שאלה לא ממש קשורה: חולצות שבת ואקונומיקה - שילוב מוצלח?באר מרים
יש לי אוסף של חולצות שבת לבנות של הבנים שעברו מסע עינויים בסעודות החג של ראש והשנה ונמצאות עכשיו במצב מזעזע.

בדרך כלל אני מכבסת חולצות שבת בכביסה ארוכה של 60 מעלות עם מלבין כביסה (סנו אוקסיגן או קליה..).

חושבת שהפעם צריך משהו יותר דרסטי.

אקונומיקה תעשה את העבודה או שהיא עשויה להצהיב את החולצות?

יש למישהי ניסיון?
אם שמים רק חולצות לבנות בלבד זה ממש ילבין.רויטל.


ולא יצהיב? יש לך ניסיון..באר מרים
חשבתי לשין את כל החולצות ביחד עם אקומוניקה, גם את אלה של בעלי והבנים הגדולים.

חבל לי להרוס להם את החולצות..
לי אף פעם לא נהרס העיקר לבד.רויטל.


לשים אקונומיקה על הכתמים ולהיות בהיכון לשטוף כשהכתמים נעלמיםקרן-הפוך
אקונומיקה עלולה להשאיר כתם בגוון סגול בהיר.
תלוי בבד.

להכניס למכונת כביסה אחרי שהכתמים טופלו עם האקונומיקה.
ייתכן שתצטרכי לעשות 2-3 סבבים, כי אם כתם אחד התנקה ואחר לא, תצטרכי לשטוף ואז שוב אקונומיקה רק איפה שנשארו כתמים עדיין.
המחשבה שלי היתה להפעיל את המכונה עם אקונומיקה בקדם כביסה..באר מרים
יש לי כמות ענקית של כביסות ולא אגיע לטפל אישית בכל כביסה..
מתמודדת עם 3-4 מכונות ביום בשוטף, ועם כל הילדים בבית בסגר בקושי עומדת בזה. לא אגיע להשקעה אישית..

(רק החולצות הלבנות של ראש השנה ממלאות אצלי מכונה וחצי כשכל מכונה של 8 קילו..)
לא אקח אחריות להמליץ לשים במכונה...קרן-הפוך
לא. לא כדאי לשים במכונהאמהלה


בדיוק שמעתי מחברה שלשים שתי כפיות אבקת אפיה עם האבקת כביסהבוקר אור
ממש מלבין את החולצות שבת הלבנות
יש ממש כתמים?
יש לי חברה שעושה ככה באופן קבוע. אני מפחדת.לפניו ברננה!
(היא משרה בגיגית עם אקונומיקה מדוללת ללילה)
גם אמא שלי עושה ככהמטילדה
ולא מצהיב?באר מרים
אם לדייק. הייתה עושה ככה. שניםמטילדה
בנשחם האחרונות כבר לא. לא יודעת למה הפסיקה.

לא, הם לא היו מצהיבות בכלל.
מה שכן הרגשנו שזה קצת הורס את החולצות שלנו, הבנות..
יותר בקטע של מסמרטט אותן
אבל לא נראה לי שכביסה אחת תעשה את זה.
אם זה חד פעמי נראה לי מצויין
תודה, אנסה ואדווח..באר מרים
תשפכי קצת על כל כתם. תמתיני 2 דקות ותכבסי. שימי אח"כ בשמשאמהלה

יוצא כמו חדש

 

לא פרקטי..באר מרים
סורי...אצלי זה הדבר היחיד שעוזר.ניסית וניש קליה לכביסה לבנה?אמהלה


ספוג הפלא- מכניסים למכונה וממש מנקה את הכביסהליד ה'
הלבנה
הו אלא מתפורר במכונה?מאוהבת בילדי


לא.. מתעוות קצת.לפניו ברננה!
ניסיתי פעם אחת..
מאז לא חזרתי על זה אבל לא יודעת למה..
שהבנים ישימו אקונומיקה על כל כתם.ירושלמית טרייה
אולי כך ילמדו ללכלך פחות. או לפחות להעריך את העבודה שעושים בשבילם.

למה הם רק מלכלכים, מנגנים ברעש כל שעות היממה, אוכלים, ולא משתתפים בעשייה? אני לא הייתי שורדת יומיים בעומס שלך. ואצלי גם היה שקט כי אני שונאת רעש..

אולי כדאי להרגיל אותם קצת לחיים של משפחה ולא של פנימיית בנים, שלא יהיו בשוק כשיתחתנו, הם והכלות שלהם..

ההצעה שלי לעיל הייתה ברצינות. אם אחי למד לגהץ, אז גם הם יכולים להועיל.

אני המומה מעצמי שאני מעיזה להגיב פה - אני הבטלנית שבקושי מסתדרת עם שתי ילדות ובעל שעובד מהבית. אבל העומס שאת לוקחת על עצמך נראה לי הזוי. אז סליחה ומחילה אם מה שכתבתי נראה לך לא במקום.
המלכלכים הגדולים מתחת לגיל 7 😉 אז לא פרקטי..באר מרים
החולצות של הגדולים מתלכלכות לרוב בזמן שהם מטפלים ומאכילים את האחים הקטנים שלהם או מושיבים אותם עליהם לזמירות בשולחן שבת.

