולך באורות.
הבנתי רק אתמול. במסיבת פורים באולפנה. שירי פורים מקפיצים, כולן רוקדות ולאף אחת כבר לא אכפת איך היא נראית - קלטתי מהיכן פורצת השמחה שלך. וכשכולנו הסתדרנו במעגל אחד גדול ושרנו "וזכני" ועוד כמה שירים חסידיים בסגנון שוואקי במצבו

משלוחים עטופים מלאים מגדניות, בקבוקים,
ואיש שפותח את ביתו, שמח.
ואשה ראשה בפאה צבעונית צועדת במהירות,
חיוך על הפנים.
ורכבת ריקודים ארוכה,
ואוזני המן.
וזריחה אחת.
-----------
20/02/13 6:30

פורים שמח ומבדח :)

ענק מדהים ענק מקסים!
"פיקודי ה' ישרים, משמחי לב"
מקור בלתי נדלה של שמחה עבוד היהודי הוא קיום המצוות. שמחה של מצווה היא שמחה בעלת עוצמה גדולה כל כך, אשר רק כאשר חווים אותה מבינים את עוצמתה ועומקה.
התגברות פנימית, עשיית מצווה לשם שמים, ואולי גם מתוך קושי – אלו מותרים אחריהם שובל ארוך של טוהר ושמחה.
"נגילה ונשמחה בישועתך"
האמונה והבטחון בה' יתברך מהווים אף הם מקור אמיתי של שמחה. וזכור

(צויר בעט פיילוט)
בחרתי בציור הזה כי מבין כל הציורים שלי שציירתי אי פעם..הוא הכי אהוב עלי. (בינתיים) ואני לא חושבת שהייתי מצליחה אי פעם לצייר משהו קרוב אליו אפילו בלי העצות החכמות, ההכוונות ווהתמיכה שלה בפורום רישום וציור.
אני יודעת שהוא לא פרפקט.. אבל זה מה יש..
המון תודה! ופורים שמח!!:D

(אני יודעת שאת יודעת, אבל לפעמים שווה להיזכר שגם אם פספסנו דברים- אז הי, לפחות זה אומר שהיה מה להפסיד.)
שלוליות

אתה שומע את הצליל הזה?
אני כמעט ולא מרגישה
איך אנחנו נפערים חללים.
אם תרכון תראה את כל ההתפרצויות והמילים
והפיג´מות הלא מכובסות דחוסות שם ואיך
הן מושכות הכול כלפי מטה מטה מטה
ומרעידות את המיתרים
אני מפזרת ציפורניים לארבע רוחות תבל,
מטביעה

אחרית הימים או מחר.
ב-ראשית כתוב,
שגסיסת פריחתך, הדודבן.
תחדל מרמץ.

רציתי לספר לך על מישהי שאת מכירה. יותר נכון לומר - על מישהי שאת חושבת שאת מכירה. עלי בעצם.
אינני זוכרת כמה, אך הייתה זו תקופה ארוכה שניסיתי להתעלם ממך, ללא הצלחה. את, שמייצגת את ההפך הגמור ממני. את, שנהנית משטויות ובזה למחשבות. אף פעם לא הצלחתי להבין אותך.
כל יום מחדש הייתי רואה אותך ומתעצבנת. אולי כי חשתי מתוסכלת, אולי כי הייתי עייפה ואולי כי היה נראה שאת כל כך שונה ממני עד כי לעולם לא נסתדר.
את

בס"ד
הקדמה:
זה קרה בלילה חרפי אחד.הפצ'וצ'ים הצעירים צמר,צימי וצור התעוררו מהרוחות העזות שנשבו באין מפריע.
צור קם ראשון משום שהיה רגיש מאוד לקור.צימי קם אחריו בגלל צעקות הברר... של צור הקטן.אחרון קם צמר מדיבוריהם של אחיו הקטנים.לא היה לו קר בכלל.כנראה בשמו תמיד חם לו.הוא הביט בשמים ואמר לאחיו:
אתם לא שמים לב שאנחנו באמצע המדבר ללא ההורים?! אממ...אמרו צור וצימי.בדיוק,אתם לא צור וצימי
אלא

בס"ד

וישמע ישראל...(לה, כב.)



איך בלבלת יצועי אביך?
לא חששת שאנדֶךָ?
חלום 'בלהה' העברתני
וַעֲכַרתיךָ גם א-ני.

כוחי וראשית אוני
אז חיללת יצועי
לאמך קינאת קנֹּא
ובַבּוֹר אחיך אינו.

את שני נכדי 'חפצת' עָרוב
את בני יחידָהּ ביקשת לקרוב
ואמנם אחיו לא מכרת מכור
בלבלת מחשבתי הקשית לבחור

מבית לחם נדדתי הרחקתי הנדוד
מהלאה

(מקווה שכבר לא מאוחר :P)
שתמשיכי לכתוב ולכתוב ולכתוב סיפורים יפים! :)

טעם אספלט מזדחל בגרון
ותופס לי
הרבה יותר ממה שחשבתי.
כי אולי זאת סתם אני שמחקה
חיקויים , שחיכו לי
כל כך הרבה זמן בארון -
בלי מי שייגע, בלי מי שיידע
בלעדייך.

והגיע הסוף
וכמו גלגל מסתובב לו
את מותינו מצאנו על קצה
האספלט
שרק רצה להזכיר מה הוא היה
בשבילנו.

