בנימין נתניהו הוא מאסטרו. יש לו יכולת כמעט בלתי אנושית להיחלץ מצרות וממצבים שנראים אבודים לחלוטין. אבל צריך להודות שיש לו גם יכולת, גם היא כמעט בלתי אנושית, להיכנס לצרות ולמצבים שנראים אבודים לחלוטין.

לגבי היכולת שלו להיחלץ מצרות - הרי אלו "מן המפורסמות". חקירות פליליות, הסכמי עד מדינה, כישלון בבחירות 1999 וב־2021, ועוד ועוד. איכשהו למרות הכול (ואולי בגלל הכול) הוא תיכף יכהן פה כראש ממשלה במשך שני עשורים במצטבר. אבל יש לו גם יכולת פנומנלית להסתבך ולהכניס את עצמו לעסקי ביש למיניהם.

הסיפור של פיטורי ראש השב"כ רונן בר הוא אחד מאותם מקרים. מלכתחילה נתניהו עשה כל טעות אפשרית. היו לא מעט אפשרויות לעשות טעויות ואיכשהו נתניהו, בכישרון לא מבוטל, הצליח לעשות את כולן.

נתחיל בכך שנתניהו פיטר את רונן בר בצורה הכי שלומיאלית שיש. למיטב בדיקתי, נתניהו לא נועץ בעורך דין רלוונטי כדי לצלוח את השאלות המשפטיות וכדי שהפיטורים לא ייחסמו בבג"ץ.

הנימוק הרשמי של נתניהו לפיטורין היה עמום ביותר: חוסר אמון. נתניהו הרי לא מתכחש לעובדה שבג"ץ מוסמך לדון בתקינות החלטות מנהליות של הממשלה. אומנם חוק השירות הביטחון הכללי קובע בפירוש שהממשלה מוסמכת לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום הקדנציה, אך החלטה זו - כמו כל החלטה מנהלית - כפופה לדיני המשפט המנהלי.

עוד לפני שאלת הסבירות, בג"ץ יכול לבחון את מידתיות ההחלטה, את הפגמים בקבלת ההחלטה, האם נערך לו שימוע, האם הוטחו בפניו הטענות מראש באופן ברור, האם היו שיקולים זרים בהחלטה, האם מקבל ההחלטה היה מצוי בניגוד עניינים ועוד.

בפועל, נתניהו הצליח לעשות את כל הטעויות האפשריות כאמור. הרי הוא יודע שיועציו נחקרו (ונגד אחד מהם כבר הוגש כתב אישום) בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לבילד. הוא יודע שנפתחה חקירה פלילית חדשה על קשרי יועציו הקרובים עם מדינת קטאר.

אם הוא רוצה לפטר את ראש השב"כ, בלי להסתבך משפטית בעתירות ובעיות, הוא היה מעדכן את שר המשפטים או את שר הביטחון, ומבקש מהם לבחון את העניין, כי הוא לא רוצה לעסוק בכך בעצמו כדי להתרחק מכל טענה של ניגוד עניינים. מכיוון ששר המשפטים לוין ושר הביטחון כץ אינם טיפשים, שניהם היו מבינים מה נתניהו רוצה. כל אחד מהם היה מביא לישיבת הממשלה הצעה לפטר את ראש השב"כ.

גם אם נתניהו נמצא בניגוד עניינים בגלל חקירת מקורביו, זה לא אומר שכל שרי הממשלה נמצאים בניגוד עניינים. יש על כך כמה פסקי דין מפורשים של בג"ץ. ראו לדוגמה פסק דין מלפני שלושה חודשים: "בעתירות קודמות שעסקו בסוגיה זו נקבע כי הסדר ניגוד העניינים הוא הסדר אישי אשר חל על ראש הממשלה בלבד, ואין להרחיב את תחולתו באופן אוטומטי לכל מעגל הכפופים לו - לרבות שרי הממשלה".

הדברים ברורים. במקום זאת נתניהו טיפל בכך בעצמו, וקישר בעצמו שוב ושוב ושוב (ועוד כמה "ושוב") בין קטארגייט לבין ההחלטה לפטר את ראש השב"כ, אלא שלטענת נתניהו לא החקירה הובילה לפיטורים אלא הפיטורים הביאו לחקירה. במקום להתעלם ולהרחיק כל קשר - הוא מנכיח שוב ושוב את הקשר בין הפיטורים לבין החקירה, ומתמקד בניסיון לשכנע שהביצה והתרנגולת מתאימות לנרטיב שלו, ולא לנרטיב של ראש השב"כ.

