חיסון שפעת בהריון - כן או לא?מק"ר

מתלבטת מאוד, אחרי ששמעתי עליו דברים לא כ"כ... ומצד שני רופא הנשים ממליץ מאוד מאוד (טוב זה התפקיד שלו ).

 

דעתכן?

 

ואם כבר שואלת- אז אשמח  לשמוע גם על חיסון השעלת (אני אעשה אותו בעז"ה.. אבל בכל זאת)

 

תודה!

עשיתי חיסון לשפעת, אני עושה כל שנהמסגרות
והסיבוכים של השפעת יכולים להיות גרועים.
החיסון הוא בחיידק מומת אז אין בו סיכון
עושה רק שעלתאורי8
מכירה כמה אנשים שאחרי חיסון השפעת חלו בשפעת. נראה לי לא כ"כ אמין החיסון הזה. וגם סוג של הימור לא בטוח שקולעים לשפעת שתגיע השנה. ולרוב שפעת עוברת ללא סיבוכים, אז למה להכניס חומרים לגוף?
לעומת שעלת, החיסון הוא לעובר לא בשבילך, מכירה תינוק שחלה בזה וזה סיוט. היו תינוקות שנפטרו מזה, עשיתי בהריון הקודם וחוץ מכאבים ביד ביום החיסון לא היו תופעות לוואי.
תכף יגיעו מתנגדות החיסונים ויכתבו לך ים של מידע כמה שחיסונים זה איום ונורא . אני החלטתי לא להתחיל להתייחס למידע הזה, מכיוון שמי שלא עושה כלל חיסונים , לא אמין בעיני לתת מידע בנושא הזה( מעריכה אותו כאדם , אך לא כנותן מידע שעוזר לי בנושא), מכיוון שזה מידע שנואה תמיד לכיוון אישי נגד חיסונים ולכן אין לי איך לשפר את אמינותו.
תודה לעונות מק"ר

מחכה לשמוע עוד...

וחייבת לציין שאני מכירה מקרוב ממש את עולם מתנגדי החיסונים, אז פחות צריכה מידע בנושא.

יותר בכייון של כמה מכן באמת חוו תופעות לוואי מטרידות אחרי החיסון לשפעת, וכמה באמת הוא חשוב אם לא חליתי בשפעת ב-10 שנים האחרונות? (יכול להיות שיותר.. לא זוכרת מעבר לזה..)

אני ממש בעדשירקי
( ואני כן אחת כזאת שקוראת הרבה על ריפוי טבעי ובעד זה.. וכאלה ובכל זאת)

אני התחסנתי בהריון הנוכחי וגם אני לא מקבלת שפעת בד״כ , השפעת משנה לשנה הופכת לקשה יותר וארוכה יותר לכן לדעתי מומלץ להיות מחוסן... מה שמוחדר זה נגיף מוחלש הכוונה שזה רק המעטפת שלו שהגוף מזהה ומפעיל נוגדנים( וכך יש ״זיכרון״ בתאים החיסוניים ובהדבקות בשפעת פעילה הגוף מתמודד יותר טוב ויותר מהר...)
אז כן זה הגיוני שיהיו תסמינים אבל קלים...
חוץ מזה שהנוגדנים גם בחיסון שפעת כן עוברים לעובר! אז הוא באיזשהו אופן גם מתחסן

לי אישית וגם לבן שלי (בן שנתיים וחצי) חוץ מנקודה אדומה על היד לא עשה כלום!!! אפילו לא תופעת לוואי אחת...ב״ה

לדעתי למרות התופעות לוואי שזה יכול לעשות (אם בכלל) כדאי להתחסן
פה יש על שעלת ושפעת אם זה יעזור לךשירקי
הבנתי ששעלת נגיד ממש ממש ממליצים לעומת שפעת שלא ככ לוחצים לעשות
ככה היה לי בהריון הראשון גם שעלת לא עשיתי ועכשיו כבר ממש לוחצים לעשות
החיסונים שכדאי לך לעשות בהריון (ולפניו)
תודה זה בדיוק ההתלבטות שלימק"ר

שעלת אעשה, שפעת בלבטים קשים עם נטיה לא לעשות....

זה לא נגיף מוחלש, זה אפילו לא מומתפרת משה

אלא חלבונים של הנגיף. חלקים מהמעטפת שלו. אין מצב שזה גורם לשפעת.

זה כמו שחביתה תצמיח כנפיים וכרבולת ותתחיל לקרקר.

חחחחחשירקי
האמת שרק החיסון של התרסיס לאף הוא מוחלש ( אז לו כן יכולות להיות תופעות כנראה)...

פה בחיסון לשריר זה באמת רק המעטפה( ובאתר של כללית כתוב שזה ״מומת )
וכן גם לא הבנתי איך זה יכול לגרום לתופעות לוואי...
( אולי מחומרים אחרים בחיסון) לא יודעת
אולי בעקיפין? כי מחליש את המערכתדבורית
לא יודעת איך אבל מכירה מקרים מקרובאורי8
מכירה באופן אישי כמה אנשים שחלו בשפעת/ היו להם תסמיני שפעת לא נעימים בכלל מייד לאחר החיסון. נראה לך מקרי?
הבן שליחנה צוריה
ביום למחרת שעשיתי לו חיסון שפעת השנה,העלה חום ל5-6 ימים,בלי שום דלקת או סימנים אחרים,רופאה בדקה אותו ואמרה שזה שפעת ואין שום דבר אחר.
אני ממש נגדלהבת-כוח

ממספר סיבות.

אחת, מבדקי בטיחות לא נאותים שנעשו לפני שהוציעו את החיסון לשוק הרחב.
תופעות לוואי קשות מאוד מדווחות. מכירה מקרוב אישה שאחרי חיסון שפעת בהריון הגיעה בקריסת מערכות ונפטרה. זה היה לפני שנה והסיפור הגיעה לחדשות אבל כמובן שהעובדה שהיא חוסנה יום קודם הושמט והוגדר כלא רלוונטי. פשוט כי זה מאוד הגיוני שאישה צעירה פשוט תקרוס.
יש בחיסון חומרים רעילים שחודרים לשילייה ועל כן את מביאה לעובר שלך אלומיניום ושאר ירקות.
השאלה היא האם את מעוניינת לשמוע שיש צדדים שליליים לחיסון ולבדוק את הנושא או לעצום עיניים. זאת בחירה שלך.

