זהו, שאני לא בטוחה שהוא - הריון ולידה

מכאן מובן שלא מדובר ברב עם גישה והסמכה לטפל בנפש האדם. 

לאישה ׳מורדת׳

לאיים בגירושין

להביא ׳אסמכתא דתית׳ לדיבור כזה

זו התנהגות רעילה ומניפולטיבית

ממש לא כדאי לקיים יחסים אלא להציב גבול שדיבור כזה לא יכול להתקיים והחיים לא ממשיכים כרגיל אחרי דיבור כזה, עד להתנצלות עמוקה והבטחה שזה לא יחזור על עצמו לעולם.

אם המצב הוא כזה שהוא בכלל העיז לחשוב או להגיד כאלו מילים, אני מסופקת אם הוא מעצמו יבין שהוא צריך להתנצל. 

אולי גם צריך להציב גבול שהחיים לא ימשיכו כרגיל עד שילך לטיפול.

ועוד חושבת שזה בסדר להבליג על זה שהיה לו קשר עם מישהי

נשמה, תתעוררי!!

תפני מיד לעזרה מקצועית

וממש לא להתכופף לאיומים שלו

את צריכה להתחיל להאיר ולהעיר את הרצונות שלך ואת הסטנדרטים שלך

מה עם מה שאת מרגישה בכל הסיפור?

אני אשמה ב100 אחוז בזה שהוא בגד בי

כי בגלל שאני לא קיימתי איתו יחסים, הוא חיפש בחוץ!!

אני לא יודעת איזה רב הוא שאל, אבל אם את כן - הייתי חוזרת אליו עם הסיפור כדי לדעת ממי הוא מקבל ואיזה תשובה את מקבלת כדי להבין אם זה בעיה של הצגת הסיפור באופן חד צדדי, או בעיה רצינית יותר

כי אם בעלך שיקר,כדאי שהרב יידע מזה, שגם זה קיים, ולא לתת עצות כאלה על סמך שמיעה של צד אחד. בכל זאת, רבנים הם גם בני אדם

ואם הרב מבין, הייתי מבקשת ממנו שידבר עם בעלך אם הוא מקבל ממנו

אבל זה לא במקום טיפול! 

הבינה שהיא חיה תחת אלימות, והעיזה לקחת את הצעד ולבקש עזרה מהרווחה. (היה לה קשה לזהות כי זאת לא היתה אלימות פיזית, אלא אלימות מילולית ו*מניפולטיבית*, ולעצרינו אלימות כזאת הרבה פעמים מלווה בזמנים טובים מאוד ורעים מאוד, והזמנים הטובים גורמי לאישה הרבה ספקות עם עצמה אם היא אולי לא מגזימה ברוע שיש בו בזמנים הרעים. לא משנה, ניסחפתי קצת בתיאור )
אז מספר שנות הנישואין לא מעיד על כלום.

ועם כל העדינות - מה שאת מתארת לא תקין.
ולא מגיע לך כזה יחס.
ועצם זה שהוא מצליח להכניס אותך לספקות עם עצמך אם את בסדר או לא, מורדת או לא, כש*הוא* הבעיה - זאת בדיוק מניפולציה.

אני ממש ממליצה לך ליפנות לעזרה *מיקצועית*, ולא לרבנים, זה לא התפקיד שלהם.
 

סליחה על הישרות. אבל אני באמת דואגת לך....

למה את מאפשרת למצב הזה להמשיך?

אכן בעייתי ואת הקורבן

אבל יש את החלק שלך

את מאפשרת להתנהגות הזו להשתלב בחייכם

אפשר להחליט לעזוב

אפשר להחליט להישאר אבל לשים גבולות ברורים

אם את לא יודעת איך לעשות את מה שאת רוצה, כדאי לך לפנות לעזרה. אל תמשיכי לאפשר את זה, מגיע לך חיים נורמלים ולא נצלניים.

מבחינתי מצב כזה היה מוביל ישירות לגירושין 

לא מעבירים כזה לסדר היום זה בגידה

חבל לך לוותר על החיים שמגיע לך

מקווה שהעצה שלי במקום, לא מספיק מכירה איך הולך הייעוץ איתם.