לאחרונה כתבתי ב'בשבע' על התגובה התמוהה של ראש הממשלה לעתירות נגד פיטורי רונן בר. נתניהו הביא ראיה "ניצחת" מכתבה באתר 'וואלה' מנובמבר 2024, שכותרתה כך: "מקורות בסביבת רה"מ: נתניהו שוקל את הדחת ראש השב"כ. מקורביו לוחצים לעשות זאת בקרוב".

נתניהו טען שזו ראיה לכך שתכנן להדיח את רונן בר זמן רב לפני שנפתחה חקירת קטארגייט. אלא מה? נתניהו היה צריך בסך הכול להתקדם עוד קצת בקריאת הכתבה אל עבר כותרת המשנה, שם הובאה תגובת נתניהו: "לשכת רה"מ: הידיעה כלל לא נכונה. לא התקיים שום דיון בנושא"

זו שלומיאליות מביכה ממש.

נתניהו דיבר על "חוסר אמון" במקום לטעון את הטענה הכי קלה שיש, שאי אפשר להתמודד איתה: השב"כ, בראשות רונן בר, כשל בשבעה באוקטובר, ומשום כך החלטתי להדיח אותו. תחפשו בהודעה הרשמית של נתניהו על הפיטורים - אין לכך זכר. טעות לא נורמלית.

אבל נתניהו קיבל מתנה מבג"ץ. העתירות הוגשו כאשר השופטת התורנית הייתה גילה כנפי־שטייניץ. היא הוציאה צו ארעי המשהה את פיטורי ראש השב"כ, אך כנפי־שטייניץ הוסיפה כי "הצו הארעי ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת. לצד זאת, לא ראיתי להרחיב את היקף הצו כמפורט בסעיף 10 לבקשת היועצת המשפטית לממשלה".

היא סירבה לקבל את בקשת היועצת המשפטית בהרב־מיארה להרחיב את הצו. בהודעה מטעם היועמ"שית שהוגשה לבג"ץ נכתב כי "לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אף אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההירארכית של שירות הביטחון הכללי".

כמו שכתבתי בשבוע שעבר, כנפי־שטייניץ אפשרה לממשלה להתקדם עם הפיטורים. מיד לאחר שהתקבלה ההחלטה, נתניהו חגג את ההחלטה. מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב כי "ניסיון ההרחבה שביצעה היועצת להחלטת בג"ץ - נכשל! רה"מ יוכל להתחיל מיידית בתהליך מינוי ראש שב"כ חדש; לקיים ראיונות ולהביא מועמד בפני הוועדה המייעצת, תהליך שאורך כשבועיים, וממילא לא ניתן היה להספיק למנותו בממשלה לפני מועד הדיון הקבוע לבג"ץ ב־8.4, כך שאין משמעות להמשך הצו הארעי עד הדיון".

פוקס צודק בנקודה זו. הנקודה היא לא רק התאריכים. ברגע שכנפי־שטייניץ מאפשרת לנתניהו לראיין מועמדים, כולל כמובן סגנים ובכירים מכהנים הכפופים לרונן בר - היא למעשה מאפשרת לו לקבוע עובדות בשטח, ומבודדת את בר בהתנגדותו ובמלחמתו בפיטוריו. כאשר בג"ץ ידון בעתירה ב־8 באפריל, נתניהו כבר יוכל להכריז על המועמד שבחר. אם לא ימנה מוקיון או דמות מעוררת חשד, יהיה לבג"ץ קשה מאוד להתערב ולהשאיר את רונן בר בתפקידו. ייתכן שהעניין יעוכב בבג"ץ במשך זמן מה או שיידרש תיקון של הליקויים בהחלטת הממשלה וכיוצא בזה, אבל להערכתי את השד הזה יהיה קשה מאוד להחזיר לבקבוק.

בדיקה מעמיקה, לא כולל גוגל

נתניהו קיבל את המתנה הזאת משום מקום. מה עשה? מיהר להודיע שהוא יחל לראיין מועמדים תיכף ומיד. לקבוע עובדות בשטח. חלפו כמה ימים, ונתניהו יצא ביום שני השבוע בהכרזה: "לאחר שראיין לעומק שבעה מועמדים ראויים, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים אלי שרביט, לראש השב"כ הבא". שימו לב לניסוח "לאחר ריאיון לעומק".

נתניהו הוסיף בהודעתו הרשמית: "האלוף שרביט שירת 36 שנים בצה"ל, מהן 5 שנים כמפקד חיל הים. בתפקיד זה הוביל את בניית כוח המגן הימי על המים הכלכליים וניהל מערכות מבצעיות מורכבות מול חמאס, חיזבאללה ואיראן.