הגדולים הם אלה שהרבה פעמים משאירים במוצש מאוחר בלילה (אחרי שעזרו בהשכבת הקטנים ובניקוי הבית) את החולצות המלוכלכות ויוצאים חזרה לישיבות..
את החולצות הלבנות אני בדרך כלל מכבסת רק בקאשון, כדי לוודא שכולם כבר החליצו, ככה שממש לא שייך להפיל עליהם את זה.

הבנים שלי (אלה שבבית, והגדולים כשהם בבין הזמנים..):
מחליפים טיטולים, מקלחים את הקטנים, מסדרים את הבית, שוטפים רצפה, תולים כביסה, מבריקים כלים-שיש-כיורים, עושים שירותים-אמבטיה ויש שניים מהן שגם מבשלים ממש (האחרים יכולים להכין לכל המשפחה חביתות/פסטה/טוסטים וכאלה..), ככה שקשה לטעון שהם לא שותפים בבית (כמובן שלא כולם עושים הכל בכל יום..)

ניהול הכביסה הוא אחת המשימות הדי בודדות שאני עושה לבד בעצמי. (הם מפנים את הסלים המלוכלכים למרפסת שירות, תולים כביסה, ולוקחים את הערימות המקופלות לארונות. השאר עלי..) מעדיפה ככה, כי זה מאפשר לי לנהל ולתחזק את נושא הבגדים. (בסוף ההריון האחרון אחד הגדולים לקח אחריות גם על מיון הכביסה והפעלת המכונות, אבל אחרי שהתאוששתי מהלידה החזרתי לעצמי את התפקיד מבחירה..)

ולעניין המדובר, כשכל מוצ"ש, גם אם אני מפעילה 3-4 מכונות ביום שישי וממש משתדלת לרוקן את הסלים ככל האפשר, יש לפחות 6-8 מכונות ולפעמים יותר, לא שייך להשקיע בטיפול אישי בכל חולצה..
אוקיי, נרגעתי: -)ירושלמית טרייה
באמת דאגתי, לפי הודעות אחרות שלך.
אבל אני לגמרי לא בעניינים על איך החיים במשפחות עם הרבה ילדים. אחרת הייתי יכולה להבין לבד שהם עוזרים המון..

האמת לדעתי אקונומיקה מצהיבה. אולי כדאי לשים מסיר כתמים טוב כמו הורוד של יעקבי, אבל זה לשפוך בקבוק שלם לכל מכונה כדי שאולי יעזור. וכדאי להשרות קודם בחומר.

אולי אפשר לקנות הרבה חולצות מאד בזול ולזרוק מדי פעם..
וואו מדהימים!הבוקר יעלה
תשמרי לי לשידוכים לבנות שלי
אבל מהקטנים...
מניסיון זה מעולהדבורית
שמה ישירות על הכתם
מפעילה די מהר
לא להשאיר ככה
איזה מהממים יוצאים אח''כ הבגדים תענוג
אני שמה אקונומיקהתודה לך ה' 🙏
אני מכניסה את החולצות למכונה, מכינה אותה להפעלה, אבקה+ מרכך..
שופכת לתוך המכונה על החולצות אקונומיקה ( לא קצת) ומפעילה מיד.
תולה בשמש
החולצות יוצאות נוצצות!!!
טיפים לכביסה...שמחה
★לא כדאי לכבס חולצות לבנות בהרתחה.
יש כתמים שחום גורם להם להתקבע (שוקולד, דם...).
★עדיף לכבס כמה שיותר מהר. ככל שהכתם טרי יותר- הוא ירד בקלות יותר.

אני משתדלת חולצות של שבת לכבס ביום ראשון. ואחרי חג של יומיים אני ממש משתדלת לכבס במוצאי חג. ואם שכחתי כמה חולצות- לא נורא, אכניס למחרת עוד מכונה. זה שווה לי כי זה משמעותי מאוד בהורדת כתמים.
אני מכבסת רק בשלושים מעלות. זה גם עדיף לכתמים, וגם שומר על איכות החולצות.
חולצות לבנות וכביסה בהירה אני עושה כמוך- עם קליה בקדם כביסה.
אבל מקפידה גם על מה שכתבתי. וככה נדיר שנשארים כתמים.
אני גם לא תולה בשמש, כי זה גורם לכביסה לדהות. וחולצות לבנות זה גורם לצבע להיות עכור. אני מייבשת במייבש או תולה בתוך הבית.
אם נשאר כתם על חולצה- אני לא מייבשת במייבש, אלא תולה. הרבה פעמים הכתם עובר מעצמו עם חשיפה לאור.
ומה שלא (פעמים נדירות)- אני אטפל רק לפני הכביסה הבאה: אשים אקונומיקה מדוללת ישירות על הכתם בעזרת מקל אזניים, ומיד למכונת כביסה.

