תמונותיהם של ינקי דרעי וסלבס חרדיים אחרים במדים הן בעלות חשיבות אבל הן בקושי סנונית ראשונה. אחרי המלחמה הסד"כ של צבא הסדיר יהיה חייב לגדול. חלק מהגידול יבוא מהארכת השרות, אבל חלק יהיה חייב לבוא מהעמקת הגיוס בקרב החרדים. גיוס חרדים יהיה גם תנאי להמשך היותו של צה"ל "צבא העם". והוא יהיה חייב לקרות, בהסכמה או בכפיה. מאז פרוץ המלחמה קורה משהו גם בחברה החרדית. עוצמת המכה והזוועות שחווינו כולנו, חלחלו גם מעבר לחומות הגטו החרדי והביאו חרדים להיות מעורבים יותר מבעבר במאמץ הישראלי המשותף בחזית האזרחית. לצד זאת, ובאופן כמעט היסטורי, חרדים רבים גם ביקשו להתגייס. על פי המדווח כ-2000 חרדים נענו לקריאתו של צה"ל ונרשמו לגיוס. מבין אלו גויסו עד כה שני מחזורים של 120 חרדים למה שקרוי "טירונות שלב ב" כלומר טירונות קצרצרה ושרות של כמה שבועות, יש להניח בכפוף למשך המלחמה ובהתאם לצורך. למרות ההערות הציניות ברשתות החברתיות על ההצתה המאוחרת של הידוענים המתייצבים בבקו"ם בשל גילם "המופלג" אין לזלזל בשינוי הזה. עצם הנכונות של חרדים רבים להחצין את הגיוס שלהם ואף להתגאות בו הוא דבר שלפני כמה שנים לא היה עולה על הדעת. לצד התמונות הללו, באתרים וכמה עיתונים חרדים עלה קמפיין שקורא לגיוס בעת המלחמה וגם לגיוס למסלולים נוספים. גם זה תקדימי ומהווה עוד סימן ללגיטימציה הגדלה של האפשרות של חרדים להתגייס לצבא. ועם כל זאת, ולמרבה הצער, בטרנד המעודד הזה יש גם מימד של אשליה והוא רחוק מלבטא שינוי עומק בחברה החרדית ביחס לגיוס. בסקר של המכון למדיניות העם היהודי שנערך לאחרונה, ולנוכח המלחמה, נשאלו המשתתפים האם יתמכו בהעברת חוק שיפטור חרדים משרות צבאי. רוב עצום של החרדים (75%) אמר שיתמוך בחוק כזה לעומת מיעוט של תמוכים בחוק בכל אחת מהקבוצות האחרות בחברה הישראלית. גם סקרי עבר שנערכו בקרב החרדים הראו שההתנגדות של חרדים לגיוס היא גורפת, ולא קשורה אפילו לשאלה אם הם אכן לומדים תורה או לא. עוד באותו נושא: בארה"ב בטוחים יותר ביכולת של ישראל לנצח לחבק את אחינו החרדים ולהראות להם את הדרך מדירים את רוב הישראלים מיום ירושלים תפסיקו לחלל שם שמים בבחירות לרבנות הראשית מעבר להתעלמות מהאפליה הקשה שיש באי גיוס חרדים, רבים שמו את יהבם על האפשרות שאת "צבא העם" יחליף צבא מקצועי, או הסתתרו מאחורי הטענה לפיה "צה"ל לא צריך את החרדים כי יש לו מספיק חיילים אחרים". אחד השינויים הברורים שתביא המלחמה יהיה גידול בסדר הכוחות של צה"ל. לאחר קריסת הקונספציה שהתבססה על קבלת מודיעין ומענה לאיום על בסיס כוח קטן ונייד, ברור שיהיה צורך בהרבה יותר חיילים שיהוו חייץ בין ישראלים לבין טרוריסטים צמאי דם הצרים עלינו בגבולות ועל גדרות הישובים ביש"ע. יתרה מזו, היכולת לקיים את "צבא העם" כלומר לשמר את נכונותם של צעירים לא חרדים להמשיך ולהתגייס, תלויה גם בשוויון בנטל שתהיה לו נראות משמעותית מאוד. גם היום הצבא סובל מקושי במילוי השורות בייחוד ביחידות הקרביות. לנוכח הצורך הוודאי בהגדלת הסד"כ, המענה הראשון יהיה עצירת התהליך של קיצור שירות החובה ואף הארכתו לשלוש שנים כפי שהיה בעבר הלא רחוק. דרך אחרת משלימה לזו חייבת להיות מיצוי הפוטנציאל הגלום בקבוצה הגדולה ביותר שחייבת גיוס ועד היום השתמטה ממנו, החרדים. מי שחושב שתהליך איטי וולנטרי כלשהו יביא את החרדים להתגייס מנותק מהמציאות ומשלה את עצמו. מאז "חוק טל" ולאחר מאמץ של שני עשורים לגייס חרדים שלא בכפיה משמעותית, התוצאות הן כישלון קולסאלי. ברור לגמרי שללא חוק שיחייב את החרדים להתגייס, רק השוליים החרדיים יעשו זאת, במקרה הטוב. רוב החרדים ימשיכו להשתמט משרות, בין אם הם לומדים תורה או לא. לכן, לאחר המלחמה, וכדי למלא את הצורך הביטחוני הדחוף בחיילים נוספים, יהיה צורך לעצב חוק גיוס, שיביא לגיוס של רוב החרדים חייבי הגיוס לצבא. אפשר תוך הותרת מספר מוגבל של לומדים בישיבות. הסקרים לאורך החודשים האחרונים וגם זה שנערך כעת מראים שהתמיכה בכך בקרב בוחרי כל המפלגות גורפת. על החרדים להבין את השינוי במציאות ולפעול יחד עם שאר הישראלים כדי לשאת יחד בנטל מניעת הטבח הנורא הבא. ד"ר שוקי פרידמן הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'.
