בשנת 1998 בפליטת פה, שהיתה כנראה גם רגע של גילוי לב, אמר מי שאמור היה להתמנות אז לראש אמ"ן - האלוף יעקב עמידרור - כי "החילונים הם גויים דוברי עברית". אמירה זו שבאה מפיו של האלוף הדתי הראשון הביאה לכך שעמידרור לא מונה לראש אמ"ן ורק הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. אז אמנם מסתבר שדת התקינות הפוליטית (פוליטיקלי קורקט בלע"ז) שלטה כבר אז בכיפה, אך בכ"ז היתה זו אמירה חשובה מאד שהופכת נכונה מיום ליום, וראוי לדון בה היום יותר מתמיד. השבוע אמר לי חבר חילוני שאני מעריך, לוחם וקצין בשייטת 13 בסדיר ובמילואים, כי הוא לא רואה קשר בינו לבין יהודי בארה"ב לבד מכך ששניהם נולדו לאמא יהודיה, וכי הוא רואה קשר יותר טוב בינו לבין מכרו הערבי ישראלי. אמירה זו מבהירה כי לפי שיטה זו, המשקפת את דעתם של חילונים רבים, לא קיימות בין יהודי העולם ברית הגורל וברית הייעוד. לאמירה זו ניתן לצרף אמירות של רמטכ"לים ובכירי מערכות הביטחון השונות ולפיהן תומכי הרפורמה "הם לא אחים שלי". כאן כבר אנו מוצאים הסלמה של פרימת הבריתות גם מול יהודים ציוניים החיים במדינת ישראל ומשרתים אותה נאמנה, ואשר כל חטאם הוא שהם חושבים אחרת בנושאים מסויימים. עם כל הכבוד לאמירות אלה, חז"ל קבעו, ומסתבר שלא לחינם, חזקה חלוטה ולפיה "ישראל, אעפ"י שחטא - ישראל הוא", או אם נתרגם זאת במילים אחרות לענייננו: אנחנו כולנו אחים גם אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו, לשני הכיוונים. אך חרף החזקה הנ"ל ברי הוא שהמכנה המשותף בין חילונים לדתיים, או בין הישראלים והיהודים (כפי שהגדיר זאת שמעון פרס ב-1996 לאחר שהפסיד בבחירות לנתניהו) הולך ונשחק. החילונים הצעירים של היום אינם יודעים יהדות מהי. חילוני בן 30 יודע במקרה הטוב מה שדרדק בן 3 למד בחודש הראשון בחיידר. החילונים יוצאים נגד הדת ונגד הדתה, כאשר כלל אינם מכירים את אותה דת שהם יוצאים נגדה, וכאמירתו של יעקב חזן (ממייסדי השומר הצעיר, ומראשי מפ"ם והקיבוץ הארצי): "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות". עוד באותו נושא: איריס חיים לנשיאות מי בעצם המנצח? האלופים האמיתיים חרבו דרבו ובנייה בצידו ודוק: מושכלות ראשונים הם שהיהדות היא גם דת וגם לאום. ואם הציונות היא תנועת הלאומיות היהודית אז כאשר הדת היהודית יוצאת אט אט מהתמונה, הולכת וגוועת הציונות החילונית. רופא שבגלל עילת הסבירות מוכן לרדת מהארץ (היום קוראים לזה 'רילוקיישן') לא יכול להגדיר את עצמו ציוני. וכך גם הייטקיסט שמוציא את כספו לחו"ל בגלל שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. הראי"ה קוק, עם כל אהבתו לאותם חילונים בני העלייה השנייה, חזה את המצב כבר לפני כמאה שנה, וכתב כי לאומיות ללא יהדות תהיה מתכונת לכישלון. להלן ציטטה אחת מיני רבות: "הניסיון להחיות את החוש הלאומי העז באמצעים מלאכותיים לא יצליח, בשום אופן לא יצליח, אלא אם כן תהיה כמתכונתו, כטיבעו ומידתו שהיא בלב שומרי תורה". ציוני חילוני חייב לראות בלימוד התורה ערך נעלה, בלי קשר לכך שלימוד תורה אינו פוטר משירות צבאי או לאומי. אל לציונות החילונית לשפוך את התינוק עם המים. על הציוני החילוני לדרוש לימודי ליבה יהודיים, עליו להכיר צורת דף משנה או תלמוד (אשר למרבה האבסורד נלמדים בקוריאה הדרומית ולא בבתי ספר חילונים בישראל). תחת זאת, החילוני הממוצע כיום, להבדיל מהמסורתי, מתייחס ללומדי התורה כר' עקיבא בעת שהיה עם הארץ: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכהו כחמור". זהו אסון תרבותי, אשר מביא לכך שהחילונים הופכים יותר ויותר לגויים דוברי עברית, ואלה אשר יורדים מהארץ גם עברית לא תישאר לילדיהם. וכידוע, לצערינו, הישראלים בחו"ל מתבוללים בהמוניהם ונכדיהם הם כבר גויים ממש.
