אולי כדאי לך לחשוב לעבור למשרה אחרת במשרד החינוך? מורת שילוב או משהו בסגנון

או לעבור לעבוד עם ילדים יותר גדולים

מילא כשהייתי צעירה והיה לי מלא מה להרוויח, ניסיון, התמקצעות, תחושת משמעות ושליחות

הייתי חזקה בזה ונחשבת מורה מטורפת,

אבל התחושת שליחות ומשמעות מתחלפת לבית..

היום זו פסגת השאיפות 🤣

וזמן לפיפי!! 

לא, פחות מעניין אותי שילוב, מה גם שכולן רוצות אז קשה להכנס לתחום..

ולא שמעתי על כך שתמורות לאנגלית יותר קשה.. דווקא בגלל שזה ליבה יש הקבצה וזה אמור להקל. 

ביסודי לרוב המורות לאנגלית מאוד קשה ושוחק והן צריכות להיות מאוד יצירתיות ולעבוד קשה.

לדעתי שווה לך לשקול כן את העניין של לימודים רציניים או תואר אולי יעוץ חינוכי או ניהול. אולי תוכלי להשתלב במשרות משרדיות וניהוליות במשרד החינוך.

אולי מורה לאמנות אם זה מה שאת אוהבת.

עיצוב גרפי זה מדהים ויש נשים מצליחות אבל לרוב הן עצמאיות

פחות מעניין אותי כל האופציות, פשוט לא רוצה להשאר במערכת.

גם חלק מהן ניסיתי אבל חוששת מאאוטינג 

היועצות בתחתית שרשרת המזון מבחינת תנאי השכר של עובדי ההוראה

הן הופכות לכולבויניק של הכל מהכל במערכת

הן גם חלק מצוות ניהול אז עובדות סביב השעון

מחויבות לזמינות תמידית ולהתערבות באירועי חירום

החופשים שלהן לא באמת חופשים

ומצד שני חייבות ללמד כחלק מתנאי השכר וגם כדי להשלים משרה כי יש בקושי 1.5 ש"ש לכיתה. זה אומר להיות גם מורה מקצועית מול כיתות שלמות ומלאות ולא רק הקבצות. וכמובן מחויבות בתורנויות כמו אחרונת המורות ומילויי מקום על ימין ועל שמאל.

והשכר לא מתגמל ואין תקנים ואין שעות

גמול ייעוץ יותר נמוך מגמול חינוך

בקיצור אם עד עכשיו היה לך התלבטות עכשיו היא נגמרה 🤣

ושכחתי... אינסוף מליאות והשתלמויות!!!!

ואף אחד לא משלם על השעות נסיעה האלו לקצות צבל ולא על העבודה שמצטברת ומגיעה הביתה ולא על הדלק ...

ולא בטוחה שהן מקבלות פחות משאר המורות.

שאר הדברים שכתבת נכונים, ויועצות זה סיוט

על גמול ייעוץ במשרה מלאה?

כי כמעט ולא קיים משרת ייעוץ מלאה ואז הגמול יורד בהתאם

ורק לאחרונה הכניסו תיקון והעלו אותו

כך שזה לא משנה אם זה במשרה מלאה או לא.

גם לפני התיקון הוא היה גבוה ממחנך, כי יש לזה עוד תוספות.

להגיש שהעבודה משתלמת? לא בטוחה בכלל. אני לא הייתי מוכנה להיות יועצת.

אבל השכר גבוה ממורה.

אני לא יודעת מאיפה הנתונים לגבי משרה מלאה. יש לי כמה חברות יועצות וכולן עובדות במשרה מלאה.

אבל מודה שלא ניסיתי למצוא עבודה כזו, כי אני לא יועצת כך שלא יודעת המ יש לשוק להציע.

וזה עדיין נורא מקומם שבמקום לקבל את הגמול המירבי (אז היה 12%)

יועצת במשרה חלקית תקבל 9% ומטה

(תלוי אם יש לה רישיון זמני או קבוע)

זה נורא מקומם שמתווכחים על משהו שלא בקיאים בו, אני מקבלת את התלוש הזה כל חודש כבר מעל עשר שנים אז אני יודעת על מה אני מדברת 

משמח שלפחות העלו עכשיו את הגמול ייעוץ.

המצב אצל מטפלים פרא-רפואיים ומטפלים רגשיים אפילו יותר מקומם. אין מושג כזה 'גמול טיפול', וגם לא אפשרות לקבל גמולים אחרים על תפקידים שונים שמורים יכולים לקחת (ריכוז מקצוע/שכבה וכדו'), אז יוצא שאנחנו מקבלים פחות מרוב המורים שעובדים איתם (גמול חינוך מיוחד כן מקבלים, אבל גם בזה היה רק לאחרונה תיקון על עיוות שהיה עד לא מזמן - שמי שעבדה בגני תקשורת למשל היתה מקבלת גמול חנ"מ חלקי כי היא עבדה דרך המתי"א, למרות שהגננת שהיא עבדה איתה עם אותם הילדים היתה מקבלת גמול מלא).

ועוד משהו מתסכל ומעצבן - חוסר הכרה בהתפתחות מקצועית אמיתית שאנחנו עושים.