 

ואיישירקי
אף פעם לא שמעתי שמישהו מת מזה 😐

אבל לגבי האלומניום גם שאת משתמשת בנייר אפיה ונייר אלומניום נכנסים חומרים מזיקים שעוברים את השיליה... אז לזה פחות הייתי מתייחסת
העניין עם האישה כן קצת מלחיץ....
אני אישית אף פעם לא שמעתי מכל מי שעשתה שהיו לה תופעות לוואי וגם לי לא...

אבל טוב לשמוע גם הצד השני....
עונהלהבת-כוח

אכן יש אלומיניום בסביבה שבה אנו חיים. אבל יש הבדל האם הוא נכנס דרך הפה ועובר סינון של מערכת העיכול ויוצא דרך הצד השני או נכנס ישירות למערכת הדם. הנה הרצאה בנושא.

לגבי מוות אחרי חיסון שפעת, יצא לי לקרוא לפחות עשר עדויות על מוות אחרי חיסון השפעת. בחור צעיר, אדם מבוגר, אישה מבוגרת שהכליות שלה קרסו ישר אחרי והיא נפטרה.
וכשאת קוראת מה החומרים שנמצאים בחיסונים ועל מה הם יכולים לגרום בגוף זה נהיה מאוד הגיוני שתהיה פגיעה.

כמובן שהרוב לא נפגעות באופן נראה לעין. אבל יש אחוז שכן. וחובה על מערכת הבריאות לעקוב אחרי הסיפורים האלה. והם לא.

תודה!שירקי
מחזקת את ידיה של להבת-כוח..סחלב
אחות המליצה ממש להתרחק מהחיסון הזה, היא העידה על עצמה שבשנים שהיא חיסנה נגד שפעת חלתה בעצמה (החיסון נכנס דרך הידיים) וכשלא חיסנה הייתה בריאה לגמרי. וכן היא אסרה על אמא שלה להתחסן כי מבוגרים הם בקבוצת סיכון ליותר תופעות לוואי.
בריאות איתנה והחלטות טובות!
לי רופאה בכירה שאני סומכת עליה אמרה לא להתחסן בשפעתאמא שלה
ואני בהריון. אמרה שהסיבוכים שהיא מכירה יותר קשים ויותר נרחבים מהמחלה עצמה.
וזאת רופאה בכירה מאוד שמתעסקת בעניני רשלנות רפואית ולא לוקחת סיכונים מיותרים..בדכ תמיד אומרת לי לקחת טיפולים ואנטיביוטיקה וכו, וכאן ממש אמרה לי לוותר..

שעלת היא אומרת בנחרצות לחסן. וכן לגבי חיסונים לתינוקות בכל הגילאים, רק היא ממליצה לדחות את כולם בכמה חודשים ולפצל..
גם בהתלבטות על זה..בעצמי
בעיקרון אף פעם לא עשיתי.. גם אני לא חליתי בשפעת בשנים האחרונות. בהריון פתאום האחיות והרופאה אמרו לעשות..אני עוד לא החלטתי.
מצד אחד, לכי תקחי סיכון כזה במצב רגיש כמו הריון. מצד שני, למה שפתאום כן אחלה בשפעת..
מנצלש"ת- חיסון שעלתעובדת השם
צריך הפניה מהרופאה?
איפה מבצעים את החיסון?
אם אני כבר בשבוע 37 עדיין אפשר לעשות?
צריך הפניה מרופא, מבצעים את החיסון בקופת חוליםמק"ר

בחדר אחיות, צריך לקנות את החיסון בבית מרקחת קודם, לכן מומלץ בקופת חולים שיש בו בית מרקחת צמוד.

 

לגבי השבוע- אין לי מושג, תתייעצי עם הרופא שלך

 

בהצלחה!

כי בהריון את רגישה יותרשרה'לה92
והמערכת החיסונית חלשה יותר.
אני לא ממתנגדי החיסונים ולא מהתומכים הנלהביםנועה נועה
הריון קודם האחיות אמרו לי שאני לא צריכה כי אלד בקיץ. בהריון הזה אחות ( בקופה אחרת) אמרה לי שאם לא חליתי בשפעת אף פעם ואני בריאה בדרך כלל - עדיף לתת לגוף לעשות את העבודה שלו... מניחה שהתפיסה משתנה בין רופאים. בגדול הבנתי שהחיסון לשפעת הוא סיפור קצת מורכב כי גם היעילות פחות מוכחת וברורה ותופעות הלוואי לא בהכרח 'שוות' את זה לכולם. שעלת אני כן עושה.
אני מהמתנגדות!שמן פשתן


^ כנלדבורית
אני עשיתי חיסון לשפעתאנונימית*
לא זכורות לי תופעות לוואי.. בקושי זכרתי שעשיתי חיסון
מקרה שהכרתיהודיה60

מישהי שעשתה חיסון שפעת בהריון וחטפה מיד אחרי זה (בטווח של ימים בודדים) שפעת קשה מאד, כשהיא בהריון מתקדם! 

 

 

תודה לכל העונות איכשהו עשיתן לי סדר במחשבות...מק"ר

וזה עזר לי כשניגשתי להתייעץ עם רופא שאני מאוד מעריכה.

את ההחלטה שלי קיבלתי, לא אכתוב אותה כאן, לא רוצה לקחת אחריות על מישהי אחרת חלילה (ואלי כבר ניחשתן מהי... ).

אם מישהי עדיין מתלבטת וחושבת שאוכל לעזור לה- אשמח בפרטי.