(וגם אצלי ב"ה חולצות לבנות אחרי יומיים חג- זה מכונה וחצי...)
אפשר להוציא דם מבגדים??? איך??ה' אלוקינו
שוטפים במים קרים בלבד. אפשר גם לשים מעט מי חמצןאמהלה


לא הבנתי.עשיתי כבר מכונה עם בגד עם דםה' אלוקינו
40 מעלות, ג'ל כביסה ומרכך
לא יצא..וגם מסיר כתמים
נכון. מים חמים מקבעים דם. תנסי מי חמצן. או אקנומיקה נקודתיתאמהלה

אם זה בגד לבן. ואז לשים בשמש

הוא אפור. מי חמצן?? נשמע מלחיץה' אלוקינו
בכלל לא. פעם הלכתי עם אחד מילדי לבדיקת דם. האח דקראמהלה

אותו מלא פעם עד שמצא וריד

פתאום נהיה שפריץ של דם שלכלך לי ולילד את הבגדים בצורה הזויה.

האח הנבוך לא איבד עשתונות כמוני.....

אחרי שהרגיע את הילדון וסיים את הבדיקה,

לקח בקבוק של מי חמצן וגזה ופשוט תוך כמה רגעים לא היה זכר לאסון....

הוא לימד אותי שזה הפטנט להורדת כתמי דם.

קונים את זה בבית מרקחת. לא צריך מרשם כמובן.

אבל בעיקרון- סנו אוסיג'ן עושה את אותה הפעולה אולי בפחות דרמטי... אוקסיג'ן=חמצן

האמת אחלה דרךאהבת ישראל!!
רק עלול להיות מביך לשמוע מאח


יש פיתרון גם להוריד דם קרוש בשניה, אחרי כמה ימים שזה על העור? (חוויות אינפוזיה ואפנדציט)
בדיוק אותו רעיון. מי חמצן. זה בדיוק הייעוד שלהםאמהלה


והחלמה מהירה! רק בריאותאמהלה


אמן! אבל זה זכרונות עבר..אהבת ישראל!!
אי שם באחד החופשים של היסודי

אבל בריאות זה תמיד חשוב
מגניב ביותר!ה' אלוקינו
תרססי ישירות על הכתם..אהבת ישראל!!
אני אוהבת את סנו רסס כבס. להיט לכל דבר. אפילו לברזל של תינוקות..
אם צריך אז תרססי הרבה.. תפעילי מכונה ותתלי.
מוריד לי את כל הכתמים..
גם אם כבר עבר כביסה 1?ה' אלוקינו
בכתמיםאהבת ישראל!!
של דם לא יצא לי במצב כזה, אבל גם בכללי אין לי הרבה ניסיון..
עם כתמים אחרים, גן של ברזל וכאלה, ולפעמים גם גדולים של תינוקות, כן עבד מעולה
הזכרתם לי!אהבת ישראל!!
שאני גם תמיד מנקה לפני כן את הכתם.. לפחות כשזה בבגדים שלה (חוץ מברזל כי זה חסר תועלת. ריסוס וגמרנו). אבל יש לי ילדה אחת אז זה לא חוכמה..
מסכימה עם אמהלה...שמחה
מקווה שארבעים מעלות לא גרם לקבע את הכתם. (אני מכבסת רק שלושים מעלות. הרתחה עושה רק ל תחתונים-גופיות-מגבות)
תנסי עם מי חמצן
או לשים אקונומיקה עם מקל אזניים על הכתם.

ופעם הבאה- לשטוף כתם של דם מיד במים קרים.

עוד אפשרות לכתמים של דם או שוקולד:
יש סבון של אסטוניש שנקרא "סבון פלא". הוא קטן ומוצק. לפני הכביסה לשים על הכתם לפי ההוראות.
ת ו ד ה. ו40 מעלות זה לא הרתחהה' אלוקינו
נכון, ברור...שמחה
התכוונתי שאני לא עושה יותר מ-30 מעלות
חוץ מהרתחה בדברים שציינתי.

והבן הגדול שלי עכשיו בישיבה גבוהה וכמה שבועות רצוף לא בבית- מכבס לבד. ושם אין פחות מארבעים מעלות.
אמרתי לו שאם יש בגד עם כתם- לנקות לפני שמכניס למכונה, שלא י קבע.
גם שלי..באר מרים
אבל לא השתכנע להפריד צבעים..

את החולצות הלבנות הוא צובר ולא מכבס שם, בעלי קופץ אליו פעם בשבועיים לקחת.

את כל השאר מכבס ביחד - הגופיות שלו כבר במין צבע אפרפר דהוי מגעיל מרוב צבע שירד מהמכנסיים, אבל זה ממש לא מזיז לו..