יש אפשרות להעלות את המשכורת על ידי השתלמויות, אבל מאוד קשה למצוא השתלמויות שבאמת מקדמות אותנו מקצועית (יש שיפור בזה לאחרונה, אבל לא מספיק בעיני)

ואז כשאני בוחרת להשקיע מכספי וזמני כדי ללמוד משהו שבאמת מקדם אותי מקצועית (קורס רציני ומקצועי שעולה לי יותר מ-1000 ש"ח) - אני צריכה להתחנן כדי שיאשרו להכיר בו כשעות השתלמות... (קורס שעשיתי בעבר לא הוכר לי. היום כבר כן מסכימים להכיר בו אבל אי אפשר לקבל הכרה רטרואקטיבית. קורס נוסף שאני עושה השנה אולי כן יוכר, עקרונית כבר יש עליו אישור אבל עוד לא קיבלתי אישור לגבי...).

ומדובר בתארים שנחשבים קשים, עם תנאי קבלה גבוהים.

אז עם תנאים כאלו מזלזלים, רובם לא מגיעים למשרד החינוך, ואז מי שכן במערכת עובד פי כמה וכמה יותר כי אין מספיק כוח אדם...

מזל שאני כל כך אוהבת את בית הספר שאני עובדת בו, ואת העבודה שלי שם, ששווה לי להמשיך שם למרות הכל.

אבל בהחלט יש הרבה מאוד לתקן במערכת החינוך...

המצב בפרא רפואי והטיפולים הרגשיים דרך משרד החינוך במצב גרוע יותר. זה נכון.

גם התנאים של הפסיכולוגים החינוכיים גרועים יותר מהיועצות. למרות שההכשרה שלהם כביכול קשה יותר.

אגב, גם אני כיועצת עשיתי הקיץ קורס סופר נחשב ב 5000 ש. שבהחלט מקדם את המקצועיות שלי. ולמרות כל הבקשות שלי לא הסכימו להכיר בו כשעות השתלמות.

הרבה לא יודעים בכלל עד כמה מעוות תנאי ההעסקה של היועצות. לפני שנים יצא דוח מבקר המדינה עם מסקנות חמורות על מצב הייעוץ במשרד החינוך ולא נעשה עם זה כלום. מחסור בתקנים, שעות מגוחכות, החיוב לשלב שעות הוראה שמהווה פעמים רבות סתירה לתפקיד הייעוצי טיפולי, אין תקצוב לשעות מערכתיות למרות שנוספו עם השנים ככ הרבה תפקידים מערכתיים שהיועצת מחויבת בהם, מחויבות לזמינות ועבודה בחופשים, אינספור מליאות וכנסים ברחבי הארץ מעבר לשעות העבודה, כל העיסוק בוועדות חנמ טפסים זכאות ואיפיון שילוב כל נושא ההכלה והשתלבות שעבר הרבה רפורמות עם השנים והכריח את היועצת לצבור עוד ועוד תפקידים ללא תגמול וכו וכו

לק"י

שלא תמיד יש גם דברים נצרכים באמת.

נניח הוראת קריאה לילדים על הרצף וכדומה.

אני יודעת שכרגע זה בבדיקה וטיפול.

לפעמים אני סתם בוחרת השתלמויות קלות כדי לסמן וי. בלי קשר לתחום שלי.

גם אני עשיתי לאורך השנים כמה השתלמויות שלא קידמו אותי בשום דבר, חלקם אפילו לא קשורים למקצוע שלי. וזה מגוחך שזה מה שמעלה לי את המשכורת, אבל כשאני באמת דואגת להתפתח מקצועית ומשקיעה בזה הרבה כסף ואנרגיות - זה לא מזיז לשום דבר (או שאני צריכה לעבוד קשה מאוד כדי שיסכימו להכיר לי בזה...)

ספציפית השנה אני עושה קורס שידעתי שכן אפשרי שיכירו בו כהשתלמות במסלול אישי.

אז עשיתי מה שצריך כדי שיכירו בו, שלחתי את כל הטפסים, וקיבלתי תשובה ש'הקורס לא ברשימת הקורסים שמאושרים למסלול אישי', עם קובץ מצורף של הקורסים המאושרים, שהוא באמת לא מופיע בו.

אבל ידעתי שהוא כן מאושר, אז חזרתי למי שאמרה לי שהוא מאושר, ושאלתי אותה על זה, והיא אמרה לי איזה סעיף זה צריך להיות בטופס של רשימת הקורסים. בדקתי שוב בטופס ששלחו, והוא לא היה שם. אז חיפשתי את הקובץ של רשימת הקורסים המאושרים בגוגל, ואכן בקובץ המעודכן שמצאתי שם הקורס שלי נמצא.

מה מסתבר? שהקובץ ששלחו לי, שהקורס שלי לא מופיע בו, הוא קובץ משנת תשפ"א... מי שאמור לאשר לי מסתכל בקובץ מלפני שלוש שנים ועל סמך זה לא מאשר!🤦

ואם הקורס הזה כבר אושר ונמצא ברשימה של הקורסים המאושרים, למה בכלל צריך כזה תהליך ארוך ומסורבל בשביל לאשר אותו באופן אישי לכל אחד שרוצה לעשות אותו?