 

ושוב- תודה לכן, הייתן מקסימות כמו תמיד

בלתקלהרות כוחות
מצרפת כתבה שראיתי היום ב ynet על יעילות חיסון השפעת...

החיסון לשפעת: יעילות נמוכה בפעוטות ומזערית במבוגרים
(לא יודעת איך לעשות קישור לחיץ מהסלולורי)

בנוגע לחיסון שעלת, בזמנו כשהייתי בהריון הראשון הסתובבה מגפת שעלת והתחסנתי.
בנוגע לעתיד , זה תלוי..
חיסון בהריוןיעל -ND
שנה שעברה רציתי לעשות את החיסוןאנונימית מאד

ורגע לפני שבאתי לעשות נפטר קרוב משפחה שלי (בריא לחלוטין וצעיר) בפתאומיות יום אחרי החיסון. המשפחה שמעה בשבעה המון סיפורים דומים וכמובן שויתרתי על החיסון.

את מדברת על השפעת? או על השעלת?מק"ר


הבעיה שמשרד הבריאות לא מכיר במקרים האלהבת 30
כי לרוב אי אפשר להוכיח שיש קשר בין החיסון למוות.
ולכן המקרים האלה לא נכנסים הסטטיסטיקות. והחיסון ממשיך להיחשב כ''בטוח''.
חיסון השפעת השנה לא כל כך הצליח להם..ירושלמית טרייה
זה משתנה משנה לשנה.
כשהייתי בהריון עשיתי ולא הרגשתי כלום אח"כ.
השנה נראה לי שהרבה אנשים שעשו נהיו חולים וגם דווח שהחיסוו פחות יעל מהרגיל. אז כנראה עדיף שלא. זה מאד משתנה משנה לשנה.

שעלת כנראה עדיף לעשות כי המחלה עצמה ממש מסוכנת. אני לא עשיתי כי הרופא זילזל ואח"כ הייתי ככ לחוצה כל בחצי שנה הראשונה כל פעם שמישהו השתעל ליד הבת שלי.
לגבי השפעת- לענ"ד זה תלוי באיך שאת מכירה את עצמךיעל מהדרום
לק"י

אני ב"ה לא מהחולים בשפעת. יותר צינונים וכאלה. אז לא הרגשתי צורך לעשות..
לא לעשות אף פעם.. גם לא במצב רגילתהום שמימי
יש שם מלא מלא מלא כספית - וזה רעל!!!
החוקרים והבדיקות שעשו על החיסון של השפעת, התעלמו מהרבה מאוד דברים בנויסויים שלהם - מה שגרם למשרד הבריאות לאשר את החיסון למרות כמויות הכספית המטורפות שיש שם!!

לא ממליץ בכלל בכלל בכלל!!
אף חיסון בישראל כיום לא מכיל כספית. אפילו לא מעט.אמא אדמה


האדג'ובנט של החיסון לשפעת הוא כספית.לב אמיץ

בין החיסונים האחרונים שמכילים כספית במוצהר.

בשאר החיסונים האדג'ובנט הוא אלומיניום, ובבדיקות מעבדה נמצאו גם שרידי כספית.

כספית היא לא אדג'ובנטפרת משה

כספית היא חומר משמר ואין תימרוסל בחיסוני השפעת שניתנים בארץ.

צריך להסתכל ברכיבים ואז נדע...בת 30
לבקש את העלון לצרכן או לפחות את שם החיסון והחברה.לב אמיץ
חבל, את טועה ומטעה. בארץ הפסיקו להשתמש בזה,אמא אדמה

למרות שלא הוכח כי קיים כל נזק מצריכת כספית במינונים האלה (ע"ע סתימות כספית בשיניים).
 

פירוט נרחב על הנושא עלה במקרה אתמול לדף הפייסבוק של "מדע גדול, בקטנה",
אפשר לקרוא על זה בפירוט פה: מולקולת השבוע - מדע גדול בקטנה .
 

קבוצה שממומנת על ידי מכון דוידסון במכון ויצמןלב אמיץ

ככל שהצלחתי להתחקות אחריה, שבתורו ממומן על ידי יצרנית התרופות MERCK.

 

רק שכחו בקבוצה הנכבדה לספר ש"תימרוסל הינו חומר רעיל מאד בשאיפה, בליעה ומגע עם העור ומהווה סיכון עם הצטברותו בגוף" גם על פי הנתונים של יצרנית החיסונים: Safety data sheet Thimerosal, Merck 2005-06-12

 

"תימרוסל, המתפרק בגוף למתיל-כספית, הינו בעל יכולת חדירה הן למוח (דרך ה- blood brain barrier) ודרך השלייה. מסיבה זו הוציאו את התימרוסל מכל החיסונים הניתנים לילדים החל משנת 1999 וכיום הוא נמצא רק בחלק מחיסוני השפעת השונים..." 

 

מתוך תימרוסל (Thimerosal)

 

ועם כל הכבוד, לסתימות כספית בשיניים הן אינן מוזרקות ישירות לזרם הדם.

 

צריך לוודא מה סוג החיסון לשפעת כי יש חברות שהמוצר שלהן בהחלט מכיל תימרוסל , בחיסונים של חברות סנופי-פסטר ונוברטיס יש תימרוסל - כספית, כפי שמופיע בטבלה בקישור שהבאתי כאן עמותה למתן מידע על חיסונים - שאלות ותשובות

 

אבל תימרוסל אינו המרכיב הבעייתי היחיד בחיסוני השפעת.

הינה מה שמגלה ד"ר סאלוזו ,מפתח חיסונים בכיר,מנהל פרויקט פיתוח ומחקר במעבדות סנופי,היום יועץ באירגון הבריאות העולמי, על  יצור חיסונים וירליים במעבדות סנופי-פסטר,בהרצאה לרופאים על תורת החיסונים.

ההרצאה כולה מרתקת. על חיסון השפעת הוא מדבר מדקה 3.57 עד 5.4.