והיום הוא הודיע לי שבגלל הסגר הוא כנראה ישאר בישיבה עד אחרי סוכות... אני די מבואסת מזה, ומצד שני שמחה שטוב לו שם..
אני מכניסה בגדים עם כתמי דם למכונה רגילה ותמיד ירדיראת גאולה
מוסיפה למכונה סנו אוקסיג'ן.
בד"כ מכבסת על 30 מעלות, לא סגורה אם ניסיתי גם 40.
איך נראה הסמל של קדם כביסה?יעל מהדרום
לק"י

ואיפה שמים חומר לקדם כביסה?
התכוונת להגיב לי ?ה' אלוקינו


כן, אבל בטעות....אולי את יודעת?יעל מהדרום
וואלה לא, מה זה אומר קדם כביסה?ה' אלוקינו


נראה לי שטיפה נוספת לפני תהליך הכביסהיעל מהדרום
שמים חומר בתא הימני של המגירהיראת גאולה
מתוך 3 תאים.
יש לזה סימון במגירה של 1 או משהו. לעומת התא השמאלי שיש לו סימון של 2.

בתוכניות - אצלי יש תוכנית שפשוט קוראים לה pre wash.
תודה!! (אצלינו בצד ימין זה א.כביסה. נסתכל מה קורה בשמאל)יעל מהדרום
שמעתי...שמחה
שאקונומיקה הורסת את מכונת הכביסה.
אבל לא ניסיתי.
אני פעם השרתיצעד בחול
חולצות לבנות עם אקונומיקה מדוללת במים, למשך חצי שעה בערך.
ואז למכונה- ולתלות בשמש!
השמש גם עושה עבודה טובה בהלבנה.
לא הצהיב בכלל, עשיתי את זה פעם אחת.
כן, אקונומיקה מלבינה אותןאורי8
אני אוספת את כל החולצות הלבנות שלא ירדו להן כתמים בכביסה הרגילה, ומפעילה מכונה עם אקונומיקה, הכל יוצא לבן ונקי.
איך בדיוק?דפני11
כאילו איפה את שמה את האקונומיקה?
וגם
נראה לכן שחולצה לבנה (חדשה!!) שכנראה ירד עליה צבע של בגד אחר (כחול) אקונומיקה תצליח להוריד את הכתם?🙏

ובכל אופן, @באר מרים תעדכני איך יצא...
שמה את האקונומיקה בתא של הג'ל/ אבקת כביסהאורי8
שופכת אקונומיקה, במקום ששמים אבקת כביסה. מוסיפה מעט אבקת/ ג'ל כביסה . וגם מרכך( שיהיה פחות ריח של אקונומיקה).
אף פעם לא יצאו לי חולצות צהובות. כמעט כל שבוע מפעילה מכונה אחת כזו. והחולצות יוצאות לבנות כשלג.
לכל ההמליצות על השריה/כיבוסרק טוב!
עם אקונומיקה-

אין אצלכם צווארונים או חפתים עם טיפה צבע או דוגמה קטנה? הכל לבן ממש לגמרי?

איך אפשר לכבס עם אקונומיקה חולצות כאלה?
אני כיבסתי גם עם קצת דוגמאותדבורית
וגם אופייט וקרם ולא רק לבן
כמובן שלא תגע אקונומיקה ישירות בדוגמא
אם זה מעורבב בכללי במים של המכונה זה אמור להיות בסדר
אצלי לפחות לא נרשמו נזקים וכיבסתי ככה לא מעט
כיבסתי ככהאורי8
בדרך כלל זה מוצא אחרון , בבגדים כאלה, או שירד הכתם, או לפח. אז אני מנסה, לפעמים, המעט צבע לא יורד, לפעמים דוהה קצת, ועדיין אפשר להשתמש בחולצה. מכניסה בגדים כאלה לכביסת אקונומיקה, כשאין לי מה להפסיד.
מסיר שומנים על הכתם ל20 דקות בערך מוריד את הכלכלהטרייה
אז מעדכנת: יצא מעולה!!!באר מרים
כל הכתמים ירדו מכל החולצות.
ולדעתי לא רק שלא הצהיבו, אלא אפילו חזר לחלקן הצבע הלבן.

מה עשיתי?
תכנית ארוכה של 60 מעלות עם קדם כביסה והשריה.
בתא של הקדם כביסה שמתי אקונומיקה, ובתא של האבקה הרגילה שמתי גם אבקה רגילה וגם מלבין של קליה.

יצא מעולה!!