וחיבוק על מה שאת עוברת. להבין שהבעיה אצלו זה כבר התקדמות. 

תפנו לטיפול איזה קישקושים יש לו- שידבר עם רב רציני, תלכו לדבר ביחד עם רב.

להפך בשליש הראשון לפי הרמב"ם צריך להמעיט ביחסים וזה עוד אצל מי שיש חשק. לרוב זו תקופה שבאמת מאופיינת בחוסר חשק מיני

סליחה שאני נחרצת, אבל רבנים הם לא הכתובת למצבים כאלו.
והם יכולים לעשות יותר נזק מתועלת.

אפשר להייעץ עם רב רציני שיוכל לדעת להראות לו את הבעייתיות שלו ולהפנות אותו לטיפול מקצועי. (וגם בזה אני מסופקת. צריך אנשי מיקצוע מאוד מומחים כדי שיוכלו להבחין במניפולציות ואלימויות מוחבאות)

אבל לא לחשוב שרב יכול לטלפל בכזה מצב ובכזה סגנון של בן אדם. 
יש רבנים שלא עברו שום הכשרה, ומתיימרים לדעת לטפל, והם יכולים ליגרום יותר נזק מתועלת.

להתייעץ עם אנשים שהם לא *מומחים* באנשים מניפולטיבים ואלימים מהסוג הזה.

יכולים גם ליפול בפח של המניפולציות, ובימקום לעזור לאישה - להאשים אותה.

זה מצב נורא....

בדרך כלל, ולכן אני ממש מתכווצת מהמחשבה של לדבר על זה עם רב, כי אני יודעת שהוא יצדיק אותו ולא אותי

הגבר תמיד צודק, והאשה מחוייבת למלא את צרכיו

רב נורמלי גם לא יגיד שטויות כאלה. בגלל זה אמרתי רב רציני

לא התכוונתי שילכו לטיפול זוגי אצל רב, אלא הוא טועה לעניין קיום היחסים בהלכה בין בני זוג, אז שרב יסדר לו את העניין הזה

הכל בעייתי מאוד (מהצד שלו)

את חייבת עזרה מקצועית

ולא עזרה של רב.

בטח לא ה"רב" שבעלך מתייעץ איתו

שהחובה על הגבר לענג את האישה אם היא מעוניינת, ולא ההפך

ואם האישה מקיימת יחסים ללא רצונה אז זה נחשב כמו אנוסה או משהו כזה וזה אסור

אני לא רוצה לפרט יותר מידי כי את הסיפור שלי מכירים הרבה אנשים בחיים האמיתיים

הייתי במצב מאוד דומה (בעניין העקרוני. לא היה אצלנו את הקטע הדתי אבל כן היו הרבה האשמות שקיבלו 'אישור' מ'גורמים מוסמכים', היו גם קשרים עם נשים שכמובן היו אשמתי)

גם אני חשבתי  בשלב מסוים שאני יודעת שאני בסדר והבעיה איתו אבל רק אחרי תקופה בנפרד במבט לאחור הבנתי עד כמה הייתי רחוקה מהבנה אמיתית למצב שבו אני נמצאת

מה יש לך לעשות איתו? למה להישאר? את אוהבת אותו?

אם יש לכם ילדים משותפים, האם הישארות איתו תהיה בסופו של דבר לטובתם?

הסיכוי שהוא ישתנה הוא אפסי

אלה החיים שאת רוצה?