השב"כ הוא ארגון עתיר זכויות, שעבר טלטלה קשה בשבעה באוקטובר. ראש הממשלה משוכנע שהאלוף שרביט הוא האדם המתאים להובלת השב"כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת של הארגון".

נתניהו קיבל מתנה נוספת. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו עתרה נגד הפיטורין, מיהר לפרסם הודעת ברכה על המינוי הזה. "מברך על מינויו של אלוף במיל' אלי שרביט לראש שב"כ. אלי הוא מנהיג ומפקד בעל עמוד שדרה מקצועי וערכי אשר הצטיין בכל תפקידיו בצה"ל, ומהיכרות רבת שנים אני משוכנע שיקדם את הארגון על פי ייעודו ויהיה נאמן למדינת ישראל".

אלא מה? תוך דקות מאז ההכרזה, התברר שאלי שרביט הפגין פעם אחת בקפלן במהלך תקופת הרפורמה, וגם חתם על עצומה נגד יוזמות החקיקה שיפגעו בדמוקרטיה הישראלית. אין שום ספק שנתניהו הכיר זאת, כי הדברים צצו מיד בחיפוש פשוט של השם שלו בגוגל. אם אני מצאתי את העניינים הללו תוך דקות, ברור שגם ראש הממשלה ולשכתו מצאו זאת. אבל בתוך קהל תומכיו של נתניהו התעוררה ביקורת פנימית. בהמשך שלפו טור דעה שכתב שרביט לפני כמה חודשים על מדיניות משבר האקלים של טראמפ, וניסו באופן מאוד מלאכותי לטעון שהמינוי של שרביט יגרום למשבר מול ממשל טראמפ (לצורך כך אף גייסו את הסנאטור לינדזי גראהם, שיכתוב פומבית על העניין עם הזריחה בארצות הברית). נתניהו כזכור הודיע שהוא ראיין את המועמדים לעומק. אבל לעשות חיפוש בגוגל - הוא טוען שלא עשה. הגיוני מאוד.

לקח יום, ונתניהו הודיע על ביטול המינוי. ללא נימוקים. "נתניהו נפגש אמש עם שרביט, הודה לו על נכונותו, אך הודיע לו כי לאחר מחשבה נוספת - בכוונתו לבחון מועמדים אחרים".

נתניהו צריך לשכנע את בג"ץ שאין שיקולים זרים בפיטורים. הסאגה המביכה סביב הבחירה בשרביט וביטול הבחירה ללא נימוק מציבים את נתניהו בברוך משפטי רציני. חלף עוד יום, ונתניהו הודיע שהוא החליט למנות את סגן ראש השב"כ ש׳ לממלא מקום ראש השב"כ עד שימצא מועמד אחר שאותו ימנה. זה פשוט לכתוב נוח ב־77 שגיאות.

נתניהו יגיע לדיון בשבוע הבא בפני השופטים עמית, סולברג וברק־ארז עם נקודת פתיחה מצוינת אך עם ביצוע גרוע מאוד שלו.

ולמרות כל זאת, ברור לגמרי שבג"ץ לא יוכל למנוע לאורך זמן את פיטורי ראש השב"כ. אי אפשר לכפות לאורך זמן על הממשלה לעבוד עם ראש שב"כ שהיא לא רוצה בו. זה לא יקרה. מערכת יחסים בין הממשלה לבין ראש השב"כ צריכה להיות מבוססת על אמון וכבוד הדדי. בנקודת הזמן הזאת אין שום כבוד, לא מצד הממשלה לרונן בר, ולא מצד רונן בר לממשלה. היחסים עכורים מאוד, באשמת שני הצדדים.

אני מקווה מאוד שהשופט נעם סולברג, הידוע בחיפוש דרך הפשרה והרגעת הרוחות, יצליח לשכנע את חבריו להרכב וגם את הממשלה, היועצת המשפטית וראש השב"כ עצמו, להגיע למתווה מוסכם. רונן בר יקבל זמן קצוב להמשך חקירת הקשר עם קטאר, ולאחר מכן יפרוש מתפקידו ללא צורך בפיטורים ובהכרעה שיפוטית. גם ככה נתניהו בינתיים לא מצא מועמד אחר. עיכוב של חודש או חודשיים בפיטורין הללו הוא לא סוף העולם. הכרעה שיפוטית לכאן או לשם עלולה בהחלט ליצור נזק גדול. פשרה סבירה, שתיתן לרונן בר את הסולם לרדת מהעץ, היא צו השעה.

לתגובות: gravishai@gmail.com