כתבתי שאני לא בקיאה על משרות שיש בשוק היועצים, כי לא חיפשתי משרה כזו. 

ובזה כנראה את לא בקיאה

נכון שהוא באחוזים אבל הוא הגמול היחיד שיש לו מדרגות לפי אחוז המשרה

כמו שכתבתי למעלה

את יכולה לפתוח בפשטות יומן המורה ולראות את ההבדלים בגמולים

זה עניין פשוט שתיקנת אותי וזה לא נכון

אני מכירה 3 שעובדות משרה מלאה בייעוץ. (2 מהן לא מלמדות בכלל, בגלל הסכם שיש להן עם המנהל)

והשלישית יש לה כמעט משרה מלאה, והיא מדריכה ארצית שמשלים לה למעל 100%)

אולי יש הרבה אחרות שעובדות חלקיות משרה.

רק מגיבה למה שתיקנת אותי

ואולי אדייק את עצמי, שכנראה כן קיים יועצות במשרה מלאה, פשוט יש גם הרבה עם תקנים קטנים בייעוץ וזה משפיע על הגמול. אולי את מכירה מציאות אחרת סביבך ב"ה, אבל זה לא משקף תמונה מלאה. וכן, יש יועצות רבות שמקבלות גמול נמוך ממחנכת. בוודאי בשנים הראשונות לייעוץ כשאין עדיין רישיון קבוע, וגם אחכ אם אין להן מספיק שעות ייעוץ.

ובעבר היתי חותמת על כל מה שכתבת. עברתי לפני כמה שנים לעבוד באולפנא, ומאז יש לי משרה מלאה במקום אחד. צוות שכייף לעבד איתו ומבין את המקום האמיתי של יועצת, גם השכר בתיכון גבוה יותר. וגמול יעוץ, גבוה מגמול חינוך.

כן, זה עמוס, כן צריך זמינות לאירועים חריגים בכל שעה.

יש עבודה גם בחופשים( לא מטורף, אבל בהחלט יש).

אני מלמדת רק נושאים יעוציים, ולא מחויבת בתורנויות( כשהיתי ביסודי היתי מחויבת).

וצריכה חהודות לה' על מקום העבודה שלי. אז,גם ביעוץ, תלוי איפה , אני מבינה שבהסכמים החדשים זה אמור להשתפר אצל כולם, כי יהיה תקן מחייב לשעות ייעוץ גם ביסודי, עליה של הגמול, גמול על עבודה בחופשים. 

אני גם באולפנה אבל קטנה לצערי

ולכן שנים קיבלתי גמול נמוך ממחנכת כי לא היו לי מספיק שעות ייעוץ ואני לא היחידה

ואז יהיו יותר שעות יעוץ לכל כיתה.

מכירה יועצות שמשלימות את המשרה בשעות הוראה , וגם זה משאיר לך ימים פנויים לפתח תחום טיפולי בנוסף ולעבד בו.

זה מה שאני עושה... מפתחת עסק פרטי

ב"ה שלא ישמע אחרת יש לי סיפוק גדול מהעבודה שלי

וגם בהחלט רואה שליחות גם בלפתוח קליניקה

רק רציתי להשמיע את הקול של היועצות שהרבה מהן עובדות בתנאים שלא מכבדים את הפרופסיה. ולא רק היועצות, אלא כמו שכתבו פה עוד הרבה במשרד החינוך, וזה חבל. כי שוב, זה מבריח את הטובים החוצה.

הלוואי ויהיה שינוי, בשביל הדורות הבאים.

אבל זה לא המצב בכלל בשאר בתי הספר

מי שבקהילת היועצים ולוקחת חלק במאבק נחשפת לנתונים המלאים

עבדתי בשני בתי ספר שונים ובשניהם עשיתי מילויי מקום ותורניות וככה גם חברותיי למקצוע

זה אומר שאין יועצות שלא עושות?

לא

אבל זה אומר שזה נתון להחלטת המנהל והתמונה מורכבת

אני עברתי לתחום קצת שונה בהוראה וממש נהנתי.

השנה עברתי דירה ולא מצאתי בתחום הזה, חזרתי לתחום הקודם ואני ממש סובלת.

יש לך דרך לשנות קצת בתוך ההוראה?

מקצוע אחר/להיות מורה מקצועית ולא מחנכת/ גן/ גיל אחר..

אולי ללמוד אבחון דידקטי?

לא ממש עניתי לך על עבודה בתחום אחר לגמרי..

אבל זה אופציה..

אני מורה מגיל 27 וכיום בת 41

אבל לאחרונה דיי מיציתי. אצלך זה מהצד של בעל במילואים, אצלי פשוט יש ילדים קטנים ומרגישה שנמאס לי מהאינטנסיביות של עבודה כזו.

אני מורה לאנגלית לכיתות הכי מוצלחות בחט"ב וזה מלא עבודה ובדיקת מבחנים בלתי מסתיימת, דיי נשבר לי.