לגזור ולשמור לכביסות הענק של אחרי שמחת תורה...
תודה שעידכנת! איפה תלית?ליד ה'
בחוץ בצל.באר מרים
תודה על העדכון!!דפני11
מה זה קדם כביסה? איך אני מזהה אותו אצלי?
איזה מכונה יש לך? אולי מישהי תוכל להסביר לך בדיוק...לפניו ברננה!
אצלי כתוב pre-wash. זו עוד שטיפה לפני הכביסה
אין חשש שיישארו טיפות אקונומיקה בתא, ויצאו בכביסה הבאה?יעל מהדרום
אני אכן חוששת לזהאורי8אחרונה
ובגלל זה אחרי כביסת אקונומיקה אני תמיד מכבסת כביסה לבנה, או כביסת סמרטוטים. ואז אם נשארו טיפות אקונומיקה הן ישטפו בכביסה שהן לא יזיקו בה.
אוופ (פריקה)השקט הזה

בבקשה שזה לא יתפתח לדיון של בעד או נגד חיסונים. תנסו להתייחס רק לתחושות ולרגשות שלי.. ואולי להציע פתרונות מעניינים אם עולה לכן


 

היינו אמורים ללכת הערב למסיבת חנוכה עם הצד של בעלי.

בשבת גילינו בדרך אגב שיש שם בן דוד שהילדים שלו לא מחוסנים והם מירושלים שזה כן מקום שיש בו התפרצות (אם היו מגיעים ממקום אחר שאין בו התפרצות השיקולים היו אחרים, אבל מעניין שיש קורולציה בין מקומות שיש בהם התפרצות לאנשים שלא מתחסנים)


 

בקיצור כנראה בעלי ילך עם הבנות שכן מחוסנות ואני אשאר עם התינוקי בבית וזה ממש מבאס להעביר ככה את נר שמיני לבד..

וגם מבאס שמגיעים למסיבה הזו אנשים שלא פגשתי כבר הרבה זמן ויהיה נחמד לפגוש אותם (כמו דודה של בעלי שאני אוהבת ומגיעה מחו"ל) ואני צריכה לוותר על להגיע בגלל זה. ושכבר בן דוד אחד שהיה אמור להגיע מחו"ל החליט כבר לפני כמה זמן לא להגיע בדיוק מאותה סיבה


 

זה מעצבן אותי שיש לבחירות של אנשים השפעה כזו על הסביבה שלהם😐

 


 

 

 

ממש ממש מבאסמתיכון ועד מעון

מבינה אותך מאוד!!!

תודה💕השקט הזה
אני אישית לא נמנעת מללכת כי גרה במקוםבורות המים

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי


אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות


אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך


אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..


ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

תכלס את צודקתהשקט הזה

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

בן כמה התינוק?רק טוב!אחרונה

שייך לשים אותו עליכם במנשא?

או אם הוא קטן ועדיין רוב הזמן בעגלת אמבטיה אולי מראש להגיד שאת מבקשת שלא יתקרבו כי עם כל המחלות שמסתובבות עכשיו את חוששת עליו.

ואם הוא כבר בגיל כזה שמסתובב אז אם נעים לכם, להגיד להם מראש שממש התלבטתם אם לא לבןא בגלל זה, אבל בסוף החלטתם שכן, אבל מבקשים שלא יתקרבו לתינוק כי אתם מפחדים. 

אני חושבתשירה_11

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

תשמעי, אני גרה במקום הכי סאחי שיכול להיותהשקט הזה
אני לא חושבת שיש סביבי אנשים שלא מתחסנים🙊


וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.


וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

אז לגמרי שיישאר איתו! תמצאו דרך להסביר..תודה לה''
גם אני לא הייתי מביאה את הקטן...
חח לא צריכה למצוא דרך להסבירהשקט הזה
ממש לא אכפת לי להסביר בפירוש שלא הגיעו בגלל שהם לא מחוסנים. לא רואה סיבה להתנצל או להסביר. אם כבר הם צריכים להתנצל. אבל עדיין זה הצד של בעלי ויותר הגיוני שהוא ילך. 
אבל אם לך יותר חשוב להגיע ולבעלך זה בסדר להישארתודה לה''
אז תלכו על זה
לשנינו חשוב להגיעהשקט הזה

זה לא שלי יותר חשוב. גם בעלי רוצה לפגוש את המשפחה שלו ומן הסתם יותר ממני

 

למרות שכרגע הוא אומר שלא מרגיש טוב אז אולי בסוף יצא שבאמת אני אלך🙊

מבאס על ההרגשה!אר

מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?


בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)

בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....

אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד 

נראה לי שהכוונה לחצבת ולא לשפעת...בארץ אהבתי
הם לא מחוסנים בכלליהשקט הזה

וספציפית לחצבת

 

זה מסיבה באיזה אולם קטן אז אין חדר שאני אוכל לשים אותו שם.. אחרת זה באמת יכל להיות פתרון נוח

חיבוק, באמת מבאס מאוד...בארץ אהבתי

מבינה את ההחלטה שלכם.

וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..

וואי זה ממש מבאסממשיכה לחלום

אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?