לא שכל כך פשוט אחרי גירושין (אצלי הסיפור נגמר טוב ואני נשואה באושר אבל יודעת שברוב המקרים זה ממש לא ככה)

השאלה היא אם הסבל שלך עכשיו לא נורא יותר מסבל של להיות גרושה

(את כן צריכה לקחת בחשבון שמטיפוס מהסוג הזה לא פשוט בכלל להתגרש, הוא לא יעשה לך חיים קלים)

אני יודעת שבכלל לא שאלת לגבי גירושין אבל ההודעות שלך כל כך כאבו לי.. כךכ כך החזירו אותי לשנים הקשות שלי

למרות שאני התגרשתי אני חושבת שהיד היום מאוד קלה על ההדק ומתגרשים יותר מידי בקלות. אני ממש נגד גירושין ובעד עבודה קשה אבל יש מקרים שבהם אין עם מה לעבוד ואין שום ברירה אחרת, לי נשמע שזה במקרה שלך

הוא לא יערים קשיים, והוא גם אמר את זה

מה את חושבת על הכיוון הזה?

אם זה המצב למה בחרתם להכנס להריון?

הירידה שלי בחשק המיני

היו לנו תמיד עליות וירידות, בזוגיות

אבל עכשיו זה די מערער

טיפלתם בזה?

לא תקין בכלל להסתכל החוצה עד שאין גט

זה נראה דפוס התנהגות שלו, כל עוד את עושה כרצונו הכל בסדר, אם את חורגת מה׳כללים׳ שלו, הכל נהיה לא בסדר והוא ׳רוצה להתגרש׳ ׳יחפש בחוץ׳

זה לא עליות ומורדות

זה חיים שהם תמיד  לפי הקפריזות שלו

בנושא ההתמודדות עם זוגיות רעילה

מצרפת קישור למישהי עם תוכן מעולה

TikTok - Make Your Day

מצערת, אך מוכרת.

מדוע אנשים בוחרים בהריון כפתרון?

1.תקווה לחיבור מחדש: בני זוג עשויים להאמין שתהליך ההריון והולדת הילד יקרבו ביניהם מחדש או ייצרו משמעות משותפת שתחזק את הקשר.

2.תחושת מחויבות: יש הסבורים שהילד יגרום לבן/בת הזוג להרגיש יותר מחויבים ולהשקיע בקשר.

3.לחץ חברתי או משפחתי: בחלק מהמקרים, החברה או המשפחה עשויים ללחוץ להביא ילדים, מתוך אמונה שזה “ישפר את המצב”.

4.בריחה מהתמודדות עם הבעיות: במקום להתמודד עם שורש הקשיים בזוגיות, הריון נתפס לעיתים כדרך להסיח את הדעת או לדחות טיפול במערכת היחסים.

זה ממש לא הסיפור אצלינו

בזמן שנכנסנו להריון המצב הזוגי שלנו היה ממש בסדר

ואני האחרונההה, שיכנס להריון בשביל לשפר מצב זוגי

זה הריון ivf, שחיכינו לו הרבה זמן

אני מניחה שזה לא חדש לו העניין של חוסר חשק

מה שונה עכשיו מפעם..?

אתם לא מדברים על זה..?

תוך עשרה שבועות המצב הדרדר עד כדי כך שבעלך מדבר על בגידה וגירושין? ולפני זה הכל היה בסדר?

לא יודעת, לי אישית זה נשמע מוזר.

לא יודעת מה מצבך אבל כשיש ילדים משותפים (מלבד ההריון הנוכחי) זה יכול לסבך הרבה דברים

מה את רוצה?

להמשיך לחיות איתו?

ברגע שהוא יצטרך לשלם מזונות הוא יתחיל לקלוט שהוא לא רוצה גירושין

ה"מזונות".

בנוסף, יש הרבה דרכים בהם גבר יכול לא לשלם מזונות (יש גם מקרים בהן האישה משלמת) #רק_אומר.

הערה צדדית בלי קשר לנושא השרשור.

דבר שני - כתבת באיזה שרשור שאת חרדית, אז מניחה שהוא לפחות מכיר את הלכות נידה. 7 ימי מחזור + 7 נקיים, בום, יוצא שבועיים ללא יחסים, בהוראת ההלכה, אז באיזה עולם ייתכן שרב יגיד שזוג שלא מקיים שבועיים יחסים הוא לא זוג??? זה ככ נפוץ גם בלי להכניס עניינים של חשק. ושבועיים זה באמת כלום…

דבר שלישי - נפוץ מאוד מאוד שלנשים אין חשק בהיריון. לא חושבת שזה אומר שהגברים של רוב הנשים האלה יוצאים ו״מחפשים בחוץ״ (איכס איזה מונח דוחה). את אשכרה מגדלת את התינוק שלו ברחם שלך!! הוא קולט כמה זה מדהים ומטורף וכמה את אישה מדהימה? כנראה שלא, כי הוא אלים וזה לא מעניין אותו.

