בבניין מעבר לכביש. (כביש לא גדול לכן שומעת הכל)

היא מטורללת ככ.

כשהזמנו לה משטרה היא יצאה לשכנים שלה ממול (בבנין שלהם) וצרחה עלייהם . וזה לא הם.

לכן אני ממש מפחדת למסור פרטים ..

היא ממש ניראת ונשמעת עם בעיות נפשיות קשות

שלא תבוא תשרוף את הבית מטירוף.

אבל אני חייבת לעשות משהו.

דילמה.

מרגישה שזה לא תעמוד על דם רעך

לכן חוששת.

לא בא לי התעללות נוספת. הספיקו לי 4 שנות רדיפה שלא פסקו עד שברחנו עברנו דירה.

שואלת אם יש אופציה באנונימיות

דברים יזוזו מהר יותר מברווחה

מניסיון של תחנונים לרווחה להתערב אצל שכנים..

ועוד יותר מוזר איך לא שמים לב בבית הספר שהיא איננה.

תנסי לרחרח

אולי היא חסרה מידי פעם ולא ברצף

תמיד יש תירוץ שלא מרגישים טוב

יש לה משפחה די גדולה.

יש לה בעיות נפשיות קשות- רואים לפי ההתנהגות שלה.

ההתנהגות שלה מפחידה ולא מתאימה לאדם נורמטיבי.

אין כאן קהילה.

כל אחד לעצמו.

ירושלים- עיר ענקית....

למה זה אמור להגביל? הרי אני מוסרת מידע שראיתי בעיניים שלי.

בשביל מה צריכים את שמי?

ד"א היא יצאה הרגע בשאגותתתת מפחידות מהבית. היא חולת נפש. הזויהה

חשבתי לעשות כמו שכלה נאה הציעה

מה עם רב שכונה?

איפה הגרוש גר?

שכנים מהבנין בטוח שמים לב 

אני לא שכנה בבנייין.

אני מעבר גרה לכביש.

ושומעת הכל אז ברור שכל השכנים בבינין שומעים

אין לי מושג היכן הגרוש. אבל אם הם אצלה אולי הוא יותר בעייתי.

אין לי מושג מי זה רב שכונה? ואיך אפשר להגיע אליו?

כולם חיים כאן די לעצמם.

ז"א אם הם עמוסים הם לא יעשו כלום? כפי שקורה עכשיו?

מסכנים הילדים האלה

ומשם להתקדם?

הלוואי שתשיגי את הרווחה בטלפון קודם כל ואז שיעשו משהו

אני רציתי לדווח והעבירו אותי ל3 פקידות, בסוף אמרו לי תשאירי טלפון ויחזרו אליך..

רוצה לכתוב באישי איפה את גרה וננסה לאתר רב או דמות קהילתית באיזור?

אולי כמו שכבר כתבו כאן אנסה דרך בית הספר של הילדה וזהו

נראה לי ששתיים מהילדים לומדים פה באזור.

הם נוסעים באוטובוס מסויים שסוף המסלול שלו זה כאן. פשוט עולים לכמה תחנות.

הם לא יענו לי?? ברווחה?

מקווה שגם יענו וגם יטפלו 

כל הכבוד על תשומת הלב

לא רואים אותם .

רק מהבית שלהם אני רואה אותם מידי פעם

אני גם לא הרבה יוצאת מהבית..מטופלת בקטנטנים ב"ה

רואה הכל מהסלון.

היתה שבת שה-בת עמדה בחלון כמה דק' כשהאכלתי את הקטנים...ניסיתי ליצור קשר עין...לנופף.

או שלא ראתה, או שלא רצתה להגיב.

תכלס היא צודקת..היא לא מכירה אותי.

לראות אותם זה פשוט כואב.

כמו שכבר כתבתי הבת מאוד מגינה על האמא.

כשהזמנו את המשטרה בפעם הראשונה היא אמרה שזה לא נכון ולא חטפה מכות. (ראיתי..)

מה גם שמאיפה נחחתי?

ע"מ ליצור אמון צריך להאזר בסבלנות.

והם חייבים עזרה עכשיו! לא עד שהיא תאמין בי ותתחיל לטפטף מידע.

לדעתי היא יכולה להזיק להם גופנית.

ראיתי באחת הפעמים שהיא רצה אל הילדה עם משהו ביד והיא גוננה על עצמה. לא יודעת מה היה לה ביד..אבל זה מרטיט.

הם לא ככ נמצאים בבית או הולכים לבית הספר.

לכן קשה לעקוב אחרייהם.

לגשת באופן ישיר אני חוששת

היה לי כמה וכמה תיעודים.

ובעלי דרש שאמחק.

פוחד שיתנכלו אלינו אם יוודע הדבר.

יצא לנו פעם שסיפרנו משהו ואנחנו סובלים מהעניין הזה עד היום.

ומאז הוא מפחד בכל הדברים שקשורים להלשנות.

הם היו תיעודים חדים. לא של אלימות אלא של מקרים מזוויעים אחרים...חבל שמחקתי.

עכשיו חורף ובקושי רואים משהו.כך שכרגע אין איך לתעד.

מה שבטוח בפעם הבאה שחלילה אם תהיה אתעד.

זה מצריך להיות דרוך כל הזמן.

ב-2 מקרי אלימות שם שראיתי .דרך גורם שלישי ששוחח עם משהי ברווחה שאחראית ומנהלת בירושלים

והמשטרה אכן הגיעה.