אם זה לא מבחנים, זה להכין שיעורים מורכבים ומאתגרים, לבדוק הכתבות, להתעסק בישיבות, שעות פרטניות על הבוקר, להגיע על הבוקר לעבודה ולסוע רחוקץ

בא לי לעשות לביתי, להשקיע בזוגיות, משפחה וכו.

מרגישה שמאז הקורונה הכוחות מוגבלים ובא לי להשקיע במקומות הנכונים...

השאלה-מה אפשר לעשות?

והייתי רוצה לעשות יותר לביתי.

ואני מלמדת את כל הרמות באנגלית, דווקא הקבצות גבוהות זה קל משמעותית.

אני כן מסכימה שזה מקצוע שוחק ולא פשוט.

אצלי זה מלא לשבת, לתכנן, בכיתות טובות צריך לאתגר, להעביר שיעור יותר מושקע, כל שניה בוחנים וכו.

מעניין שאת אומרת. ואם כ"כ קל לך אז למה השרשור?

הבית ספר שאני בו השנה עם כיתות מצטיינות שוחק אותי במיוחד,

כולם שם פלצנים קפוצי תחת (סליחה על הביטוי), כלומר אובר רציניים, רק מדברים על הרמה ועל לאתגר,

ואתה נכנס ללופ ורוצה עוד יותר להצטיין,

כאילו אם לא תתעסק רק בזה אז אתה לא מורה מספיק טוב.

בבי"ס הקודם שלי הייתי מלא באינטרנט.....עכשיו אין שניה לגרד את הראש.

נראה לי שגם הגישה הזו מייאשת אותי.

עם כל הכבוד, קצת פרופורציה........................................

כתבתי, בשונה ממך.

מה שכן, יכול להיות שגם כך הייתי נשחקת.

בהקבצות נמוכות לרוב יש יותר תלמידים עם קשב וריכוז.

כך או כך כרגע מחפשת חלופה 

וזה גם קבוצות קטנות, מכירה, הייתי שם....

בכיתות הכי טובות את נדרשת לרמה גבוהה. ואין להכביר מילים, אפשר להבין.

אבל זה נראה לי יותר הגישה של בי"ס הנוכחי שמעצבנת אותי מאשר הכיתות עצמן.

בבית הספר הקודם היו מורות מבוגרות, שחוקות, כולן זרקו אז לא הייתי חייבת להשקיע המון כדי להיחשב תותחית.

פה יש תחרות כולן אובר משקיעניות ורציניות....

מצחיק, פעם "זלזלתי" במורות אימהות שהן ראש קטן ולא מקצועיות.

ועכשיו כשאני עצמי חווה את האימהות בראשיתה, זה מרתק אותי ודורש חשיבה ותכנון והשקעה בהכל,

ולהשקיע רק בהוראה נראה לי מכלה את הכוחות שלי ומותיר אותי עייפה ולא מסופקת כי אין לי מספיק זמן למה שבאמת חשוב!

שזה בכלל מטורף,

חברות שלי הורידו משרה בכיף....עובדות יומיים וכו.

רק אני לוקחת משרה מלאה אז מה הפלא?

וזה שוחק. ואני לא משקיעה בעצמי. ולא אוכלת בריא ובמתח יחסית רב הזמן.

נמאס לי....בא לי עבודה בנינוחות. שיהיה לי זמן לקרוא כתבות על תזונה ולייף סטייל.

אני מכירה עוד כמה כמוני שעשו לתחום הזה או להנה"ח או לשניהם יחד

זה קורס של פחות משנה, על כל אחד מהם או על שניהם יחד.

עבודה משרדית כמובן אבל לא ממליצה לעבוד כחשבת שכר או מנהלת חשבונות יחידה אם את לא רוצה עומס, כי אז זה מצריך בחלק הימים שעות נוספות אם לא בא לך. יותר כדאי כחלק מצוות לדעתי . יש עבודה בכל מיני מקומות כי צריך חשבות שכר ומנהלות חשבונות בכל עסק בערך

תנאים נוחים ושכר טוב בעיניי, אבל תלוי לאן מתקבלים כמובן. ואני עובדת יום אחד מהבית, אבל זה תלוי בגמישות של המעסיק כמובן.

בהצלחה!

אפשר באישי.. (איפה, עלות, מבחנים, מציאת עבודה).. מתעניינת בזה עכשיו

למדתי במכללה כמובן. לא רוצה לחשוף איפה אני גרה אבל כמעט בכל עיר יש מכללות שמלמדות את המקצוע הזה

אני למדתי לימודי ערב פעמיים בשבוע. לקח קצת יותר מחצי שנה בערך

עלה 7500 

בגדול יש מבחנים פנימיים ויש מבחנים של לשכת רואי החשבון

המבחנים הפנימייים ממש קלים בעיניי, המבחנים של לשכת רואי בחשבון בירושלים מצריכים הרבה השקעה

בזמנו הייתי עם ילדים בבית ולא יכלתי להתתפנות לזה ממש, אז ניגשתי פעמיים ולא עברתי ועזבתי את זה. זה לא חייב שיהיה, אבל זה כן תנאי בחלק מהמקומות ממה שראיתי

(האמת שגם יש לי תואר אקדמי אז הסתמכתי על זה שיש לי רזומה וזה יפתח לי דלתות גם בלי התעודה מלשכת רואי חשבון

אם בא לך לשאול עוד דברים בכיף

ורק משתפת שקצת עצוב לקרוא את השרשור הזה ולראות עד כמה מערכת החינוך שוחקת ואין שום שינוי

ואני כותבת את זה בתור מורה שבסה"כ שנה שלישית במערכת וכבר מתחילה לחשוב אחרת גם

זה עניין של הליכה אחרי העדר במקצוע הזה, בעיקר אצל דתיות וחרדיות.