בקיצור… סליחה על האמוציות, אבל תחפשי לך עזרה ובדחיפות! את חיה עם גבר רעיל ואלים, ואני לא יכולה אפילו לתאר לעצמי כמה זה קשה, אבל בשבילך, בשביל הילדים, אתם באמת חייבים עזרה. להישאר במקום בלי לנקוט בפעולה זה פשוט לא נשמע לי כמו פתרון במקרה שלך… 

אם אין לך את הכוחות ובעלך כל כך צדיק, תגידי שראית כתם. זה יקנה לך כמה ימים של שקט.

בזמן שקט הזה את חייבת להתייעץ עם גורם מטעמך, ששומע את הצד שלך ומייעץ לך מה לעשות.

השורה האחרונה שלך עשתה לי חץ בלב😥💔

יקירה, המצב לא תקין. בבקשה תפני למישהו בעולם האמיתי שיעשה לך סדר בכל הדבר הסוער הזה.

יש את ארגון יד לאישה שמלווים במצבים כאלה, או בת מלך.

מה שברור זה שהוא טועה! את צודקת, וצדיקה, וטובה, וחייבת לדאוג לעצמך!

אל תקיימי יחסים כשאת לא רוצה, תהיי קשובה לעצמך בבקשה! אם מעניין אותו פתאום הלכות אז ממש אסור לו לקיים אתך יחסים במצב כזה.

ובד’’כ מי שמנפנף באיומים שונים ומשונים עושה את זה כי הוא יודע שאת תיבהלי מהם... אבל הרבה פעמים יש מאחוריהם חלל ריק (אבל לא תמיד).

וכל מה שאמרו לך פה על להתייעץ עם רבנים- אני רוצה להוסיף פה כנ’’ל על התייעצות עם יועצים ועסקנים ומדריכי כלות וחתנים למיניהם. זה לא המקרה לקחת צ’אנס שמישהו יעשה עוד נזק, את צריכה מישהו מקצועי שיבין היטב מה מתרחש כאן.

בבקשה, תפני לדבר עם מישהו בעולם האמיתי! דואגת לך ממש. זה לא ייגמר בזה.

אני לא יודעת מי הרב ומה בעלך סיפר לו, והאם זה אמת מה שהוא טוען שהרב אמר.

בכל מקרה ברור שאיומים מכל סוג שהוא זו לא דרך להגיע ליחסים

ובטח לא לפי היהדות.

נשמע שיש כמה דברים מאד לא תקינים, ואני מציעה לך בהקדם האפשרי לפנות לייעוץ ותמיכה מקצועיים ולקבל

הדרכה איך להתנהל מולו.

שולחת חיבוק גדול. בבקשה אל תשלימי

לא עם בגידה, לא עם איומים לחפש הבחוץ, לא עם איומים כדי לקיים יחסים.

יחסים זה ביטוי של אהבה ורצון לקרבה, וכשעושים אותם ממקום אחר הם עלולים ליצור נזקים. רגשיים, רוחניים ופיזיים.

את ראויה לטוב❤️

מאד מיוחד? נו נו... זה באמת לא העניין. העניין שמבחינת בעלך בך הבעיה והוא משתמש באיומים ועיוותים בשביל להכריח אותך לעשות דברים שאת לא רוצה. הוא יכול להביא את כל העולם שיגיד שבך הבעיה- זה ממש לא משנה ולא הופך אותך לאשמה. זה לא משנה את המציאות, לא משנה אם מי שהוא מביא ממנו צידוק לדבריו ומעשיו זה רב, יועץ, מדריך, קוסם או אינסטלטור.