או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

זהו, שחושבת לבדוק באמת אם יש איזה חברה פנויההשקט הזה
אבל עדיין מבאס על המשפחה
באמת מבאס ממשניגון של הלב

אולי זה ירגיע ואולי לא, אבל ירושלים ענקית, וההתפרצויות הם במקומות מאוד ספציפיים ולא בכל העיר, ככה שהם לא גרים או מסתובבים הרבה באיזורי ההתפרצות (שהם מצומצמים) לא הייתי חוששת יותר מאשר אנשים ממקומות שאין בהם התפרצות

יש לך מידע איפה יש התפרצויות?השקט הזה
או איפה אפשר למצוא מידע כזה?
מבאס ממש...פאף
מבינה אותך ממש, ובאמת כנראה לא תמצאי תחליף ראוי, אבל יפה שככה את מתבאסת על לפספס מפגש משפחתי של הצד של בעלך! מקווה שתפנקיצאת עצמך בדרך אחרת...
כן, זה באמת מיוחדהשקט הזה
אבל יש לו משפחה מקסימה ובגלל שהיא לא מאד גדולה אז אפשר גם להצליח להכיר את כולם וליצור קשרים
איזה כיף שיש לך קשר טוב עם המשפחה של בעלךאמאשוני

באסה להפסיד מסיבה,

אבל אני חושבת שהמחשבה על "אני מפסידה בגלל בחירות שלהם"

היא לא ממש נכונה ובטח לא מקדמת.

יש הרבה בחירות של אנשים שמשפיעות על הסביבה, ועדיין הבחירה של מי שנמנע היא גם בחירה.

מכירה מלא שלא ילכו למסיבות ביו"ש בגלל חשש מהדרכים,

ואף אחד לא יגיד בגלל בחירה שלהם לגור במקום מסוכן אני מפסידה מסיבה.

או בגלל ענייני כשרות/ צניעות.

כשהקטן שלי היה בן פחות משנה, גם הייתה תקופת התפרצות חצבת, ושמרתי עליו בבית ככל יכולתי,

ככה שמבינה את הבחירה שלך להישאר,

ועדיין כדאי לתייג את זה שאת בוחרת להישאר כדי לשמור על התינוק שלך, ולא בגלל בחירות של אחרים (שבעינייך זו בחירה חסרת אחריות, מבחינתם זו בחירה על אוטונומיית הגוף שךהם וזו זכותם בדיוק כמו זכותה שך בחורה ללכת עם גופיה גם אם זה מייצר קונפילקט לאחרים.


לעניין פתרונות, אפשר לבקש שיפתחו זום בזמן הדיבורים, זה נחמד לראות אנשים ככה ולשוחח איתם

אצלנו עושים את זה עם חלק המשפחה שבחו"ל.

אם לא עושים אצלכם תוכלי לעשות שיחת וידאו עם בעלך ולבקש לפטפט עם האנשים שרצית במיוחד, ועל הדרך גם עם השאר..

ותפנקי את עצמך הערב בלי קשר 😀

איך אתן מאחסנות מטפחות?מחפשתהמלצה

לובשות עבות וריבוע ככה שזה תמיד נראה בלאגן..

רעיונות ותמונות יתקבלו בברכה!

לי יש כוורתכנה שנטעה

של ריבועים קטנים ואני מגלגלת לבפנים את המטפחות. ממש קליל לסידור (סתם לגלגל ולתקוע) ונראה מסודר כי איך לא

כמו הכוורת שיש בקמיליון?נפש חיה.
אצלי הכנתי מתלה מדופן של מיטת תינוק ישנהטארקו

ואז אני תולה על זה


זה לא סופר מסודר אבל זה נוח לי וקל ונראה יפה בעיני

כל אופציה שדורשת קיפןל/גלגול לא החזיקה לי

במגירה, מקופלות ועומדות אחת ליד השניההשקט הזהאחרונה
ככה שאני פותחת את המגירה ויכולה לראות את כל המטפחות
ילד שיש לנו התמודדות איתו לאחרונהאובדת חצות

עקשן

מתחצף אם לא מקבל ממתק (מקבל המון אבל דורש מה שרוצה)

אומר לנו "אתם חצופים"או- אני שונא אתכם

מרביץ לנו כשכועס

מרביץ לאחיו המון ומתנכל אליו


ילד טוב ירושלים בגן ואצלנו- מלא התמודדות..

ולא ברור לי למה.


מה עושים? איך מתנהלים? אני מרגישה שהוא מוציא ממני כעס וחוסר סבלנות, קשה לי עם האופי שלו כשאני רגועה ונעימה.

ובמיוחד מעצבן אותי כשהוא מתנכל לאחיו שעדין ואפילו לא מחזיר ואוהב אותו (אולי הוא מרביץ לו מקנאה- לאחיו יש אופי רגוע כמו שלנו)


אנחנו כועסים עליו לצערנו כי זה מה שהוא מוציא מאיתנו.

הלוואי שהייתי מצליחה להיות יותר מכוונת אליו

מרגישה שקשה לי להכיל בכי ותלונה וכעס ודרישה והמון דרמה!מה עושים? שוב, הדרכת הורים?

זה אותו ילד שתמיד היה מאתגר?מתואמת

נדמה לי שכבר כתבתי את דעתי, שכדאי ללכת לאבחון מקיף, לא רק אצל פסיכולוג אלא גם אצל רופא התפתחות, הכי טוב דרך התפתחות הילד בקופה.