כי זה נח להיות זמינה בחופשים לילדים.

תואר קל באופן יחסי ומתאים לכל מי שלא השקיעה בתיכון ויצאה עם ממוצע בגרות מינימלי.

שעות נוחות.

צפי לעליית שכר וכו' ..

ואז הרבה אנשים נופלים בפח הזה.

מתחילים בלעשות תואר הכי קל סתם שיהיה משהו ביד, ואחכ נתקעים כמה שנים עד שמבינים שהתואר בחינוך לא שווה להם כלום בעולם בחוץ שהוא לא חינוך ולא טיפול, ואז בנאדם יכול למצוא את עצמו עם 3-4-5 ילדים שצריך לפרנס, ועם תואר בחינוך בלבד אז חייבים להמשיך לשרוד עוד כמה שנים.

אגב, רוב ההסבות הם מהוראה. לא סתם..

כולם..

אני לפחות, ויודעת שיש עוד הרבה כמוני, בחרתי במקצוע בגלל אידיאל שרק כשמגיעים לשטח ונתקלים במערכת הנוכחית מבינים שאין אפשרות לממש אותו 🤷🏻‍♀️

אני בעלת תעודת בגרות ופסיכומטרי מעל הממוצע, יכלתי לבחור בכל מקצוע כמעט ובכל זאת בחרתי בהוראה לא כי התפשרתי- להיפך! מבחינתי ויתרתי על שכר גבוה ועוד תנאים שיש בחברות נחשבות כדי להוסיף טוב במערכת. היום אני יודעת שבמצב הנוכחי איך שמתנהלת מערכת החינוך אני לא יכולה לשנות הרבה, שעם אידיאלים לא הולכים למכולת ושהחוסר הערכה כלפי המורים והמקצוע מקשה ממש להישאר.

מה שקורה זה שהמורים הטובים שיכולים לאפשר לעצמם הסבה למקצוע אחר יותר נחשב או שפחות דורש עושים את זה.. וכולנו (יותר נכון ילדנו) משלמים את המחיר 🤷🏻‍♀️

וסליחה מהפותחת על הסטת הנושא🙊

גם אם המערכת לא מתגמלת

❤-🐌

כי המערכת לא מתגמלת

זה כואב

ותמיד אפשר לעזוב את ההוראה וללכת לעבודות שלא דורשות תואר ובינתיים לעשות איזה תעודה או תואר. 

וזה מה שהרבה מורות (והטובות שבהן) עושות

אבל אז אילו מורות יישארו לילדים שלנו?

באמת שואלת.. אצלנו בתחילת שנה כמעט ונפתחה השנה כשעוד לא הייתה מחנכת לבן שלי🤷🏻‍♀️

ולא אספר לך על מה המנהל שלי מתפשר כשהוא לוקח מורה לעבודה, רק כדי שיהיה לו צוות.

וזה עצוב..

כי בעיני זה לא אמור להיות אינטרס רק של המורים, אלא בראש ובראשונה של ההורים שצריכים לדאוג שיהיו לילדים שלהם מורים טובים וזה יקרה כנראה רק אם ישפרו את התנאים..  אחרת כל הטובים יברחו מהמערכת..

ולא לקחתי אישית בכלל, הכל טוב❤️

פשוט לא יכלתי שלא להגיב על האמירה הזאת

וסליחה שיצא קצת עליהום עליך בשרשור🙏 לא הייתה הכוונה שלי בכלל, זה נושא רגיש אצל עובדי הוראה שמישו מבחוץ פשוט לא מבין  

אבל וואלה גדלתי להורים מורים, ראיתי את כמות העבודה בבית, גדלתי למציאות כלכלית מאד מחושבת בגלל המשכורת שלהם

ועדיין מאד מאד האמנתי בחינוך, הרגשתי שזה באמת מה שאני רוצה לעשות. לא כי זה נוח אלא כי אני באמת אוהבת ללמד, אוהבת את הקשר עם בני נוער, תחושת משמעות וכו'

וגם, עם כמה שתעודת הבגרות שלי טובה מאד, והצלחתי גם בתחומים ריאליים הם מעולם לא עניינו אותי ולא גרמו לי לרצות להשקיע בהם. אז גם לא הרגשתי שזה הכיוון שלי

ובכל זאת, מרגישה שחוקה.

מה אני אעשה מפה? שאלה טובה. כרגע נשארת במערכת

לאמא מורה, ומזה ידעתי שאין מצב בחיים שאהיה מורה.

למרות שבכישורים שלי אני לגמרי יכולה להחזיק כיתה ולהיות מורה מעולה. אבל לא, המעטפת לא שווה את זה.