ספציפי על היחסים.
הנקודות שהעלת, והמעט שכתבת מעידים על משהו שורשי שלא תקין בכלל.

כתבת פה על זה שהוא מבחינתו מוכן להתגרש.
מה איתך? למה את מוכנה לחיות אם אדם שמתייחס אליך ככה, ובנוסף גם אומר לך שהוא רוצה להתגרש?

איך הוא עם הילדים? 

 

משהו לא תקין לפניו אחריו וכנראה בלעדיו.

דבר ראשון תפני לקבל עזרה מקצועית❤️

אם הוא תלמיד חכם מווחד ששניכם מקבלים ממנו, אולי שווה שגם את תדברי איתו,

אבל!! דבר ראשון עזרה מקצועית.

אחרי שתוכלי לפרוס את הסיפור כולו ולעומקו, ידעו להכווין

אותך אם זה רלוונטי איכשהו או לא (ככל הנראה לא..).

אם יש הערות ניהוליות, יש לדווח על ההודעה/שרשור, ולא לכתוב ע"ג הפורום.

תודה.

תני לי לשלוח לך חיבוק.

אבל אחד מנחם כזה, ארוך.

אני בטוחה שזה לא מתחיל ונגמר בסיפור הזה,

ויש הרבה מסביב.

תהיי חזקה, את כל כך הרבה יותר מאשר פרטנר ליחסי אישות.

אני לא אומרת אף פעם קומי ולכי. אני נגד זה, אבל לא בכל מחיר.

אהובה, אל תשכחי מי את ומה את שווה.

ואף אחד לא יערער את זה, בטח שלא בעלך.

את לא "חייבת" יחסים לאף אחד.

את נושאת את התינוק *שלו* ואת כל ההשלכות הפיזיות של זה. כן. גם בשבילו.

והוא צריך להעריך את זה מאוד.

אגב- מדין מורדת מבחינה הלכתית בבית הדין הרבני הוא אכן יכול לקבל עילת גירושין למעט שיש לך סיבה טובה. להיות בהריון זו סיבה מצוינת ואין לו עילת גירושין.

שולחת כוח ועוד כוח ואם את רוצה לדבר בפרטי את מוזמנת.

רק מזכירות שמדובר במרחב וירטואלי, אי אפשר לדעת מי עומדת מאחורי כל ניק ומה ממה שהיא מספרת הוא אמיתי.

(ואם ניק/ית פותח/ת בשיחה בלי שהיתה חלק מהדיון על גבי הפורום, ובלי היכרות מוקדמת מהפורום - זה מעלה את הסיכוי לטרול שמנסה לנצל את המצב).

אז מזכירות לכולן (בעיקר לפותחת, וגם לכל שאר משתתפות הפורום) - להיות זהירות במיוחד בשיחות בפרטי, לא להמשיך אם משהו מרגיש לכן לא נעים, ומוזמנות תמיד לדווח לנו על כל דבר שמרגיש לכן לא מתאים.

המנהלות

אבל

אני לא טרול חח

ולא מטריד/ה

אבל האזהרה היא כללית.

לפעמים יש ניקים שקוראים שרשורים כאלו ופונים ישר בפרטי, בלי להשתתף בשרשור. וכמו שכתבתי - זה בדרך כלל יותר חשוד.

וחוץ מזה שהאזהרה תמיד נכונה, ותמיד צריך זהירות, גם מול ניקיות ותיקות שנראות בפורום אמינות. אם משהו בשיחה לא מרגיש נעים - אז בכל מקרה נכון לעצור ולדווח.

(וכבר היתה פה ניקית שהיתה ותיקה וההודעות בפורום לא היו חשודות, ובכל זאת הטרידה נשים, וגם אחרי שנחסמה חזרה כבר כמה פעמים בשמות שונים, ואין לנו אפשרות לדעת בוודאות שהיא לא שוב פה...).

והתחיל איתי בעקבות איזה שרשור שפתחתי

ב"ה חסמתי

לכן יש אזהרה כללית מלדבר באישי, במיוחד על נושאים רגישים.