(חלון סגור זה קצת אטום. אבל גם שקוף.
מחשבות סגורות אוטמות אותנו.
מחשבות פתוחות בכוחן לשבר אדם אבל לפתוח ליבו של אחר.
ויש פורים ויש בו מן השמחה והאור שכל אחד צריך לנגוס בהם, ואולי אם מנסים לפוצץ בועות זה יכול להצליח.
לפחות עד הפעם הבאה.
ובחוץ לפעמים חושך. אבל זה לא חושך, זה היעדר אור.
כמו לחץ של לילה לפני טיול. ברכות, חג שמח)

בס"ד
לחיות בסרט
להאמין שהעולם הוא מושלם
לסמוך ולבטוח בכל העולם
להאמין שיש טוב אמיתי
(זה אולי סרט דוקומנטרי)
כשיש אינטרסים
יש מעשים
כשחברוּת זה פשוט
כי צריך חשיבוּת
(כמובן!)
טובת האחר זו גם סיבה
לעזרה או לסתם מסיבה
יש תירוצים חיוביים
כי אנחנו חיים לשם שמיים!

(לחיות בסרט זה גם לחשוב שיהיה טיול
-כאן מתאים סמיילי מסטול-
אבל מתישהו

תמיד פה מותק- בגשם וברוח, בשמש ובצל,
תמיד פה ב-ש-ב-י-ל-ך-!!

באלף נשיקות, ביצירת גוונים.
מלכת העולם עידודים.
לקחת למקפיא, להקפיא.
לל שעת חירום וזמן ועת.
אוהבת.

נ.ב.
את משתמשת בנשיקות?
(נשיקה)

תמשיך לעזור להן.
גם אקמול, קונים בבית מרקחת.

אני נכנס בסערה לאולם המרכזי, ניכר שפעם היה במקום אולם משתאות, בטח זה היה לפני שהמכשפה כלאה אותה. אני רץ במעלה המדרגות הלולניות, מסיבי. סימנים של עזובה, אבל היי! לא הייתם מצפים מדרקון נוראי לשטוף את המדרגות כל יום שלישי. במגדל, היא כלואה במגדל. אני רץ לעבר המגדל הגבוהה, השמועה אמרה שזהו המגדל המזרחי ביותר.
אני מטפס ומטפס, טועה, מגיע למבוי

(בתקווה)

קול ינשוף קורא
מענף עץ דובדבן
אל תוך חלונך

אור קטן, זהיר
מזהיר.
בוהק בחשיכה.
נוגע, מלטף,
נוגס באפילה.
כשושנה בין החוחים
כרעייה בין הבנות
את התקווה שעוד נותרה בי
התקווה לאהוב..

מעריצה.
על מה שאת ומי שאת.
[אני]

בס"ד

שימו לב לצל של האוטובוס עומד ברמזור..

אתמול ישבתי ליד האח החם, התחממתי והתחממתי עד שכמעט יצא עשן. החזקתי בידי כוס תה שהיה כבר קר וחשבתי עלייך, על איך הכל ניגמר...ליד האח עמד הפסנתר ולידו הכיסא שחיכה לך! ציפיתי שאולי תהיה פה , פעם אחרונה שתנגן ותשיר כמו פעם , אבל לא באת היית חסר. אני זוכרת בילדות שלי ושלך איך היית קורא לכולנו , למשפחתך שנבוא לסלון ונישמע את השיר או היצירה החדשה שלך.. איך ניגנת בפסנתר והיינו משבחים אותך כל פעם מחדש על כישרונך.

הכל התחיל בעוד יום, נפגשנו, ומאז, תמידהיה כיף לפגוש אותך.
מתולתלת שלי, יקירה. עוד לא היכרנו מספיק בשביל שאני יוכל לתאר אותך במילים גבוהות מידי. אני יגיד את מה שאני מכירה.

בפשטות ובחיוך שלא נעלם לרגע.
בזמן ששותק, וחוזר ואומר
ברגע שממאן לחזור.
בפרחים של חורף אביב וסתיו,
בימים הנהדרים שלנו יחד
זמן הווה.
פורים שמח!

אופניים
במבה
גלידת וניל וריבת חלב
דייג בנחלים
ה'
וופל בלגי בתוספות
זמירות שבת
חברותא
טיול ג'יפים
ילדים זה שמחה
כפרה (על הדג)
לישון על החוף
מדבר יהודה
נס (גם קפה)
ספר טוב
עונת החתונות
פו הדוב (הספר)
צלילה במים (כחול עמוק)
קרמבו
רוגע
שוקולד פרה
תותים בשמנת

~פורים שמח ומלא חסד~

בוואדי קופצים
כדור ושתי קרפדות
המבוכה רבה!

בס"ד

וכמובן לשאר המשפחה היקרה שלי:
משה(Admin) וגיסתי אסתר (צדיקה אחותך)
אילה(אילה שלוחה)
צפורה(צפורה) וגיסי היקר מנחם הומינר
יצחק(צחקן)
צבי(צבי ישראלי, Brandon Roy, שרוט תמיד, ושאר כינוייו)
ולהורים היקרים שלי.

היופי המשתרע
גרם לי לחשוב
לדעת שיש פה משהו
מישהו שלא התייחסתי או הדחקתי
גרם לי לבקש סליחה
על כל מה שעשעתי
כי בעצם מה אני בכלל?
ואיך העזתי להרוס את עולמך
בסתם שטויות,
שהם אסורות
דברים שביקשת שלא נעשה
ולא חשבתי רגע לפני המעשה
ואיך הרשתי לעצמי,
לפגוע במשהו שהרגשתי שהוא עולמי,
אבל הוא שלך ואתה אותו עשית
ואני, סתם אחת, עוד יצירה
שהורסת

את התמונה הזאת הכנתי ביחד עם אחותי נורית. חנוכה שמח !