אפשר להרגיש משמעותית ותחושת סיפוק גם בעוד המון מקצועות אחרים. הנה אני לא מורה ומרגישה סופר משמעותית וסיפוק גדול כל יום בעבודה.

לכן לדעתי זה קצת תירוצים כאלה למה הלכנו אחרי העדר במקום פשוט להודות בזה.

כך או כך, בלי קשר אליי, הייתי רוצה לדעת שלילדים שלי יהיו מורים טובים, מרוצים, מסופקים מהעבודה שלהם, מרגישים מוערכים ושמחים לקום בבוקר לעבודה.

וכרגע מערכת החינוך לא הולכת לשם וזה עצוב 

יש לי ממוצע בגרויות ופסיכומטרי גבוהים ממש

התקבלתי לאן שרציתי

לתארים נחשבים באוניברסיטאות נחשבות

אני גם ריאלית וגם הומנית עשיתי בהכל 5 יחידות

יכולתי לבחור בכל מקצוע שרציתי

פשוט תחומי המדעים המדויקים לא מעניינים אותי

הגעתי מרצון להשפיע ולעבוד עם אנשים בעבודה משמעותית וקיבלתי תנאים פח.

כל תחומי החינוך והטיפול במשכורות נמוכות מאוד ולא מתגמלות. היוקרה של המקצועות האלו נמוכה ובסיכום זה מבריח את הטובים, וחבל.

כבר שנים מדברים על זה ואין שינוי

לא לעבוד כ3 חודשים בשנה(רבע שנה!!!!) ולקבל עליהם משכורת.

לעבוד 3/4 שעה שמוחשבת שעה.

לא להזדקק לבייביסיטר וקיטנות עד בלי די בכל ערב חג, חול המועד, חופשות וכו'..

להתחיל בשמונה ולסיים יחסית מוקדם לשאר המשק.

אז נכון, יש אסיפות מורים והורים, להכין שיעורים ולבדוק מבחנים, להיות בקשר עם הורים ותלמידים. אבל זה כלול בשכר. שעות שהייה או איך שקוראים לזה.

הפסקות במערכת הם באמת גרועות אבל לפעמים זה עניין של גבולות מתי לפנות למורה בהפסקה.

לא רציתי להכנס לזה,

אבל בעוד הרבה תחומים התנאים "פח".

ואין בהם את כל ההקלות והיתרונות של החינוך שפירטתי מעלה. 

אם זה כל כך אטרקטיבי בעינייך

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל לענות לך

זה כמו שגבר יחזור הביתה ויגיד לאשתו שבחופשת לידה, מה קשה לך את בחופשה!

זה בערך אותו רמת האנרגיה שיש לי בכלל לענות

את לא יודעת על מה את מדברת

אני נופלת מהרגליים אז אני לא דוגמא.

אבל התחומים שהזכרת - אומנות, עיצוב פנים, פרנסה זה לא. אלא אם עשית לך שם ואת מאד מוכשרת. ועכשיו במלחמה לזרוק עבודה מסודרת וללכת אל הלא נודע צריך לחשוב פעמיים. ❤❤

אני רוצה לבחון את כל האופציות.

אני עובדת כסייעת אישית, ככה שאני בדיוק בתפקיד "המשקיפה", לא עובדת כל כך קשה בעצמי, אבל רואה את הדרישות והתנאים.

באמת באמת, שזה לא סביר.

אם רוצים שמורה יגיע לכל תלמיד, קודם כל מספר התלמידים בכיתה לא מאפשר את זה.

יש להם אינסוף מטלות שלא נגמרות, השתלמויות, ישיבות, שיחות עם הורים, שיחות עם תלמידים, הכנת שיעורים. מורה שרוצה לעשות את העבודה שלו בצורה טובה, צריך בוודאי להשקיע מעבר לשעות שמשולמות לו.

שלא נדבר על זה שכמעט אין כלים להתמודד עם בעיות משמעת, כי היום צריך ללטף את התלמידים, והתלמידים בגישה שהכל מגיע להם (וחלק מההורים גם מגבים את זה). אז עוד לפני שמורה בכלל מתחיל ללמד, הוא צריך להתמודד עם בעיות משמעת שכמעט לא מאפשרות להעביר שיעור.

מספר לא מבוטל של תלמידים שהלימודים בכלל לא מעניינים אותם, לקויות למידה, הפרעות קשב, סיפורים מורכבים בבית ומה לא.

קחי את כל זה, תערבבי בכיתה אחת, תוסיפי קורונה ומלחמה שרק מחמירים את המצב, וקיבלת מקצוע ששוחק גם אנשי החינוך האידיאליסטיים ביותר

כל מה שבאמת חשוב לאזרחים-

ביטחון

בריאות

חינוך

מקבל תנאים שצריך להיות ממש אידיאליסט כדי לשרוד.

ולא, לא מדובר ברופאי נשים שעושים הרבה כסף. לרופא משפחה יש 10 דקות למטופל מקסימום. לאן הולכים כל המיסים????

ורק החופשים בלבד הם פקטור.

למה פח?

אין לי זמן לפיפי, מגיעה הביתה עם שלפוחית מפוצצת.

