יש לא מעט קווים מקבילים בין סיפורי חייהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל היזם הדרום אפריקני-קנדי-אמריקני אילון מאסק. שניהם נדדו מארץ מולדתם לצפון אמריקה והתחנכו בה. שניהם מבריקים באופן חריג. שניהם 'סוסי עבודה'. מאסק סובל מאספרגר וניתוק רגשי, טענות על רגשות כבושים נשמעו גם כלפי נתניהו. נתניהו גאון רשת וכך גם מאסק. שניהם חושבים על העתיד כמעט באופן כפייתי. שניהם גדלו בחברה ליברלית עם נטיה קלה שמאלה ובכל זאת שברו ימינה. שניהם מאמינים בכלכלה חופשית. שניהם כבר חקקו את שמם בדפי ההיסטוריה. לשניהם יש אח שהשפיע באופן משמעותי על חייהם. (יש גם כמה הבדלים: ארול מאסק היה פרא אדם ואב מתעלל. בן ציון נתניהו ז"ל היה היסטוריון נערץ ואב למופת. מאסק נקלע לפוליטיקה כמעט בעל כורחו, נתניהו מרצונו). כשמדברים על בינה מלאכותית, אלו שני האנשים שהיית רוצה לשמוע. בכלל, כל שיח אינטלגנטי שהשניים הללו מנהלים הוא משהו שכדאי לעקוב אחריו. מה הפלא שעשרות מיליונים אכן צפו בדו שיח המרתק ביניהם. אבל מעבר להשוואות, אני מנסה לדמיין את יאיר לפיד או בני גנץ בשיח כזה. עשו לעצמכם טובה קטנה - קחו כעת 30 שניות, תעצמו עיניים, דמיינו את לפיד יושב במקום נתניהו לצד מאסק. נסו לדמיין מה הוא אומר, איך הוא אומר את זה, איך מאסק מגיב, אל תעשו לעצמכם הנחת פטריוטיות ישראלית. זה לא נעים. זה מביך. זה מלחיץ. זה גם לא יקרה. זה לא יקרה כי אחד ההבדלים בין נתניהו ללפיד (ולשאר הדמויות שהשמאל מציב נגדו מפעם לפעם) הוא היכולת לקחת את התפקיד הגולמי של "ראש ממשלת ישראל" ולטפס אתו לליגה של הגדולים. נתניהו עושה את זה בטבעיות, יריביו בכלל לא מודעים לקיומה של האופרציה. עוד באותו נושא: הדנון הנכון במקום ובזמן הנכונים יאיר גולן הוא התגלמות הקונספציה התאגיד לעג לאדמו"ר ועורר סערה הטיימינג הגרוע של אסתר חיות נזכרתי אתמול בשנינה המביכה של לפיד על ה"קופסה עם חמישה חיסונים" וב"אובססיביות" של נתניהו שעם ניצול מלא של יכולותיו האישיות הפך את ישראל למדינה הראשונה בעולם להתחסן מקורונה. נזכרתי גם ברשימת ההשקעות המפוארת בישראל רק מהחודשים האחרונים: 25 מיליארד דולר של אינטל, 26 מיליארד שקל של אמזון, אנבידיה, וכעת גם מאסק שצפוי להסכים ולהרים כאן שלוחה של אחת מחברות הענק שלו. אתם זוכרים משהו מכל זה בממשלת לפיד-בנט? אתם יכולים להצביע על איזו עסקת ענק בינלאומית שישראל הייתה מעורבת בה באותם שנה וחצי? ולא, חלוקת שדות גז לארגוני טרור שכנים לא נחשבת. מפעם לפעם, מטיחים בי שאני "ביביסט". אם הכוונה היא להערצת עדר ילדותית, אז לא, אני לא שם. אבל אם הכוונה להכרת תודה למנהיג של פעם בדור, אז בהחלט כן. עם ישראל, עם חכם בדרך כלל, נתן לנתניהו קרדיט גדול יותר מלכל ראש ממשלה אי פעם. הוא יודע טוב מאוד למה. הוא רוצה את ראש הממשלה שלו נאבק להוציא את הגז מהאדמה, והוא רוצה אותו נלחם להגדיל את המגזר הפרטי ולצמצם את המגזר הציבורי, הוא רוצה אותו מתקשר ב3 בלילה לאלברט בורלא והוא נהנה לראות אותו בסיבוב דאווין בטנדר העתיד של טסלה עם אילון מאסק. כאלו אנחנו, מעריכים את המנהיגים שלנו, בפרט כשהם עובדים בשבילנו.
