עד כמה אתם חושבים שהפילוג בעם משפיע עלינו כחברה
וגם האם יש מגזר שקשה לכם לראות אותו חלק ממכם
למשל לי ממש קשה לראות שהחרדים וחלק מהחבדניקים לא אומרים הלל ביום העצמאות וגם אומרים תחנון
רובם לא אומרים תפילה לשלום המדינה והם קוראים לישראל מעשה השטן
עד כמה אתם חושבים שהפילוג בעם משפיע עלינו כחברה
וגם האם יש מגזר שקשה לכם לראות אותו חלק ממכם
למשל לי ממש קשה לראות שהחרדים וחלק מהחבדניקים לא אומרים הלל ביום העצמאות וגם אומרים תחנון
רובם לא אומרים תפילה לשלום המדינה והם קוראים לישראל מעשה השטן
לא אומר הלל (לא זוכר מה עשיתי שנה שעברה אם זה היה בכלל לא או רק בלי ברכה..) אבל גם לא תחנון, אבל אם אהיה חזן אני כן יאמר את התפילה לשלום המדינה...
ואל תנסו לשכנע אותי להתחיל לאמר הלל כי אני לא אחד שישתכנע מאחרים, אלא אם הם הרבנים שלי...
ואני יודע שזה לא קשור לשרשור...
אני חושב שהפילוג משפיע כחברה ברמה גבוהה, הרגע שבחור עם מדים מסתובב במקום מסוים וזורקים עליו אבנים, זה לא תקין. אבל בתור עם אני לא יודע עד כמה כי תמיד אפשר לראות במירון, בכותל ובכל מיני מקומות יהודים חסידיים מתפללים / רוקדים (בל''ג בעומר) עם יהודים חילוניים....
הם פשוט לא חושבים שמדינה בה השלטון אינו שומר תורה ומצוות יכולה להיקרא אתחלתא דגאולה.
וזה נכון שהרבה לא אומרים תפילה לשלום המדינה, אבל רבים רבים כן אומרים למשל 'מי שברך' על חיילים...
ישנה הפרדה בין המדינה לעם, וזה שהחרדים מתרחקים מהחלוניים ומהצה"ד וכיביכול שונאים אותם זה רק בגלל שם לא באמת מכירים ציבורים אחרים, וגם בגלל שהם מפחדים להיות מושפעים, וכשמטפטפים להם שהם הכי טובים- אוטומטית האחרים פחותים בעיניהם, אבל חשוב להבין שהם לא נהנים לשנוא, פשוט אין להם יותר מידי ברירות כי אם הם לא יחדירו לדור הבא כמה האחרים לא טובים מספיק- הם יכולים לאבד חלק גדול מהמגזר.
יגיד מתי לבוא וכרגע זה מעשה שטן
וקשה לי להיות איתם באותו עם אם אפילו להגיד תפילה שלא לקוחת יותר מדקה לשלום כולם הםלא מוכנים
יכול להיות מסאטמר/נטורי קקרתא ורוב החרדים בכלל לא כאלה...
לשלום המדינה
גם אני לא נראלי אגיד השנה
לכן עדיף להגיד בלי משום שזה לא חג מן התורה או מועד שקבעו חז"ל.
וכמו שאסרו תפילות נדבה כך יש צד לאסור אמירת הלל עם ברכה.
ואם זה ספק יום קדוש- אז אין חובה להגיד הלל.
(למען האמת, אחרי הקמת המדינה, הרה"ר בראשות הרב הרצוג והרב ניסים קבעה שאומרים הלל בלא ברכה, ורק אחרי מלחמת ששת הימים, ביוזמת הרב גורן, הרה"ר החליטה שאומרים הלל בברכה גם ביום העצמאות וגם ביום ירושלים)
אי לכך ובהתאם לזאת כאשר יש להם רבנים משלהם שמוסמכים יותר בעיניהם- הם פשוט יקשיבו להם.
זה דיון הלכתי, אי אפשר להתכחש לכך שלא לומר הלל זה רחוק מחד, ולומר אותו בברכה זה רחוק מאידך. (בכוונה נקטתי בלשון "רחוק" ולא בלשון "דחוק")
כמדו' שהחלטתה הרשמית של הרבנות היא לומר בלא ברכה, מלבד בשנותיו של הרב גורן, אבל יתכן שאני טועה.
את קבלתה כמרא דאתרא מוחלט קשה לי מאוד לקבל, ולא כאן המקום לדון בזה.
מורינו ר' אברום היה אומר בלא ברכה, ודאג שהחזן יהיה כזה הנוהג לומר בברכה ויוציא אותו ואת הישיבה כולה, והכי נהגי בישה"ק עד יומא דין.
ל"רבנים מטעם" זה ודאי לא קשור
אבל מצד שני, אחרי שראינו את מצגר מבלה שם עשר שנים במקום הרב אריאל, קשה להישאר מעריצים גדוליםש ל העניין הזה.. על אף חשיבותו העצומה.
ויהודים טובים שסך הכל חושבים אחרת ממך לא חלק...
והסיבה היא שזה לא מהתורה אבל גם הם מסכימים שזה יום שמח
והחרדים לא אומרים כי הם חושבים שהמדינה לא צריכה להתקיים וזה מאוד שונה
כאילו אלו הם האלא עם הדגלים של הרש''פ והכל, אבל רוב החרדים (הרגילים לא הממש קיצונים) שלא אומרים זה בגלל שהם לא רואים למה אמורים לומר הלל ביום הזה...
יש כל מיני קצת.
אני מכירה חרדים שאומרים הכל כמונו, פשוט יש כאלה שזאת לא האמונה שלהם שהמדינה היא אתחלתא דגאולה.
באותה מידה גם יש דתיים כמונו שלא אומרים.
גם לי זה קשה אבל תחשבו שגם חרדים לא אומרים, אז מי אנחנו שנשפוט???
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...