מה זה משנה? אין יותר תימוסרול בחיסונים בארץ. זה לא רלוונטי.אמא אדמה
אין לי מושג על מקורות מימון, אבל לכל מחקר יש כלים, כיצד לבדוק את מהימנותו.
עד כה, לא ראיתי מחקרים של מכון וייצמן שהתעלמו מהטיה שיכולה להתרחש.

מוזמנת לקרוא מחקרים על סתימות כספית בשיניים... הם מעלים את ריכוז הכספית בדם לתקופה ארוכה, אבל עדיין לא נמצא כל נזק בכמויות האלו. וחיפשו לא מעט.
איך אין?לב אמיץ

אם יש בחיסון אנטי D ובדיפתריה טטנוס מהסוג הניתן במיוחד,

ומי לידייך יתקע שמחר משרד הבריאות לא יזמין את חיסוני השפעת מיצרנית חיסונים שהחיסון שלה מכיל תימרוסל?

הרי גם אחרי ש FDA החליט על הוצאת מרכיב התימרוסל ממרבית חיסוני הילדים בגלל הסיכון שבו, למשרד הבריאות כאן בארץ נותרו 70,000 מנות שעדיין הכילו אותו, וראשי המשרד לא ראו כל  בעיה בלהמשיך להזריק את מנות החיסון הלא בטיחותי הללו עד סיום המלאי.

 

מקבלת את ההזמנה . אשמח אם תפני אותי למחקרים על סתימות כספית בשיניים.

אין, כי לא צריך. לא בארץ ולא בארה"ב.אמא אדמה

עברו לחיסונים במנות חד פעמיות שלא דורשות אותו כחומר משמר. 

חיסון אנטי D הוא לא חיסון שניתן בשיגרה לילדים ולכן אין לי מידע עליו,

אבל עקרונית הוציאו כל כספית ממערכת הבריאות - כולל ממדחומים וממדי לחץ דם.

 

אגב, לא רוצה להפחיד, אבל גם על ידי אכילת טונה מגיעה המוווון כספית לדם.
הרבה יותר ממה שמגיע על ידי כל חיסון או סתימה.

 

ובשורה התחתונה, תימרוסל הוכח כלא מזיק.
הוכחות, מאמרים, מחקרים - ממליצה לך להשתמש בהם יותר,

תתחילי מחיפוש על סתימות אמלגם. Google Scholar . בהצלחה.

בטונה ההרכב שונה..אתיל כספית, לא מתיל כספית.לב אמיץ

אבל נניח.

את מבינה שעברת לדמגוגיה - כי לטונה שנכנסת לגוף דרך מערכת העיכול יש אפשרות לגוף לסלק בעזרת המערכת מה שלא נכון לחלוטין בהזרקה לשריר.

 

תימרוסל הוכח במחקרים (שהבאתי מראי מקום שלהם) כמזיק במיוחד, אחרת לא היו מוציאים אותו מחיסונים סתם מתוך רצון טוב, או מתוך שיקול שיווקי כמו שמיתממים לתאר בקבוצה שהבאת קישור שלה.

אלו הרי לא השיקולים שמנחים את יצרניות החיסונים לגבי רכיבים אחרים מסוכנים בחיסונים, מה גם שבמדינות בהן יש חובת חיסונים על פי חוק כמו בחלק ממדינות ארה"ב או בצרפת או באוסטרליה לאחרונה, לא ממש סופרים את האזרח.

כל השאלה אם מוכנים להישיר מבט אל תוצאות מחקרים בלתי תלויים או לטמון את הראש בחול כמו שהיו רוצים שנעשה במכון דוידסון.

 

 

אנחנו מאוד מיתממים ונורא תאבי בצעאמא אדמה

ורוצים להרעיל את כל ילדי העולם בהמון כספית. וכמה שיותר אוטיסטים - עדיף!

 

הלוואי שהיה לי זמן לעבור על כל המחקרים שבעמותת חסון, ולהסביר בפירוט אם הם אמינים,
ולהשוות אותם למחקרים שאני מכירה לגבי תימרוסל. אבל יש לי דברים לעשות וזה לא נגמר.

 

בכל אופן, "מימון מחקר" הוא פשוט לא טענה נכונה. כל מחקר שמקבל אישור מוועדת הלסינקי,
מחוייב אוטומטית לדווח על תוצאותיו ולפרסמם באתר המיוחד לכך שנגיש לכל אחד, גם אם התוצאות הפוכות ממה שרצה להוכיח. לצורך העניין - רצו להוכיח שתימרוסל בטוח וגילו שהוא מסוכן? חייבים לדווח. תמיד.
 

מאחלת לך בריאות ושלוות נפש. השיח איתך תמיד מגיע לפסים שאינם נעימים לי,
אולי כי מראש שתינו מגיעות מעמדה מבוצרת ונמשיך בדרכינו על אף כל טענה שנשמע.

 

אמשיך לחסן את ילדיי ואת המטופלים העתידיים שלי, תמיד בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

 

בהצלחה.

 

לא הייתי רוצה להכביד על הפורוםלב אמיץאחרונה

אני לא יודעת על איזה פסים את מדברת, השיח ודאי לא היה מופנה אלייך אישית.

 

ויש כמובן מה להוסיף על מה שכתבת לגבי מחקרים, הביצוע שלהם ומסקנותיהם,

אבל גם לי יש מה לעשות.

 

העמדה של משרד הבריאות והקבוצות מטעם שלו נשמעת תמיד, את משמיעה אותה, ואני לא מתלוננת על פסים שאינם נעימים.

הדיון היה ענייני, וחשוב שגם העמדה הנגדית תשמע - אחרי הכל גם העמדה שמכירה בסיכונים ובחוסר היעילות לפעמים של החיסונים, גם היא נשמעת על ידי רופאים בכירים בעלי שם, לא פחות מן הרופאה שאני מאחלת לך להיות .