אך לא עשו כלום. דיברו עם האמא.

וזהו.

בשתי הפעמים הילדה הגנה על האמא. ואמרה שלא היה כלום.

לא ברור לי לאן להמשיך.

חייבת לעזור להם.

חוץ מהרעיון של לנסות לדעת היכן הם לומדים ולערב את בית הספר.

קיבלתי כאן כמה העיצות שאיישם אותם בעז"ה.

וה' יעזור.

שלא נדע עוד כאלה מקרים עצובים!!!

גם אם תזדהי רק בתור 'שכנה' בלי פרטים.

את יכולה לשלוח לי בפרטי איזור/שכונה ואפנה אותך ישירות למי שאמור לטפל בפניה, ולא יכול לטאטא אותה..

את יכולה לשלוח במייל או פקס עם העתק להנהלה, ואני מקווה שההתייחסות תהיה אחרת..

תודה על תגובתך!

כתבתי שאני רואה!!!!!!

לא על סמך שמיעה!

ר-ו-א-ה!

מקווה שעכשיו יותר מובן.

אני מבינה שאת כותבת ממקום של כאב. וניסיון.

אבל לא נראה לי שהיית שותקת כשאת רואה מכות מול העיינים. משיכת שיער לילדה בת 12. מכות עם מטאטא/קולב לילדה .

את רואה את האמא בעירום מתקלחת עם הילדה בת 12!!!

כן!

המקלחת נמצאת בדיוק מול דלת המרפסת והיא בלי בושה משאירה את הדלת פתוחה. (ברור לי שהיא פתוחה מחוסר שימת לב)

היית שותקת???

אניני עומדת שם ומחכה לראות מה תעשה. היא פשוט עושה את זה כל הזמן ואני מטיילת בבית ,מסדרת,מארגנת, עסוקה בבית שלי ותוך כדי רואה את הזוועה הזו. איכס.

זו בעייניך אישה נורמלית?

לא אפרט יותר מה היה עם הגבר! זה לא המקום המתאים!

הכל צילמתי, עד שבעלי אמר שאמחק א. כי פחד ב. יש איסור לצלם (כתבתי למעלה שאתעד וכנראה שלא אעשה זאת)

אני סוגרת את הוילונות מאז.

אבל עדיין המראות רצים בראש ומרטיטים את הלב - שאולי אני עושה טעות ששותקת. (עד שפניתי כמובן)

זה שיש לך כאב מסויים סביב הנושא זה משהו אחד !

וזה שיש מציאות של ילדים מוכים זה משהו שני !

ואם את שותקת נשמה את עוברת על חוק חובת דיווח!!!

ואכתוב שוב -לראות ילדים שהאמא מטורפת על גבר ומאבדת שליטה ,צועקת, ושואגת עלייהם,ומכה אותם עד כדי שהם בורחים ממפתן הדלת, ויום אחד נעלמת עם הגבר ובקושי נמצאת בבית, והם ישנים לבד מאוחר, ולא בדיוק אוכלים וגם לא יוצאים לבית הספר ואת שותקת

זה א-כ-ז-ר-י-ו-ת!

זו לא התנהגות של עוד אישה טיפוסית. זו התנהגות של אישה מטורפת!

אני מרחמת על ילדים פצועים שכאלה. ומחוייבת לדווח. (באנונימיות)

צעקות זה לא סיבה לפנות לרווחה -נכון. יש כמעט בכל בית צעקות.

אך ילדים שחוטפים מכות. ילדים שהאמא מסתובבת לידם בעירום מלא גועל נפש! (אינך חייבת להאמין! מספיק שאני רואה והיתה לי עדות). ילדים שאין להם מה לאכול כי האמא נעלמה לה.ילדים שמקבלים צעקות סליחה, שאגות פוגעניות שפוגעות בנפש כדוגמת "חולת נפש - את צריכה כדורים" "מה יצא ממך- את אפס" ועוד כהנה וכהנה -על זה לא שותקים יקירתי!  וזו סיבה ממש טובה לפנות לרווחה!

וזו טיפה מן הים.

עם כל הכאב שבדבר הייתי ממליצה לך לקרוא את הודעות לפני שאת מגיבה בתוקפנות. גם אם זה ממקום של כאב.

וד"א חידשת לי שכשמדלקים טלוויזה זה נשמע כמו צעקות. אותו קול, אותו סגנון דיבור, אותה דמות , החלון פתוח -אני רואה אותה צורחת על הילדה אבל כנראה שזה מהטלוויזה והתבלבלתי.........!

שאלתי אם אפשר לדווח באנונמיות. והתפרצת יקירתי.
 

הבעיה היא שזו דירה שלנו. היתה תקופה ששוחחנו על למכור את הדירה  .

הבושה הכי גדולה שהיא דתייה ממש (בחוץ היא עם כיסוי ראש מלא ,חצאית ..צנועה)

ב"ה הילדים שלי קטנים ולא מבינים.

הבעיה מתחילה כשאורחים מגיעים.

אחי הגיע אלי שבת וראה...היא היתה בלבוש מינימלי.

נאלמתי דום.

סוגרת וילונות. כרגע זה מה שיש לי לעשות.

מה גם שמאז שהיא נעלמה כבר אין את הזוועה הזו.

ה' יעזור

באמת מתחשק לי לעוף מפה!

בלי קשר לילדים , גם בשבילי זה נורא

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...