מבין כל ההפרעות הנפשיות חרדה היא השכיחה ביותר. התחושה היא תחושת פחד אימתנית, אבל העוצמה של הפחד אינה בהלימה לאיום בעולם החיצוני.
במובן הזה אפשר להתייחס לחרדה כאל אזעקת שווא של הגוף והנפש – מערכות ההתרעה מתריעות על איום שאינו קיים בפועל (או שרמת האיום אינה בהלימה למציאות).
לרוב התקף חרדה מלווה עם תגובות פיזיות כמו תחושת חולשה, דופק מואץ, פעילות מעיים מוגברת, הזעה, בחילות. גם עוצמת הפחד שונה מפחד רגיל. רק מי שחווה התקף חרדה יודע את עצימות החוויה.
כתוצאה מעצימות החוויה מתחיל להיווצר פחד מהחרדה עצמה. הפחד כל כך גדול עד שהוא עלול לייצר התפתחות של התנהגויות הימנעותיות – הימנעות מסיטואציות בהן עלולים לפגוש גירוי שיעורר התקף חרדה.
כיוון שלא תמיד אנו יודעים לאתר את מקור החרדה, ההימנעות יכולה להתרחב לעוד ועוד אזורים. המצב עלול להגיע עד כדי מיעוט במפגשים חברתיים, הימנעות מלקיחת אתגרים ובמקרים קיצוניים הסתגרות בבית. התנהגות הימנעותית היא בעיה של ממש היות שהיא גורמת לצמצום של החיים ואובדן האמונה ביכולת שלנו להתמודד עם אתגרי החיים.
התמודדות עם חרדה לאורך זמן מדלדלת את כוחותינו הפנימיים. זה מרגיש כמו מלחמת התשה שמחלישה אותנו פיזית ונפשית ולכן הטיפול בחרדה הוא הכרחי ממש.
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדה בצורה יעילה ומהירה.
אם בעבר ההנחה בעולם הפסיכולוגי הייתה שכדי ליצור שינוי יש צורך ללכת שנים לטיפול, לנבור בעבר ולמצוא את שורש הבעיה, היום יודעים שניתן ליצור שינוי בצורה ממוקדת ותכליתית בהרבה. הידע התפתח והטכניקות ליצירת שינוי מתמקדות יותר בהווה ובמתן כלים ליצירת שינוי.
איך מטפלים בחרדה תכל'ס?
לחרדה יש מרכיבים התנהגותיים, קוגניטיביים (מחשבתיים) ורגשיים. כדי ליצור שינוי צריך להתייחס לכל המרכיבים הללו.
- במישור ההתנהגותי - מתרגלים זיהוי התסמינים בגוף. לומדים כיצד להכיל אותם וכיצד לווסת אותם. טכניקות נשימה, טכניקות הרפיה, דמיון מודרך – כל אלו יכולים לעזור בזמן התקף.
- במישור המחשבתי - מזהים את מערכת האמונות שיוצרת את הפרשנות של האיום. זוהי עבודת עומק בה מאתרים את אמונות הליבה שיצרו את התגובה. לדוגמא, סגנון החשיבה שמאפיין חרדה הוא על פי רוב סגנון שמתייחס לעתיד – אלו דברים עשויים להשתבש בעתיד? איזו קטסטרופה עלולה להתרחש? נוסיף לכך תחושה של האדם שאין לו משאבים להתמודד עם האיומים הצפויים והנה מתכון לחרדה.דוגמא נוספת לעיוות מחשבה היא פרשנות שגויה של חוויות הגוף. דופק מואץ עלול להתפרש כאירוע לבבי ופעילות מעיים עלולה להתפרש כמחלה סופנית. בטיפול חושפים את האמונות שמחזקות את התקף החרדה ולומדים לתת פרשנות אחרת. מטיבה. מעצימה. מקלה. לדוגמא, דופק מואץ יכול להתפרש כמאמץ של הגוף (כמו שאנחנו אחרי ריצה) ופעילות מעיים מעידות על התרגשות.
- במישור הרגשי – התרגול הוא לתת לרגשות לעבור בנו ולא להיתפס בהם. רגשות הם דבר חשוב והם נועדו לעזור לנו. פחד, במקור, הוא רגש שעוזר לנו להתמודד עם איומי הסביבה. הוא מאותת לנו שקיימת סכנה ושאנחנו צריכים להיערך ולהגיב בהתאם. כעס, הוא רגש שמאותת לנו שמפרים ערכים שחשובים לנו או שלא מתנהגים בהתאם לציפיות שלנו. חרטה מזכירה לנו שהיום אנחנו יודעים משהו שלא ידענו בעבר. העבודה היא לגלות מה המסר שהחרדה נושאת עבורנו? מה היא רוצה להגיד לנו? העניין הוא ללמוד כיצד להקשיב למסר וכיצד לאפשר לחרדה להשתחרר. בסופו של דבר רגשות, כמו גם מחשבות, הם גלים בתודעה. היכולת שלנו לתת להם לנוע דרכנו ולהשתחרר היא יכולת חשובה מאוד להצלחה שלנו לווסת את הרגשות שלנו.
אז איך עושים את כל זה?
טיפול קצר ויעיל בחרדה עוסק במתן כלים להתמודד עם הפחד מהתקף החרדה וכלים להתמודד עם התקף החרדה ברגע שהתחיל. הטכניקות הן שילוב של כלים מעולמות הטיפול קצרי הטווח שהוכחו יעילים בטיפול בהפרעה זו. באמצעות הטיפול הקוגנטיבי מזהים מחשבות שמובילות למצוקה נפשית ומאתגרים אותם. תרגול מיינדפולנס עוזר לנו להתבונן בחרדה (במחשבות ובתחושות שהיא מביאה איתה), להיות נוכחים בה ולאפשר לה לעבור דרכנו. טכניקות מעולם ה -ACT (Acceptance and commitment therapy) עוזרות להתחבר לערכים ולהמשיך להתקדם בחיים בכיוון שחשוב לנו, למרות הקשיים. טכניקות מעולם ה – NLP עוזרות להפוך את הדימויים הפנימיים והדיבור הפנימי לחיוביים בצורה אוטומטית. תרגול והתמודדות נכונה תוביל בסופו של דבר להחלשת החרדה עד כדי העלמותה.
העניין החשוב בטיפול הוא למצוא את המטפל שאתם מתחברים אליו ומתחברים לידע ולכלים בהם הוא משתמש. מחקרים הוכיחו שהקשר הטיפולי הוא מרכיב לא פחות חשוב מהגישה הטיפולית בה המטפל משתמש. קבעו פגישה עם מטפל שמאמין בכוחות וביכולות שלכם, שיש לו מגוון רחב של כלים אותם הוא יכול להתאים למאפיינים שלכם ולסגנון שלכם וכמובן שיש לו את התעודות המתאימות לעסוק בטיפול.
ד"ר ענבר כהן בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם משברי חיים, חרדה, קושי בויסות כעסים, דימוי עצמי נמוך ועוד.
מפגשים פרונטליים בקליניקה או דרך הזום ובהתאמה אישית ובהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר ענבר כהן ולתאם פגישה, התקשרו לטלפון מספר 052-6909091 או בקרו באתר בכתובת: www.inbarcohen.com.