לא תמיד מספיקה לאכול

תורנית חצר בהפסקות הבודדות

נגמר הקול אחת לכמה חודשים

חוסר הערכה של הורים, ויש כאלה שצורחים עלייך ועוד

להמשיך? יש עוד

לבדוק מבחנים, להתמודד עם הורים, דרישות מההנהלה, בעיות משמעת בעיות רגשיות של ילדים...

מוזמנת בשמחה. נראה מה תגידי אחר כך

ואני ב"ה חכמה, התואר דורש מאוד.

מסכימה לגבי ההליכה אחרי העדר, אבל יש כאן בעיה שורשית. גם מורות חילוניות פורשות לרוב. המערכת אכן לא פשוטה ומאוד שוחקת.

חינוך ומתמטיקה זה משהו יותר דורש.

אולי גם אנגלית, פחות מכירה, אבל שואלת את עצמי מה יכול להיות קשה בלימודי אנגלית? אולי עודף מטלות, לא קשה מבחינה שכלית כמו הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה וכו'..

יש מלא מכללות בארץ שלומדים יום-יומיים בשבוע, חפיף כזה, ומוציאים תואר בקלות.

שוב, לא מדברת פה על אף אחת באופן אישי. מדברת על הכלל ככלל.

למדתי עוד שלוש שנים הסבה לאנגלית. סה"כ שש שנים.

ולא כי מרחתי, לא היה אפשר בפחות..

יכול להיות שבעינייך לימודים ריאליים דורשים יותר השקעה. יש לי אח בהייטק שאף פעם לא הבין איך אני מצליחה במקצועות הומניים כי לו היה ממש קשה בזה...

להגיד שזה תואר קל זה פוגע, מאוד. למדתי המון ואחכ גם תואר שני והשתלמויות בלי סוף.

וכן אנגלית זה מקצוע מאוד דורש בייחוד כשזו לא שפת האם שלך.

ובלימודי הוראה יש המון מטלות בשוטף ועבודה מעשית שגם היא לא קלה בכלל.

לכולם קל לומר שזה מקצוע קליל, אבל צריך לחשוב לפני שמדברים. במקרה הזה כותבים..

אולי יהיה לך עבודה יותר נעימה בבתי ספר ללימוד אנגלית

אנשים יותר בוגרים ונטו ללמד שפה

אולי יהיה לך אופציה ללמד בזום גם מהבית

אשמח לשמוע אם יש למישהי רעיונות פרקטיים בלבד!!

תודה! 

בעלה בהייטק יכולים להסתדר בלי המשכורת שלה

והיא ממילא עם תינוק

את יודעת מה מעניין אותך?

כי ה3בה מקצועות "יושבים במשרד"

אני לא יודעת מה יכול להיות רלוונטי...

אבל כתבתי מה שמהותי. לא רוצה תואר חדש.

קורס או תעודה ברמה של חצי שנה-שנה גג

אוהבת אמנות, עיצוב, אנגלית טובה. לא ריאלית. הומנית..

בגדול משרד זו הגדרה רחבה אבל התכוונתי בעיקר לא לקחת עבודה הביתה.

ולשבת קצת, כי היום אני בקושי יושבת.. 

כל הזמן לשבת, עם 2-3 ילדים כל פעם

כן עמוס כי צריך להספיק הרבה ילדים ביום,

אבל אפשר לעשות את זה בנחת..

בהצלחה ממש יקרה!!

אפשר לעשות קורס ייבוא ייצוא

אפשר גם חשבות שכר או הנהלת חשבונות, יש בזה הרבה ביקוש וזו נחשבת עבודה אימהית נשית יותר, קורס בנושאי הייטק ודומיו לא יודעת אם יתאים לך אבל גם יש, רק שהשוק לא משהו עכשיו לפי מה שהבנתי

או לנסות להתקבל עם התארים שלך כיום לעבודה משרדית אדמיניסטרטיבית.

אולי הדרכה או הטמעה בסגנון של הקורסים שמלמדים בג'ון ברייס, או ניהול רשתות. זה מחשבים אבל גם, עבודה עם ביקוש יחסי כי צריכים מנהלי רשתות בהרבה מקומות ויש לך אנגלית טובה אז זה סיפתח טוב

אני הייתי עושה חיפוש קצת באתרים של דורשי עבודה בעיר מגורייך להבין פחות או יותר את השוק.. זה יכול לתת לך רעיונות גם לדברים שלא חשבת עליהם.

נתת כמה כיוונים..

מה זה ייבוא ייצוא? 

בהרבה מקומות זקוקים לדוברי אנגלית, במגוון תפקידים פקידותיים/ תרגום.

אני יודעת שיש גם הרבה משרות מהבית בתחום, או משולבות. נסי לעשות חיפוש על משרות לדוברי אנגלית,

יכול להיות שזה המפתח שלך למחשבה הלאה אם ובמה להתפתח...

כן מדברת ברמה גבוהה, ואנגלית מעולה אבל בכל זאת יש הבדל.

מה שכן. רעיון טוב.. השאלה איך מגיעים לזה.. 