וכן, כמובן לחזור להדרכת ההורים - זה לא משהו שאפשר לפתור בכמה פגישות. ילד מאתגר לפעמים דורש ליווי במשך שנים...

ורק לגבי זה שבבית הוא מאתגר ובגן לא - זו תופעה ידועה. ולהפך, יש בזה מחמאה להורים, שהילד מרגיש מספיק בטוח אצלם בשביל לשחרר את האנרגיות שלו, ובגן הוא לא משחרר כי אין לו מספיק ביטחון. (יכול להיות כמובן שזה נובע מכך שבגן מצליחים להציב לו סמכות נכונה ובבית לא. מדריכת הורים טובה תדע לעזור לכם לזהות את זה...)

הרבה כוחות!❤️

זה לא אותו ילד!אובדת חצות
אז הם מחליפים תפקידים כל הזמן?מתואמתאחרונה

גם אנחנו שמים לב לזה אצל התאומים שלנו

בכל אופן, אם הייתם בהדרכת הורים בשביל הילד השני, אז בהחלט כדאי עכשיו ללכת להדרכת הורים על הילד הנוכחי. וזה בעצם יהיה על שניהם, כי אי אפשר לנתק אחים זה מזה.

ובהדרכת ההורים תוכלו להתייעץ אם כדאי ללכת איתו לאבחון או לטיפול רגשי...

כשאת כותבת "זה מה שהוא מוציא מאיתנו"המקורית

זה אומר שאת לא בעמדה של מובילה, הורית

ולכן כן, הדרכת הורים

זה כנראה מעגל של היחס שלכם לתגובות שלו שמזין אתכם

ניסיתם הדרכת הורים בתחום הזה ועזר לכם?יעל מהדרום
אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות

אחד לא אוהב בננה, אחד כן

הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.

יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???


תודה!

דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקור
האמת עוגיות וביסקוויט זה אחלהמקקה
אני לא נותנת כלום, אולי וופל או קורנפלקס אם קמו מוקדם
קורנפלקס עם חלבדיאט ספרייט
אני מכינה מידי פעם עוגיות שיבולת שועלפרח חדש
אצלנודרקונית ירוקה

פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)

דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)

פרוסת לחם


שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי

בעבר היו אוכלים אצלינו כריךיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').


אפשר קרקרים או פריכיות.

ירושלמיות! מה יש לעשות מחר בערב באזור ת.מרכזית? עםאביגיל ##

ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות

יש באולינג באזור?

אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה

חדר בריחה יכול להתאים?בארץ אהבתי

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

היינו בחדר בריחה לא מזמן. מחפשת משהו אחראביגיל ##
תודה על הנסיון!


אשמח לעוד

אולי מוזיאון ישראל?שמעונה

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

נכנסתי עכשיו לאתר, רואה שסגור בימי אאביגיל ##
גם בחנוכה? מוזיאון המדע בדרכ סגורשמעונה
אבל לא יודעת אם מוזיאון ישראל...
אסתכל שובאביגיל ##
קיר טיפוס? יש בגבעת שאול כמדומנימרגול
גבעת שאול מיקום מצויין בשבילנו! תודהאביגיל ##אחרונה
מה עוד יש שם? חוץ מקיר טיפוס
אני יודעת שאני צריכה להגיד אלף פעם תודהאנונימית בהו"ל

ואני אומרת!

תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!


ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.


מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס


והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות

גם אני רוצה נחת


תודה ה' על הכל

אני ממש מבינה אותך!! וברור שזה לא סותר את ההודיה!חוזרת בקרוב

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

אם הבנתי אותך נכון, ההריון בסדר והפחד רק מהניתוח?עדינה אבל בשטח
אז אפשר להרגיע אותך שזה לא סוף העולם? זה עדיין הריון שקט ורגוע, שלא תדעי איזה דברים נשים עוברות בהריון, לא נעים ניתוח, אבל לא נורא, תנסי להנות מהדרך.. העיקר ידיים מלאות, בריא ושלם ❤️ חיבוק על הקושי,  הרגשות ועל המילואים !
הבנת לא נכון 😅אנונימית בהו"ל

ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.

יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית

רוצה להציעסתם שם 1

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

למה הכוונה ככה?אנונימית בהו"ל
חושבת עכוזסטודנטית אלופהאחרונה
מזדהה איתך ברוב הדברים ♥️מולהבולה
חגיגת יומהולדת לילדים (טריגר אובדן הריון)shiran30005

המתוקים שלי חוגגים תיכף חלאקה + גיל שנתיים. הבת יומיים לפני טו בשבט והבן חלאקה גיל 3 יומיים אחרי טו בשבט.

בעלי מאוד רוצה לשבת עם המשפחה המורחבת (אחים אחיות סבתות גדולות) ולחגוג להם יחד בטו בשבט. זה גם הזמן שכולם בבית בד"כ.