 

@אורי8 ו @אנונימית* אני באמת מצטערת, לפחות מבחינתי זו אינה מלחמה,

ממסרים אישיים שאני מקבלת יש הורים שהנושא בנפשם ומעוניינים לקבל תשובות מספקות בדיון החשוב הזה, בדיוק כמו בדיונים חשובים אחרים בפורומים שנדרש להביא בהם קישורים ומראי מקומות.

 

 

נראה לי שמספיק עם מלחמות החיסוניםאורי8
ממש מעצבן שכל שאלה שמישהו שואלת פה על חיסונים הופכת למלחמת עולם בין מי שנגד חיסונים באופן גורף למי שבעד. מספיק לומר דעה וזהו אי אפשר להמשיך כל הזמן שרשורים אינסופיים עם הפניה להמון מחקרים. אם אתן נהנות תמשיכו, אבל זה מביא גם לזלזול בעמדה שנגד חיסונים באופן גורף, אני כבר לא קוראת ולא פותחת את כל ההפניות.
כל דבר שהוא קיצוני ושולל לגמרי בעייתי בעיני. תמיד יש שיקולים לשני הצדדים והאמת מורכבת ואיפושהו באמצע ולכן אדם שמציג עמדה חד משמעית וחד צדדית לא יכול לשמש עבורי מקור מידע אמין, מציעה להפחית מינונים
מסכימה לגמרי עם זה שהאמת איפה שהוא באמצעאנונימית*
מנצלשת.. מה לגבי חיסון אדמת?ארטליין
תודה שפתחת את השרשור!
עזר גם לי מאד

האחות אמרה לי על חיסון אדמת.
עשיתי לפני עשר שנים בערך...
לא עושים בהריוןבת 30
אבל בתחילת כל הריון מפנים את האישה לבדיקות דם שגרתיות, ביניהן בדיקה של נוגדנים לאדמת.
אם אין לך- כדאי שתתחסני לפני ההריון הבא.
מחלת אדמת בהריון עלולה לגרום למומים בעובר.
אדמת זה רק לפני ההריון, לא עושים אותו בהריוןמק"ר

ברוב המקרים- מי שהתחסנה בעבר או חלתה במחלה בעבר- יש לה נוגדנים. בודקים את זה בבדיקת דם פשוטה (צריך הפניה מהרופא).

 

 

נראלי לאדמת צריך להתחסן פעמייםשירקי
תביאי לה את הפנקס חיסונים שתראה אם התחסנת גם בגיל יותר מוקדם....
לי בדקו דרך הפנקס


אבל לא מתחסנים לזה בהריון אני חושבת
אני יודעת שכן התחסנתי פעמיםפרח ורוד
אבל בבדיקת דם שעשיתי יצא שאין לי נוגדנים.. צריכה בכל מקרה לעשות שוב?
כי פעם מישהי אמרה לי שמשרד הבריאות כותב שאם קיבלו שתי מנות לא צריך שוב
איזה מוזרשירקי
אצלי היא רק הסתכלה בפנקס רשמה שחוסנתי פעמיים וזהו
לא זכור לי שעשתה לי בדיקת דם לבדוק נוגדנים של זה... הסתפקה בזה את החיסון פעמיים וזהו
מעניין, אני יודעת שבכל מקרה בודקים נוגדניםמק"ר

קיבלתי לפני החתונה כי לא התחסנתי, אז קצת חקרתי את העניין...

יכול להיות שבדקו ואני לא יודעת....שירקי
וטוב שבדקת לפני החתונה כי בהריון באמת לא מחסנים לזה
כי אם התחסנת פעמיים רוב הסיכויים שחיסון נוסף לא יועילת.מ.
שמעתי על מקרים כאלו, הבנתי שקורה, נדיר אבל קורה...מק"ר

בכל מקרה נראה לי שההמלצה היא כן לקבל חיסון שוב, אם אין נוגדנים.

הכי טוב שתתיעצי עם הרופא משפחה!

 

בהצלחה!

לי אין נוגדנים לאחר 3 פעמיםהבת של המלך
וגם אני קיבלתי בתור כלה
לא מומלץ ברעיון לעשות יותר מפעמיים (מה שרופא אמר לי)
וגם אם בבדיקה דם זה מראה שאין נוגדנים
את מחוסנת אבל עדיין עדיף להתרחק ממקרי אדמת
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"לאחרונה

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

האמת שגם לי זה נשמע קצת מוזר ולא הכי קשוריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).


לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

באמת שאלה טובהנפש חיה.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)


ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

גם אני מכירה כמוךיראת גאולה

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

מחוננותתהילה 3>

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.


 

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

 

אני האמת תוהה מה ההבדלבתאל1
בין סימנים של אוטיזם לקשב וריכוז. כי נשמע שיש הרבה מהמשותף. 
אוטיזם זה קודם כל לקות תקשורתיעל מהדרום

לק"י

 

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

התסמינים יכולים להיות דומים אבלממשיכה לחלום

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

די פשוטooאחרונה

אוטיזם זו לקות

מחוננת זו יכולת


אפשר לקשור לקות ליכולת ויכולת ללקות

זה לא אומר שזה בהכרח נכון


יש מחוננים שאין להם שום לקות או בעיה מיוחדת

רק נטו יכולות גבוהות 

מצפון, שומר בעבודהאנונימית בהו"ל

יש לנו שומר בכניסה לעבודה שמדבר הרבה עם מי שנכנס, בהתחלה הייתי תמימה וחדשה ונידבתי קצת מידע על מי אני ומאז הוא שואל הרבה שאלות ומגיע בהפסקה ואם ריק נכנס ומנסה לדבר.. וגם בסוף היום מנסה להתחיל שיחה..

הוא מבוגר ונראה שעבר הרבה קשיים בחיים...

מרחמת.. ויודעת שהקב"ה מצפה מאיתנו ליחס מכבד.

מצד שני באיזה שהוא שלב התחלתי לענות מהר, לעבור לידו מהר, לענות בקצרה ולהיות מהר בפלאפון ולהראות עסוקה.. הוא לא הפסיק!! וגם ניסה לדבר עם עוד מורה חדשה ולהראות לי שהיא כן זורמת - היא גם תמימה עוד..