הרבה מהשיחות הבעייתיות מתחילות כשיחות תמימות ובמסווה של רצון לעזור, והתחבאות של צניעות מלדבר על כך בפומבי,

ואז כשיש פתיחות והיענות מהצד השני, ההטרדה קורית.

את יכולה ללמוד על זהירות ברשת, זה לא משהו ספציפי לפה.

היום מזהירים הרבה מהתכתוביות באישי סתם עם שחקנים אנונימיים בכל מיני משחקים שהילדים משחקים בהם ויש צאט פרטי ואז ה' ישמור.

הרבה פעמים לא דווקא מי שמשתתף בשרשור הוא צד להטרדה (יכול להיות שכן) אבל לפעמים כל מיני מטרידים שנחשפים לשרשורים כאלה תוספים על זה טרמפ ומגלגלים שיחה.

בקיצור כמו שיש תמרור זהירות ביציאה מכביש מהיר למרחב בינעירוני, ככה יש אזהרה מגלישה מהמרחב של הפורום למרחב הפרטי.

זה לא אומר שזה אסור, זה אומר שיש לזה את הסכנות של זה וצריך לשים לב לתמרור.

או יותר נכון

הטריד נשים והתחזה לאישה...

על הסיסמה לניק האנונימי, או לפחות נתנה אותו בהסכמת המנהלות.

זה היה הלם

בכל אופן, עדיף להפסיק את הדיון לדעתי 

התגובות!

אז אתמול בערב , עשינו שיחה רצינית, והגענו להבנות,

באמת שהוא לא עשה את זה מרוע, או מכל מני סיבות שבנות כתבו כאן,

תידה על העיצות ההכלה והחיבוק!

שאיזה יופי שהגעתם להבנות. ושכיף שכולם פה טעו בהבנת הסיטואציה.
וטוב שהתברר ששום דבר לא נבע מרוע.
וזה באמת מה שהתכוננתי ליכתוב.

אבל אז חזרתי וקראתי שוב את כל ההודעות שלך, והם כולם צועקות משהו אחר. 

אני ממליצה לך כן לקחת לתשומת ליבך את כל מה שניכתב כאן. את הרי לא סיפרת את התמונה המליאה, אז יכול להיות שטעינו, אבל לא תפסידי מלמצוא מישהו בסביבה שלך שתוכלי לשתף אותו ולקבל חוות דעת אובייקטיבית על המצב.

גבר שאומר לאשתו שהוא כבר בדרך לבגידה, ואפילו יותר מ"סתם בדרך"-

זה דפוס חשיבה מעוות.
אולי זה נוח להתעלם מזה, אבל אם זה דפוס החשיבה שלו-זה יחזור. הוא חי בתודעה שאת כלי לסיפוקו, ולא רואה את העבודה שאת בהריון תאומים (!!!)
מי שמעז לאיים בבגידה\בגירושין ללא כתובה לאישה במצבך הוא בבעיה עמוקה וקשה.
ניכר שהתרגלת ל"פנינים" שלו. אני מציעה לך בחום ללכת להעצמה אישית כדי להבין שאת ראויה ליחס הרבה יותר מכבד מזה.

באמת כדאי למצוא מישהו שלא מכיר את בעלך ועדיף שגם כמה שפחות אותך כדי לספר לו את הסיפור שלך  ולשמוע ממנו איך זה נראה

(ואשתף שבסיפור האישי שלי הייתי בהמון ייעוצים וכולם ראו את המצב האמיתי וניסו להגיד לי ואני חשבתי שאני מבינה ויודעת והדברים לא עד כדי חמורים ותמיד יש סיכוי לשינוי.. עד שבמקרה פתחתי את ליבי לפני איש כמעט זר והפעם הזאת פתחה לי את העיניים. מהנקודה הזאת התחיל השינוי שלי)

בימים שטוב

השמש זורחת

ןלא מבינים על מה בכלל היה הסער לפני זה, ומרגישים במקום אחר. אבל אחררר לגמרייי שאפילו מתחרטים שהתלוננו.

