שלום לכולם
אני רוצה לספר את סיפורי האישי ולהתייעץ.
אני הומו דתי בן 28. מן הסתם כבר שמעתם הרבה סיפורים על הומואים דתיים, אז אני לא רוצה לחפור עם יותר מדי פרטים.
העניין הוא שלא כל ההומואים הם מקשה אחת. וגם לא כל ההומואים הדתיים הם מקשה אחת. הם נבדלים אחד מהשני במיליון מאפיינים.
לכן אנסה להגדיר מה מייחד אותי ואת ההומואים מה"סוג" שלי.
מעולם לא עברתי על איסור כרת ב"ה. ויה"ר שגם לא אעבור. אף פעם לא נמשכתי לצאת מהארון. אף פעם לא רציתי את הנטייה.
דיברתי עם לא מעט גורמים על הנטייה שלי.
הומואים (לרוב חילוניים) טענו שאני משקר לעצמי ומזיק לעצמי. שאני חייב לצאת מהארון ולממש את הנטייה.
אנשי טיפול (דתיים) אמרו לי שאם אתחתן עם אישה שאני אוהב יהיה טוב. וזה אולי אפילו יעבור.
אני נפגש כבר הרבה שנים במטרה למצוא את האישה שלי. מיותר לציין שזה קשה מהרבה בחינות. אני יודע שאני יכול לפרט עוד, אבל רבים הם הקשיים.
אני מאוד קשוב לעצמי, ומאוד רוצה את הטוב גם לי וגם לאשתי. אינני מעוניין להתחתן מתוך הסתרה. אינני מעוניין להיות בודד כל ימי חיי. אינני מעוניין לנסות טיפולים כאלה ואחרים שיכולים להסתיים מי יודע איך.
העניין הוא שאני לא יודע איך למצוא אישה!
אני לא יכול לשתף חברים או בני משפחה. גם לשתף רבנים זה קצת מלחיץ. פניתי לארגון 'עצת נפש' וקיבלתי המון, אבל לא ממש מה שהייתי צריך. הבנתי שהיה פעם מיזם של הרב ארהל'ה הראל שמשדך (בליווי צמוד) בין הומואים ללסביות דתיים.
אני יודע שחלק מכם יתמהו למה אני כל כך רוצה להתחתן. מה יהיה על האישה שתתחתן איתי. אז חשוב לי לדייק את הדברים. אני שייך לסוג ההומואים שנמשכים ברמה כזו או אחרת לאישה, שיכולים ורוצים לקיים מערכת יחסים אינטימית מעולה, שישתפו את האישה בעניין הזה לפני הנישואים, ושרוצים בכל מקרה רק אישה ולא גבר. נכון, כשאני הולך ברחוב העיניים שלי (אם יהיו חופשיות) יתמגנטו לגברים ולא לנשים, אבל זה בגדר אינסטינקט והתניה. זה לא החלום. אני לא מפנטז על גבר לידי, אני מפנטז על אישי שתהיה לצידי.
העניין הוא שאין לי שום כתובת. ארגון חילוני לתמיכה נפשית בלהט"ב יקשיב ויהיה הכי מקבל גם לדתיים. לארגונים דתיים יש אג'נדה. אתרי היכרויות להומואים ישנם למכביר, אתר היכרויות דתי לאנשים כמוני אין בנמצא. כאמור, המיזם של הרב הראל כבר מזמן לא פעיל למיטב ידיעתי. אנחנו חייבים לחיות בחושך ובסתר בלי לדעת מה לעשות. רב מצוי יקשיב לך וינסה לעזור לך, אבל לרוב הוא לא יוכל ממש לעשות את זה. ישנם ארגונים לבעלי בעיות רפואיות. הסובלים מהבעיות נפגשים שם, נותנים להם את כל התמיכה שבעולם, מחזקים אותם מכל הבחינות, שופכים עליהם כספי תרומות, והם נישאים על כפיים. כמובן שאין עיני צרה..... אני רק בא להגיד שגם אנחנו קיימים, הומואים דתיים שבאמת רוצים את הקודש, ושאת המגבלה שלנו אף אחד לא יישא על כפיים.
אם חלילה הייתי חשוף, מן הסתם הייתי פותח מיזם להיכרויות בקרב אנשים כמוני. מיזם שבו נשמרת הסודיות של הנעזרים, שיש ליווי, שיש מאגר של בנים ובנות להכיר מתוכם. כי אני מאמין שגם אנחנו צריכים ויכולים להקים בית נאמן בישראל. אני מדבר על אנשים שיכולים להנות מבחינה מינית עם המין השני, לא על הומואים ולסביות שבשום פנים ואופן לא מסוגלים. גם להם צריך לעזור, אבל אני כרגע לא עוסק בהם. וזה לאו דווקא שהומואים כמוני זקוקים ללסביות מהסוג שלי ולהפך. כל גבר או אישה שיכיר את ההומו/הלסבית בצורה כנה ואמיתית ויתרשם שאפשר להכיר ולבדוק התאמה, יוכל גם הוא להיכנס למאגר. העניין הוא לעזור לנו להשתדך באופן שנוכל להיחשף, אבל רק כלפי החברים במיזם, ולא כלפי כל העולם ואשתו.
אם יש לכם הצעות, אם יש לכם תובנות, אם אתם רוצים להרים את הכפפה (כי אתם לא להט"בים, ולא תיפגעו מזה בשום צורה) בבקשה תכתבו.
שימו לב שלא באתי לשפוך את הלב ולבקש תמיכה נפשית (למרות שגם זה תמיד נחמד). באתי לעורר על חיסרון במציאות שדורש תיקון מעשי במציאות. אז בבקשה נסו למקד את תגובותיכם בפתרון מעשי.
תודה שקראתם, ושיהיה בהצלחה לכולם 