יום אחד בעלי בא איתי והוא התחיל לדבר איתו גם..

יודעת שהתנהגתי אליו בקצת קוצר רוח,

מצד שני אני לא מעוניינת לדבר עם גברים!! ובקלות זה עלול להגיע למקומות של בעיה... הוא יכול לדבר ממש הרבה ולשאול שאלות.. ניסיתי לעצור את זה מהר...

אשמח למחשבות שלכן

מוסיפהאנונימית בהו"ל

הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!

בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.  

אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..

אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר. 

יש טיפוסים שהם לא מאה...באתי מפעם
זה לא נשמע כמו טיפוס שזה בעייתי לדבר איתו מבחינת 'לאן זה עלול להדרדר,' מכירה כמה שומרים כאלה וגם כשהייתי ממש צעירונת הרגשתי ממש לא נעים ואפילו מוטרדת, אבל כשהתבגרתי קצת (אני לא כזאת מבוגרת, פשוט לא ילדונת...חח) אז לא לקחתי את זה למקום כזה, הסתכלתי עליו בעיניים של ילד מסכן שמתחנן לטיפת יחס מכל עובר אורח, זה לא רק מנשים צעירות... אז את כמובן לא חייבת לתת לו יחס כ''כ אם זה מרגיש לך מעיק מידי, רק אומרת שאל תקחי את זה קשה. זה שאת לבושה דוסית לא אומר שהוא יסיק את המסקנה, כאמור, יש אנשים שהם לא ממש מאה בתפיסת העולם והבנה של דבר מתוך דבר, ומן הסתם גם לא מודע לכך שהוא חופר אלא בטוח שהוא חברהמן. 
אבל הוא ממש מסוגל להפוך להיות "חבר"אנונימית בהו"ל
כזה ולהרגיש מאוד בנוח לומר הערות ולייעץ ולהתקרב רגשית, ואני גם לא ילדונת.. ופשוט מעיק עלי הלשים גבולות בלי סוף, כשאני פשוט לא מעוניינת לפתח שיחה חוץ משלום ולהתראות. 
אז אל תפתחי שיחה. בעיני זה ממש בסדריעל מהדרום

לק"י


זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.

(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).

תודה על זה.אנונימית בהו"ל
ברגע שאת מרגישה רצון לברוחכורסא ירוקה

זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.

אני מרגישה מועקה כזאת. שהוא מנסה לפתח קשראנונימית בהו"ל
ואני ממש לא בעניין, אבל מרחמת ואולי צריכה לחשוב קודם על עצמי וכמובן לכבד אותו אבל לשים גבול ברור
אי אפשר לייצר קשר מרחמים אם את לא רוצה את זהכורסא ירוקהאחרונה

אם יש אנשים שמתאים להם לדבר איתו או שמרגישים שזה פחות מעיק עליהם - הם ידברו איתו. עלייך זה מעיק אז פשוט תפסיקי.

אי אפשר לבנות קשר, ועוד כזה שלא מתאים לך ואת לא מעוניינת בו, אם הוא מעיק עלייך רק בגלל הרחמים.

תרחמי קודם על עצמך

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייהאחרונה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

פריקהאנונימית בהו"ל

ואז היא אמרה לנו בצחוק

העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?

והצביעה לי על הבטן

ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי

אני רגילה לבכות בפנים

כבר הרבה זמן

 

האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?

האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?

נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה

את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך

אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?

 

את לא יודעת.

אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך

אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר

האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת

לא כי אני מפונקת

לא כי אני 'מוציאה שמירה'

אלא כי אני בדכאון?

קליני, אמיתי, מאובחן

(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?

 

את לא יודעת

הקטן שלי בן שלוש

וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת

ולא רוצה הרבה ילדים

וההריונות שלי כל כך קלים 

ואני כל כך חזקה

אבל זה שהגוף חזק

לא אומר שהנפש לא מפורקת?

 

האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון

נכון עברו שלוש שנים

שעבדנו כמו משוגעים

לשקם את החיים שלנו

מאפס

זוגיות, מיניות

טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.

האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים

שקשה לדבר עליהם

ממש קשה

אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?

האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות

לא כי אני עסוקה

לא כי אני סנובית

אלא כי אין לי כח

וכשאני מדברת

בסוף אני בוכה

אז למי שלא רוצה לבכות

אני לא מדברת?

 

ואמא שלי,

שמדי פעם לוחצת

וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה 

ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות

אמא, את יכולה לכבד קצת?

לא להבין, אני יודעת,

תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-

מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.

אחיות שלך קמות ומקיאות.

מה לא עושים בשביל ילד.

 

האם תסכימו לא להבין, 

ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?

יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?

 

ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.

 

וגיסות שלי,

אתן חמודות

מאד.

די להתלחשש עלי.

כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.

נכון. אין לי רצון לדבר עליו.

זה כל כך לא בסדר?

בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו

וזהו.

לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.

בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.

 

רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.

לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.

עם הילדים החמודים שלנו.

קלעתי צמות לבנות.

הלבשתי את כולם יפה.

התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.

(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)

ונכון לא את הכל אפשר להסביר

ויש סימני שאלה אני מבינה

 

אבל רציתי לעשות כאילו.

לא הצלחתי.

חיבוקפייגא

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.


ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !אחרונה

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.


אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

הוא בדרך הביתה…אנונימית בהו"ל

הוא בדרך הביתה… והדמעות עצב/כאב/עלבון/געגוע…

הפכו ברגע לדמעות אושר/שמחה/אהבה.


הוא בסבב מספר מילון וחצי. ואני כ"כ שמחה על הזכות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ואני מבינה את החשיבות. ואני מפרגנת. ואני תומכת. ואני מעודדת. ובאמת שלרוב המוחלט אני גם ממש מסתדרת.


אבל היום היה לי קשה. תכננתי לשבת הערב לכתוב ולפרוק כאן..


