יצירות של ~רבקי~

לא ידעתי איך להסויף 2 תמונות לא בקישור...
שתיהן אותו דבר, אבל אחת כהה ואחת בהירה יותר....

בס"ד
יומני היקר, ט' לחודש סיוון, השנה השנייה לצאתנו ממצרים
זו לי הפעם הראשונה בה אני כותבת לך. ברצוני להשיח לך מעט מן הקורות אותי בימים האחרונים, ומן הקורות אשר יקרו אותי בעתיד.
היום הגענו למקום הראוי לחניה, לאחר שלושה ימים בהם תרנו במדבר, ארון ברית ה' בראש. נפשנו שיוועה למנוחה. נחמה הייתה בענן ה', שהצל עלינו והקל את חום השמש המדברית.
אך סיימנו להקים את אוהלנו ולסדר את חפצינו, שמענו

זה סיפור שכתבה חברה שלי, לאל מתן, כשהיא הייתה בכיתה ו'. אני מעלה אותו בשבילה.
מונה.
היא הייתה ילדה בת 3. ילדה קטנה, עם אבא, אמא ושני אחים גדולים. היה לה בית גדול, חדר יפה צבוע בורוד והמון בובות. המון המון בובות. גדולות וקטנות, עם תיקים ומשקפיים, וגם בובות שיכולות לדבר. אבל הכי היא אהבה בובה, עם שמלה פרחונית בצבעים ורוד, צהוב וסגול. היו לבובה שיער ארוך וגולש ועיניים כחולות שנסגרות ונפתחות.

סתם, אנ'לא יודעת אם זה כן. בקיץ שעבר ישבתי מול המראה וציירתי את עצמי, ורק עכשיו הסורק פועל- רואים לפי הקמטים. יצא קצת כהה מהמקור.

שרית שירכה את דרכה חזרה מבית הספר. 'העומס של השיעורי-בית בכיתה ז' זה לא משהו שקל להתמודד איתו', חשבה בעצבנות. 'בנוסף לשאר העבודות בהיסטוריה, בתורה ובפ"ש ולמבחנים בלשון ובתורה ובמה-שאני-ממש-לא-רוצה, המורה נתנה עכשיו גם עבודה בנביא. מה אני אמורה, לכל הרוחות, לעשות על שלמה המלך? מה זה משנה לי מה הוא עשה לפני איזה 2000 פלוס שנים?' התחממה שרית , למרות שמזג האוויר לא הראה אפילו סימן בודד שהוא מתחמם.

זאת עבודה בתורה. היה צריך לבחור דמות כלשהי, שהיא מנהלת יומן, ו'לעבור' איתה שלושה אירועים מחומש במדבר, החומש אותו אני לומדת.
אני לא השקעתי בזה כדי שזה יהיה ברמת סיפור. לדעתי הרמה של היומן היא לא משהו, אבל החלטתי בכל זאת לעלות אותו.

תעודת זהות
שם: צופיה בת שמעיה האפרתי.
גיל: 13 וקצת.
תאריך לידה: י"א לחודש טבת, בשנה ה-12 לפני צאת בנ"י ממצרים.
שבט: אפרים.
שם האב:שמעיה