אז ככה...
סגרתי ש"ל בקדימה, זה תפקידבעל 2 תקנים. אי"ה את התקן האחד אני אמלא, ואת השני - כל אחת אחרת שרוצה - לדעתי מומלץ לנסות!!
המקום: "קדימה", זה קרוב לנתניה. יש גישה נוחה ונסיעות חינם גם בתוך הישוב (אוטובוסים של "נתיב אקספרס").
הרכזת: מאירה כהן, מקסימה וחיננית!!!
הדירה: דירה ענקית, קוראים לה "וילה", יש בה 12-14 בנות שרות (!!) אבל לא שמעתי על מישהי שהתלוננה. הדירה נמצאת ממש מול הבית של הרכזת.
הקהילה: לא דתית ברובה, אבל יש גרעין תורני וקהילה דתית. כל מי שאני אומרת לו "קדימה" - ישר מגיב "וואווווווו שמעתי מקום מקסים" "שמעתי שזו קהילה חמה" "שמעתי כיף לעשות שם שרות"
התפקיד: התפקיד הוא ברווחה, ולדעתי הכותרת הכי מתאימה לתפקיד הזה הוא -
רכזת פרוייקטים ברווחה.
בנות השרות עובדות מ8 וחצי ועד 3 במשרד במועצה האזןרית של קדימה-צורן, עם רכזת ההתנדבויות בשם רותי (מתוקה ממש!).
העבודה אמנם במשרד, אבל היא לא משרדית - אלא בעיקר ארגונית.
יש פרוייקטים שונים, חלקם קבועים, חלקם חד פעמיים, וחלקם - יזומיים, כלומר - שהבנות יוזמות בעצמן. וזה היופי בתפקיד הזה - שיש המווווווווווווון מקום ליוזמה!!!
אני אתן דוגמא לחלק מהפרוייקטים:
*פרוייקט חונכות - הבנות מחפשות מתנדבים בכיתות ט´-י´ בבתיה"ס באזור, מראיינות אותם, ומשבצות אותם לילדים שזקוקים לעזרה ממשפחות הרווחה (את הרשימה הנל הן מקבלות מהעובדות הסוציאליות).
הן נמצאות במפגש הראשון בין החונך לחניך, תומכות בהם לאורך כל הדרך, מוציאות להם חוברות הדרכה, נותנות טיפים, מארגנות טיולים, ערבים ושאר פעילויות.
*פרוייקט אישה לאישה - תפקיד הבת הינו זהה לתפקיד שבפרוייקט החונכות, רק שפה מדובר על אישה רגילה, נורמלית, שחונכת אישה במשבר.
הפרוייקט הזה מאוווווווווד מבוקש, הנשים מחכות לשיחות הטלפון מבנות השרות, יש הרבה פירגון, ותמיכה מהעובדות הסוציאליות.
*חנות יד שניה - כל בת מתנדבת פעמיים בשבוע אחה"צ בחנות יד שניה (שבנות שרות הקימו אותה בעצמן לפני כשנתיים!!). הן משיגות דברים שיימכרו בחנות, משיגות מתנדבים שיבואו וימכרו, ממיינות הכל, קובעות מחירים, עושות פינות יצירה לילדים שבאים.
החנות איננה רווחית, אלא המטרה שלה זה לעזור לכל משפחות הרווחה (ויש הרבה) לקנות דברים, אפילו בשקל שניים, כדי שכל הילדים ירגישו ש... כן! גם להם יש להם מתנה!
*יש עוד פרוייקטים חד פעמיים כמו חלוקת מזון לפני חגים, פרוייקט בר-בת מצווה שהבנות מארגנות מהתחלה ועד הסוף (טיול בירושלים, ארוחה במסעדה, פעילות ומשחקים, צ´ופרים וכו´).
לפי מה שאמרו לי,
הצוות והישוב חמים מאד, תומכים ומפרגנים. כמעט כל בת שם שוקלת להישאר שנה שניה (או אפילו נשארת), אפילו בתקן אחר, רק בגלל שהישוב כזה מקסים.
יש המון מקום ליוזמה, לפעילות,
צריך ראש גדול
והבנתי שבוחרים בנות ברמה דתית גבוהה.
מה שכן, הזהירו אותי כל הזמן שיש הרבה טלפונים. למשל - צריך להתקשר לכל החונכים, או לכל הנשים של פרוייקט "אישה לאישה" כדי לדבר איתם ולראות מה קורה ואיך הולך.
אבל הטלפונים האלה הם לא טלפונים משרדיים, אלא טלפונים לצורך! אם לא תטלפני - הפרוייקט לא יפעל כמו שצריך!!
אני אישית כשהייתי שם הרגשתי ש- דוגרי, זה אשכרה שירות לאומי. להרים את כל משפחות הרווחה - זה פשוט מדהים!!!!
בהצלחה
אם מישהי רוצה עוד פרטים (טלפונים של הרכזת, של בנות השרות, מה עושים אחה"צ וכו´ ) - שתיצור איתי קשר במסר אישי..