והקושי יושב על קושי שקצת מלווה אותי בסבב האחרון. כי הפעם הוא קרוב, הפעם הוא "רק" ביו"ש, הוא חצי שעה מהביתה. סופסוף לא עזה ולבנון. מרחק נגיעה.

וגם קצת יותר "קל"… ואני שומעת על "זמנים מתים" ומפרגנת, באמת שמחה בשבילו.  אבל לפעמים בזמנים המתים קצת רוצה שאני אהיה זו שממלא אותם. ולברור שלא תמיד זה הכי זורם.


שבת הייתי לבד עם הילדים, זה תמיד קשה. במוצ"ש רציתי כ"כ שהוא יתקשר, יתעניין, ישמע איך היה לי. הוא התקשר רק 40 דקות אחרי צאת שבת, להדליק איתנו חנוכיה בווידיאו. ישר אח"כ ניתקנו ואני סיימתי עם הילדים. התקשרתי אחרי ההשכבות לפרוק לו את שבת, הוא הקשיב ואז בשיא הכנות אמר שלא מצליח להתרכז (לא היה בפעולה ספציפית) אמר שיחזור אלי, וחזר אחרי 5 שעות (בדקתי🙈) ברור לי שזה לא מרוע, שאני חשובה לו, שיש עליו כ"כ הרבה על הראש (הוא לוחם בתפקיד פיקודי)

אבל נפגעתי. רציתי צומי, רציתי להרגיש היחידה שחשובה, להרגיש שהוא כל  זמן רק חושב עלי.


היום היה יום קשה. מכל מיני דברים שיושבים עלי. התקשרתי קצת לדבר והוא היה באמצע אימון. חזר אלי בדיוק באמצע סידור לא.ערב, שמע בעיקר שאגות שלי על הילדים.


סיימתי להשכיב את הילדים. כ"כ רציתי לסוע אליו, לחיבוק, לדבר.

ולא התקשרתי. פחדתי כ"כ מדחייה, פחדתי לשמוע שלא שייך שאגיע.

ולדבר בטלפון לא באמת מספיק לי, לא באמת עוזר תמיד.


אז יצאתי קצת להסתובב, כי זה תמיד עושה לי טוב. וכן חיכיתי שהוא לפחות ייתקשר, יתעניין…

והוא לא התקשר. וכבר מאוחר. ואני נעלבת, ונפגעת, ומקנאה, ומרגישה פחות חשובה.


ואז הוא התקשר.


הוא בדרך.


נבהלתי.


שאלתי אם קרה לו משהו.


ענה לי שלא, הכל איתו בסדר, פשוט הרגיש שאני צריכה אותו.


ואז כל הדמעות התפרצו.


והכל פתאום הפך להיות יותר קל. יותר בסדר.


הדברים נכנסנו לפרופורציות.


וזהו. יושבת על הספה, בוכה, פורקת ובעיקר מחכה.


ויודעות שיהיה עוד. עוד סבבים. עוד קשיים. עוד מבחנים בזוגיות.

ומתפללת שהקב"ה ימשיך לתת לנו יד כל הזמן.


ושתגיע הגאולה השלמה בקרוב.

שולחת לך חיבוק גדולואילו פינו

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

את כל כך מחוברת לעצמךEliana a

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

מהממת שאת! תודה לך ותודה עלייך!!!אמהלה

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום 

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

חיבוק ענקיתהילה 3>

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

וואי אהובההבוקר יעלהאחרונה

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם. 

נראלי יש לי התקפי חרדה - חוששת...אנונימית בהו"ל

סובלת מזה כבר תקופה, אחת לכמה זמן סוג של נפילה לקראת הערב , בילבול, בחילות חזקות , עייפות מטורפת נכנסת למיטה ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד, לא מצליחה להירדם גם עד הבוקר ככה סוחבת עד הבוקר והולכת בקשוי לעבודה, לוקח לי זמן להתאושש מזה. היה לי ככה פעם ב3 שבועות נניח, לאחרונה זה מגיע לי אחת לכמה ימים, ב"ה יש משפחה ברוכה, עבודה מחוץ לבית וגם שם עמוס, אתמול אחהצ זה קרה שוב לא תיפקדתי עד שנכנסתי למיטה מיותר לציין שלא נרדמתי עד שעה 5 בבוקר אולי

קמתי בתחושת פחד וחרדה שזה יחזור על זה שוב. מנסה להבין מה יש לי ולאט לאט מבינה שזה סןג של התקף חרדה.

הגיוני שאני לא מבינה ממה זה מגיע? אין שום טריגר וסיבה, ככה משום מקום? קבעתי למחר תור לרופאה שלי, אבל מה להתחיל טיפול תרופתי?? או שיש משהו עדין יותר

ממש מפחדת מהפעם הבאה, החוסר שינה , חוסר אנרגיות ממש מרגישה מתה באותו זמן מחרפן אותי, תחילה חשבתי שזה קשור לקיבה בגלל הבחילות אבל מבינה שלא...

עד עכשיו לא התאוששתי מאתמול, מתפקדת בבית ובעבודה כמו רובוט, עכשיו הפחד מההתקף הבא משתלט עלי

יצא קצת מבולבל אז סליחה, מנסה להבין מה הטיפול כי לא מסוגלת לסחוב ככה עוד

האמת שזה נשמע יותר נפילת סוכר/לחץ דם מחרדהאמהלה

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

 

יש לי תור טלפוני מחראנונימית בהו"ל

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ממש לא. התקפי חרדה בד"כ לא כוללים בלבול ועייפותאמהלה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

זה גם יכול להיות חוסר בוויטמינים וכד'.אמהלה
חיבוקתהילה 3>אחרונה

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

יש דבר כזה לאבחן היפראקטיביות לפעוט?אנונימית בהו"ל

סליחה אני ממש נואשת

הבן שלי בן כמעט שנתיים (עוד חודש)

שובבבבבבבבבבבב

פרא ממש

אני לא עומדת בקצב!