אבל אני לא מוכנה. רוצה לעשות משהו משפחתי מצומצם וזהו.

מה המניע שלי? בטו בשבט בדיוק לפני 16 שנים ילדתי את הבת הבכורה בלידה שקטה. ממש בליל טו בשבט. הקטנים נולדו בתאריך סימבולי צמוד ממש לטו בשבט ולא עשינו כלום.

הימים האלה בשבילי זה סוג של אבל ואובדן- ובמקביל כמובן צמיחה והודיה על הקטנים שנולדו.

בקיצור לא מוכנה לעשות להם כלום עכשיו, מה לעשות שקשה לי, לא יכולה להשתחרר מהתאריך הזה ומניחה שזה ילווה אותי עד סוף חיי גם. אף אחד לא מבין אותי ונשארתי בודדה בקטע הזה כי כולם שמו את זה מאחור. כן חוגגת ימי הולדת שלהם אבל בקטנה. לא רוצה לחשוב כרגע על בר/בת מצווה כי יש עוד זמן.

בקיצור להענות לדרישה של בעלי או להקשיב לעצמי ולא לעשות כלום? הוא מגיע ממשפחה שכל דבר חוגגים ועושים עם האחים והאחיות לכן חשוב לו

נכנסתי לסוג של אי נעימות מול בעלי שלא מבין מה אני עדיין תקועה בעבר (ולכו תסבירו לו ...) ומצד שני הוא צודק מה הילדים אשמים, 

היי יקרה חיבוק גדולפרח חדש

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

אולי יהיה לך נוח לחגוג חודש אחרי?דיאט ספרייט
אני מכירה הרבה אנשים שחוגגים חלאקה מאוחר כי קשה להם לספר את הילד. 
אני חושבתoo

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום


אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)


(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

אני חושבת שמה שנכון זהבורות המים

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך


שנו כבר עבר זמן אז ,...


ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..


ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי


לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות


וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם


אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

יקרה❤️מתואמת

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?


(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)


הרבה כוחות, יקרה❤️

כמה מחשבותמקרמה

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך


1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו


2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)


3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה


4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף


יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור


ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב


הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

חיבוק ❤️רוני 1234
גם אני עברתי לידה שקטה לפני 11 שנה.


אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.


אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך


(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

יקרה, כותבת מאכפתיות מקווה שלא פוגעתמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 21:45

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

שירני חיבוק גדולשירה_11

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך


אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?


ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?


ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?


זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

חיבוק גדולתהילה 3>

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

ממה שאני מבינה- זה חריג התחושות שלי?shiran30005

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

ב''ה לא איבדתי ילדמתיכון ועד מעון

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

גם אדם שנפטררק טוב!

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.


כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.


אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)


ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.


לאבד בתתהילה 3>

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

את כותבתאמאשוניאחרונה

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.


אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.


ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..


כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

צריכה את עזרתכן הדחופהההאנייי חדשה

אז לצערי אני צריכה לעבור גרידה מחר בבוקר, עובר שלא התפתח

שבוע 10

ופתאום עכשיו התחיל דימום חלש האם זה אומר שלא לגשת לעשות גרירה מחר?

זה יקרה טבעי?

אני ממש חוששת שיקרה טבעי מניסיון קודם שלי שהיה כואב ממש ואני רוצה להמינע מזה.

מה מצפה לי הלילה?

אני רק רוצה לדעת האם להתנהג כפי שביקשו ממני ועגיין לגשת לגרידה מחר או שכבר לא רלוונטי

פליז עזרה ממי שמבינה בזה


תודההה

היי חיבוק קודם כלפרח חדש

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?


אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.


אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.


חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

השאלה שלי בעצםאנייי חדשה

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

אני לא חושבת שזה פוסלפרח חדש
תגידי שממש חשוב לך לעבור את הגרידה ולא לתת לצאת לבד
לא פוסל, פשוט כשתגיעי יבדקו אם יש שאריתחצי שני

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

לא יסרבונירה22
אולי ישאלו אם את מעדיפה לחכות או לא
תודה לכולן❤️אנייי חדשה
לי קרה משהו דומה, משתפת אותךדובדובהאחרונה

קבעו לי תור לגרידה,

הייתי בשבוע 10 פלוס לעובר שהתאים לשבןע 8 פלןס 3

אבל ההפלה התחילה יום קודם. קצת דימומים שיתגברן ויתגברו עם כאבי בטן

אז בעלי לקח אותי למיון לבדוק אם יש מה לעשות גרידה או שהכל יצא.

שבאנו אמרו לי שיש שארית ממש קטנטונת.

ובאמת היא יצאה בהמשך... ולא היה צורך בגרידה.

הפלה ראשונה לקחה לי כמה ימים. התחיל דימום ורק ביום החמישי אחרי הדימום התחילה ממש ההפלה...

קיצר איפשר לדעת. אם הדימום מתגבר ומתחילים צירים וכאבי בטן הייתי הולכת לבית חולים. 

אולי יעניין אותך