לפעמים יש להן קשרים משפחתיים/ חברים, זה הכי טוב בעיניי.

ויש קבוצות ומשרות שבהן ממש מחפשים דוברי אנגלית (גם אם לא כשפת אם. בהרבה מקומות עבודה עיקר העבודה

היא הבנה וכתיבה ברמה גבוהה). יודעת על גיסתי דוברת האנגלית מבית שאפילו בייביסיטר מציעים לה ב60 ש"ח לשעה,

אם היא דוברת אנגלית. (סטודנטית שמשלימה הכנסה)

אבל מה אם לשנות תפקיד או גודל משרה?

אם את אומרת שהמנהל וצוות מעולים זה מדהים- סביבת עבודה נעימה זה ממש משמעותי ליוםיום..

לפעמים תפקיד שיותר מאפשר מבחינת השעות מרווח נשימה או שאת יותר מחוברת אליו ומרגישה מסופקת ממנו יכולים לשנות את התמונה...

וכמובן, קטונתי ממש..

יכול להיות שכבר ניסית את זה וזה לא רלוונטי.. או לא רלוונטי בלי קשר..

ככה זה במשרד החינוך.

עכשיו אני חווה את זה ביתר שאת בגלל המלחמה. אין אפילו אוורור של טיולים וכאלה.. 

לא הייתי מסוגלת להמשיך לעבוד גם בבית וגם בעבודה בלי לנשום.. הייתי מורה לתחום מסויים והיום אני עובדת בתחום שלמדתי אותו אבל לא בהוראה..

נהנת מאוד ושמחה ממש שעזבתי את ההוראה..

נכון שאין חופשים כמו משרד החינןך אבל מבחינתי זה פלוס כי אז אפשר לצאת לחופשות בזמן הלימודים של בתי הספר ואין עומס בכל מקום

בתור מורה, בסהכ שנה שניה וכבר חולמת על פרישה כי לא מסוגלת יותר עם התנאים הבלתי והעבודה השוחקת... עצוב לקרוא שזה לא רק "לא מתאים לי" ועשיתי טעות שלמדתי את זה... אלא שזו ההרגשה של הרבה מדיי מורות במערכת.

לגבי מה ששאלת , כמה כיוונים:

הכיוון של האנגלית, תרגום וכדו'.

בכיוון של עיצוב גרפי, לעשות קורס של UX UI וכדו'. בניית אתרים, דפי נחיתה וכאלה. אפשר למצוא בזה עבודה כשכירה, ומאמינה שהרבה מקומות מאפשרים עבודה היברידית.

תמיד אפשר גם ללמוד עיצוב גרפי ו/או עיצוב פנים ולנסות להתקבל במשרד, אבל ממה שאני מכירה - הרוב עצמאיות.

בהצלחה!

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

פרגונים על הילד וכאלה

משמח אותם מאוד ובכל זאת לרוב לא מרגישים צורך לפרגן בחזרה

כבר למדתי לא לצפות לזה. אבל מי שכן מקבלת את זה- שתעריך, כי זה מאוד תלוי מי האוכלוסיה שאת עובדת איתה ולגמרי לא מובן מאליו

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

קודם כל מדובר בשאיבת ביציות, כרגע מפרים אותם במעבדה ככה שבעז''ה יהיה עוברים יפים ויחזירו לך..

עברתי מספר פעמים שאיבת ביציות ולא נתקלתי בתופעה כזאת

לפחות שאבו מספיק ביציות? הצליחו להפרות?

ככה אולי לא תצטרכי לעבור את זה שוב..

מקווה איתך לבשורות טובות 

לא הכי מבינה במונחים

הרופאה הסבירה לי טלפונית שחילקו את הביציות ל9 ו9 , 9 שמו עם הזרע ו9 הזריקו להם את הזרע .

האלה שלא הזריקו בכלל לא היה הפריה ביניהם ... והאלה שהזריקו 7 הופרו אבל רק 3 עוברים התפתחו בני 3 ימים והם גם ברמה די נמוכה (3) הבנתי שיש גם רמה 4 .. אני כ"כ מבואסת

אם חס וחלילה אני אצטרך לעבור את זה שוב אני לא יודעת איך באמת

אני אשמח ממש לשמוע איך זה היה אצלך

שעם הבן שלי נכנסתי טבעי וגם יחסית זריז..

וגם היה לי עוד כימי שהתפתח לבטא 1400 והתחיל לרדת .. אז איך פתאום הזרע בכלל לא מפרה את הביצית רק אם מזריקים , וגם שהזריקו יצא לא משהו

מה מצב הזרע? האיכות?

באופן כללי לגברים יש ירידה באיכות הזרע עם השנים.

לפי בדיקת זרע תוכלו לדעת אם יש ירידה וכמה יש..

איזה סיוט אוף כואב ברמות

לא יודעת מה להגיד לך אני אמנם עברתי את זה אבל לא מבינה בזה יותר מידי

ונראה שהבדיקה של לפני שנה וקצת באמת יותר טוב מהאחרונה אבל לא משמעותי ..נראה שהתנועתיות טיפה ירדה וגם המורפולוגיה (2) בעיקרון האחיות אמרו שזה תקין אז לא יודעת..