הוא גם מגיע לכל דבר מטפס משתחל

כל פעם אני מוצאת אותו במקום מפחיד אחר

אני לא מצליחה לשמור עליו.

הוא יודע לפתוח קופסאות של תרופות עם נעילת בטחון

וכמעט את כל סוגי המנעולים לארונות

ולברוח מהכסא בטיחות או החגורה של כסא האוכל בקיצור- הבנתן את העיקרון...

הוא גם לא יישן טוב בלילה- קשה לו מאד להרדם 

הוא צורח שעות, אז אי מוציאה אותו שלא יפריע לאחים שלו

ואז הוא נשאר ער עד 11 בערך ומשתולל בכל הבית...

ביום הוא בכלל לא ישן והגננת קצת מתלוננת עליו

ויש לו מלא כח

היה עכשיו מפגשי חנוכה ואני רואה שהבני דודים מפחדים ממנו

לא אלה בגילו, ילדים בני חמש שש חוששים ממנו

הוא מרביץ, שורט נושך

זורק חפצים על ילדים אחרים

האמת לפעמים גם אני מפחדת ממנו (למרות שיחסית לי ולבעלי הוא לא מציק וגם לא לגננת כי יש לנו סמכות עליו)

הוא חכם, הוא מבין, אני רואה לגמרי.

הוא יודע מה מסוכן מה אסור

זה לא עוזר

הוא לפעמים אומר אחרי שעשה משהו רע 'עונש, אני עונש' _לא יודעת מאיפה זה בא, אולי מהגן.

אבל הוא בהחלט מבין שעושה מעשה אסור.

(עכשיו אמרתי לו שמחר חוזרים לגן, היה חופש יומיים, מיד אמר לי את השמות של החברים ומשחקים האהובים מהגן)

לפעמים אני חושבת ש*אני* צריכה כדור כדי להתמודד איתו

אבל לפעמים נדמה לי שגם לו אפשר לעזור

גם בשבילו מפחיד להיות כזה מנוע עוצמתי בתוך גוף של פעוט.

הוא מנחם את האחים אחרי שפוצע אותם...

 

אחים שלו גם לא אוהבים אותו כל היום מתלוננים עליו הוא הורס להם נוגע מציק

אני באמת מנסה לעזור אבל לא תמיד יכולה אני אחת ושי לי 2 ידיים והבית לא גדול

והוא אוהב את אחים שלו ורוצה שישתפו אותו במשחקים.

אבל כשאי קולטת שאני דוחה את ההחתלה שלו כי אין לי כח להתמודד איתה-

אני מבינה שמשהו פה לא תקין.

שאני שוקלת אם לקחת אותו לגינה (כי אני אצטרך בטוח לטפס על המגלשה מבחוץ להוריד אותו משם)

או שעדיף להשאר בבית (ועוד משהו יישבר..)

בקיצור מה עושים?

 

לכי להתפתחות הילדפאף

תבקשי הפניה מהרופא ילדים, לא יאבחנו היפראקטיביות בגיל הזה, אבל תדגישי את הקשיים ואולי יתנו לך אבחון אצל מרפאה בעיסוק שתבדוק וויסות חושי ודברים נוספים...

אם המצב באמת כמו שאת מתארת-מרפאה בעיסוק ממש יכולה לעזור, ללמד אותו לווסת את הכוח שלו, ללמד אותך איך להתמודד איתו-יכול להיות שהוא ילד שזקוק לגירוי תחושתי גדול יותר, כי נשמע שהוא מתנהג בצורה טיפוסית לגיל שנתיים-אבל מפעיל המון כוח, הרבה ילדים בגיל שנתיים מרביצים או מפרקים משחקים לאחים שלהם, נשמע שהעניין אצלו שבכל פעולה שלו הוא מפעיל המון כוח...

בהצלחה! נשמע קשוח ממש

תודהאנונימית בהו"ל

זה לא ילד ראשון שלי

קלאסי בגיל שנתיים להציק אבל הוא פשוט מנוע טורבו

זה בלי הפסקה ומתזז ואני לא מצליחה לעצור את זה

גם אין לו פחד

חופשי בגינה נניח

ילד בן ישר עוקף אותו בתור למגלשה

הוא מטפס מהצד על הסולם נוגס בו בברך

וואלה זה זר לי..

וגם מאש/כביש/כלבים שום דבר לא מפחיד אותו..

זה נשמע לי קשור לוויסות חושיפאף
אני מסכימה איתך שזה לא בו שנתיים רגיל, זה פשוט נשמע כמו התנהגויות של בן שנתיים מוקצנות, עם היפראקטיביות פחות יש מה לעשות בגיל הזה, אבל וויסות חושי, הפסקות תנועה יזומות, דברים כאלה לדעתי יכולים מאוד לעזור, כדאי להתחיל מרופא ילדים ולהתעקש על הפניה להתפתחות הילד ולמרפאה בעיסוק 
מסכימהיראת גאולה
לא מאבחנים היפראקטיביות בכזה גיל, אבל יכולים לתת כלים מכיוונים אחרים.
אני רק שולחת חיבוקאחת כמוני
נשמע מתיש ביותר 
רק רוצה להרגיע אותך שעם הגיל זה מתאזן קצת...חילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 23:59

וזה כבר מפסיק להיות מעניין לעשות מה שעניין אותו בגיל שנתיים...
 

יש לי אחד כזה שבגיל יותר צעיר אפילו עלה לארון העליון במטבח ופתח ושפך את האקמולי... היה אלוף במתקנים בגינה...וכד'

ובכללי צריך כל הזמן אקשן ומשהו לעשות...

אחרת מפנה את המרץ להצקות ולצומי...

 

יש לאופי הזה גם יתרונות. זה אחד שתמיד ישיג מה שהוא רוצה, עצמאי מאד, אוהב אתגרים
 

 

גם לי נשמע כמו ויסות חושי. בהצלחה רבה!!!! לא פשוט❤שיפוראחרונה

אולי יעניין אותך