שתדעי שימים לבנים אבל ממש לבנים ושחורים שהם ממש שחורים זה דגל אדום מהבהב.

(בכל זוגיות יש גם ימים כאלו וכאלו אבל לרוב הם לא מוקצנים עד לשם)

שולחת לך עוד קצת כוח והלוואי שאני טועה

התנהגות רעילה לא חייבת לנבוע מרוע, זה יכול להיות חוסר מודעות והרגלים לא טובים.

הרעילות לא נעלמת כשאתם בטוב, היא מחכה בפינה לצאת מתי שמתאים.

ממליצה לך ללמוד על התנהגות רעילה, כי יש לך הרבה מה לעשות מהצד שלך, לפעמים מספיק שהצד שנפגע שם גבולות ברורים שאינם נחצים לעולם, כדי שהזוגיות תתנקה מהרעילות. לפעמים זה לא מספיק אבל בוודאי מגן עליך מפגיעה.

לא תקין בשום צורה.

השורה 'באמת שהוא לא עשה את זה מרוע או מכל מיני סיבות שבנות כתבו כאן' מטרידה אותי,

כי נשמע שבעצם את באיזה מקום מצדיקה אותו ואומרת שההתנהגות שלו לא הייתה נוראה כמו שזה נשמע.

אבל, ההתנהגות שלו כן היתה נוראה, וכן יש בה סימני אזהרה של זוגיות אלימה או רעילה, או בעייתית בצורה אחרת.

זה לא משהו שצריך לעבור עליו לסדר היום, וגם אם זה לא נעשה מרוע ההשלכות על הזוגיות, עלייך וגם על הילדים עלולות להיות קשות.

מבינה הכי בעולם את הרצון לומר עכשיו הכל בסדר ולעזוב את הנושא עד הפעם הבאה, אני לגמרי ככה שונאת לצאת מאזור הנוחות שלי ומעדיפה לחשוב שהכל בסדר, אבל אני מצטרפת להמלצה למצוא לך מישהי במציאות, רצוי דמות טיפולית אם אפשר, להתייעץ איתה על הנושאים האלה. 

גם אם הוא לא עשה את זה מרוע- הוא עדיין עשה את זה וזה המושגים שלו, והימור קטן- הוא גם יחזור לעשות את זה או דברים דומים.

אל תוותרי עלייך. מגיע לך להיות מכובדת, אהובה ומוערכת. גם אם הדרך לשם קצת ארוכה.

גם אם זה היה רגע של נפילה שלו- התשובה שלך על זה (לאו דווקא במילים) חייבת להבטיח שזה לא יקרה שוב.

מצטרפת להמלצה לא להישאר בלי ליווי וטיפול גם אם כרגע הכל דבש. שתפי מישהו אמיתי! חכם ומקצועי, שיעזור לך להרגיש טוב לטווח הארוך.

חשוב לי להעיר שאומנם הוא לא עשה את זה מרוע, אבל הוא כן עשה את זה מתוך עולם הערכים שלו.

שהוא שגוי ומנוגד לעולם התורה.

אתם חייבים הכוונה טובה.

מקצועית.

ובלתי תלויה.

כלומר הכוונה אובייקטיבית.

ממליצה להתייעץ עם פורום מיכל סלה.

עצות תורניות אתם צריכים לקבל מרבנים בעלי שיעור קומה.

לא כל אחד שלמד 2 דפים ומעביר שיעורים ביוטיוב הוא רב.

שיעור קומה זה הרב זילברשטיין, הרב מוצפי, הרב דוד חי אבוחצירא.

בכוונה כתבתי גדולים, כדי שתדעי למי להשוות, כשתחפשי אחרים.  

רוצה לומר לך שאת בסדר גמור ותשנני לך את זה.

אצלינו שאלתי לגבי מורדת ואמרו לי שזה לא נכון.

בעלי לשעבר פנה לבית הדין בטענה שאני מורדת

ולא התקבלה טענתו.

אני ממש ממליצה לך שתלכי לטיפול מקצועי ותקבלי כוחות

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

וממש מתאים לחנוכה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.

בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי