שלושה חודשים לאחר השבת השחורה המנהיגים שלנו התעייפו. הם רוצים שוב את השקט. כוחותינו מתקפלים מהשטח. עשרות אלפי מילואמניקים חזרו הביתה, עשרות אלפים נוספים יחזרו בימים הקרובים. נכון לרגע זה 136 חטופים וחטופות הבנות והבנים שלנו יושבים בעזה כאשר נאצים חמושים מאיימים על חייהם בכל שניה. מדי יום מאות משאיות, וטונות של מזון וסחורה ותרופות נכנסים לשם. לאויב, לא לחטופים שלנו. נכון לרגע זה האויב מטווח אותנו מדי יום בטילים ובטרור. בדרום ובצפון. האויב שביו״ש מסית ומדיח ושב להרים ראש, כי גם הוא מרגיש שאנחנו מתקפלים. טיפול ושינוי הקונספציה למול מה שקרה ב7.10 איננו החזרתם של החטופים - דבר שחייבים שיקרה והכי מהר שאפשר! טיפול ושינוי הקונספציה איננו הפגזתה של עזה - מה שחשוב מאוד שקורה וההשגים שם קריטיים! טיפול ושינוי הקונספציה הוא הבנה שעומד מולנו אויב צמא דם. שרוצה להשמיד אותנו. ושאנחנו במלחמת תקומה על עתידנו. ושאם לא נתקיף נובס! ושאם לא נשמיד את האויב, נושמד. ההנהגה שלנו צריכה לדפוק על שולחן העולם. לא ייתכן שכמה פלנגות ממדינה ענייה ומסכנה כתימן סוגרים נתיבים ימיים למדינת ישראל ושהטיפול בהם הוא שוב בשיטה המערבית המטומטמת של שילום פרוטקשיין. קחו כסף, תנו לנו שקט. התגובה למול תימן צריכה להיות בצוללות באזורים הימיים המאויימים. וטילים שיירו מהם על כל ספינה המנסה לאיים. זה יכאב. זה יאיים. זה יעצור את הטרלול! עוד באותו נושא: נשיא חדש לארצות הברית - אילון מאסק גוללים נשיא החופש הגדול זמן המהפך! ההפסד הוא הניצחון החדש ההנהגה שלנו צריכה לדפוק על שולחן העולם. לא ייתכן שאיראן תשלח שליחים לכל רחבי העולם היהודי ותאיים על חיינו. תשלח טילים שיגיעו לכאן, תחמש בנשק כל אויב שרוצה להשמידנו ולא תינזק. דפיקה על שולחן העולם היא התקפתה של איראן, באור יום, לא בשושו ולא בפחד. תקיפה שתבהיר שאיום על מדינת ישראל שווה מוות. ההנהגה שלנו צריכה לדפוק על שולחן העולם ולהבהיר לארה״ב שאנחנו לחלוטין בני ברית, ושאנחנו הציר הקדמי שלהם במזרח התיכון. אבל איננו מדינת חסות. אנחנו אחראים על ביטחוננו ועל שמירתנו ואף אחד לא יאמר לנו מתי להתקיף את האויב שלנו, ומתי לעצור את תקיפתו. הם יאיימו עלינו בעקבות כך? ייתכן. אבל אם איננו מדינה ריבונית בשביל מה אנחנו כאן?? מה גם שארה״ב איתנו בשל אינטרסים עצומים שיש להם כאן. ידועים ושאינם ידועים. ״ידידתנו הטובה בעולם״ חייבת להבין, שאם תגרום לנו להפסיד את המלחמה הזו, תהפוך באחת למי שמגשימה את חלומותיהם של הגרועים שבאויבנו. ואם הם יצליחו כאן, הם ימשיכו לשם. ואם הם ינצחו כאן, הם ינצחו גם שם. ההנהגה שלנו צריכה לדפוק על השולחן של עצמה ולעצור מיידית כל סיוע וכל סחורה הנכנסת לאויב ומאריכה את ימיו ואת יכולתו להחזיק בילדנו, לטווח בנו, ולגרום לנו לאבידות יום יומיות. המנהיגים שלנו חייבים להצמיח עמוד שדרה. לעמוד מול האויב ומול העולם ולהחליט לנצח. ואם הם עייפים- שיפנו את הדרך. ויוחלפו. ואני מדבר על כלל המנהיגים. ואם יש חברי כנסת בקואליציה שמרגישים שלא מקשיבים להם, שיניחו את המפתחות ויתפטרו. אחרת הם שותפים למדיניות הנוכחית ולתוצאותיה. אנחנו בריצת מרתון של מלחמת תקומה. אנחנו לחלוטין יכולים לנצח במלחמה הזו ולהביא מזור ורפואה לעולם כולו. האויב שלנו יודע שאם ינצח כאן, ינצח את העולם כולו. אך אם יפסיד ויובס- ייעלם כפי שנעלמו אויבים וצוררים רבים שהיו לפניו. זה תלוי רק בנו!
